הציווי שנצטווינו להניח פאה מן התבואה והפרות וכיוצא בהן, הוא אמרו יתעלה: 'תעזב אתם' (ויקרא יט, י) אחר שהזכיר הפאה.

וכבר נתבאר בגמרא מכות, שהפאה היא לאו שנתק לעשה. הלאו- הוא אמרו: 'לא תכלה פאת שדך'; והעשה - הוא אמרו: 'לעני ולגר תעזב אותם'. וכבר נתבארנו דיני מצווה זו במסכת פאה.

ודין תורה, שלא תהא נוהגת אלא בארץ.