הציווי שנצטווינו לפרק את המשא מעל הבהמה שכשלה במשאה בשדה, והוא אמרו יתעלה: "כי תראה חמור שנאך רבץ וגו' עזב תעזב עמו" (שמות כג, ה),

ולשון המכילתא: "עזוב תעזב - פריקה".

ושם אמרו:"עזוב תעזב נמצאנו למדין שהוא עובר על עשה ועל לא תעשה", כלומר: שאנו נצטווינו לפרק מעליה והזהרנו מלהניחה רובצת תחת משאה, כמו שיתבאר במצוות לא תעשה; הניחה רובצת תחת משאה, עובר על עשה ולא תעשה. הנה נתבאר לך, שזה שנאמר "עזב תעזב" מצוות עשה.

וכבר נתבארנו דיני מצווה זו בפרק ב' מ[בבא] מציעא.