א

גֵּט שִׁחְרוּר צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה עִנְיָנוֹ דָּבָר הַכּוֹרֵת בֵּינוֹ לְבֵין אֲדוֹנָיו וְלֹא יִשָּׁאֵר לָאָדוֹן בּוֹ זְכוּת. לְפִיכָךְ הַכּוֹתֵב לְעַבְדּוֹ עַצְמְךָ וְכָל נְכָסַי קְנוּיִין לְךָ חוּץ מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי אוֹ חוּץ מִטַּלִּית פְּלוֹנִית אֵין זֶה כּוֹרֵת וְהַגֵּט בָּטֵל וּמִתּוֹךְ שֶׁאֵינוֹ גֵּט אֵין הָעֶבֶד מְשֻׁחְרָר וְלֹא קָנָה מִן הַנְּכָסִים כְּלוּם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

ב

עֶבֶד שֶׁהֵבִיא גֵּט וְכָתוּב בּוֹ עַצְמְךָ וּנְכָסַי קְנוּיִין לְךָ עַצְמוֹ קָנָה וַהֲרֵי הוּא בֶּן חוֹרִין אֲבָל הַנְּכָסִים לֹא קָנָה עַד שֶׁיִּתְקַיֵּם הַגֵּט בְּחוֹתְמָיו כִּשְׁאָר הַשְּׁטָרוֹת. וְכֵן אִם הָיָה כָּתוּב בּוֹ כָּל נְכָסַי קְנוּיִין לְךָ קָנָה עַצְמוֹ וְלֹא קָנָה הַנְּכָסִים עַד שֶׁיִּתְקַיֵּם הַגֵּט בְּחוֹתְמָיו שֶׁחוֹלְקִים הַדִּבּוּר וְאוֹמְרִים עַצְמוֹ קָנָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא נֶאֱמָן לְהָבִיא גֵּט שִׁחְרוּרוֹ וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְקַיְּמוֹ אֲבָל הַנְּכָסִים שֶׁאֵין אָדָם קוֹנֶה אוֹתָם אֶלָּא בִּרְאָיָה בְּרוּרָה לֹא יִקְנֶה אוֹתָם עַד שֶׁיִּתְקַיֵּם הַשְּׁטָר:

ג

הַמְשַׁחְרֵר שְׁנֵי עֲבָדִים בִּשְׁטָר אֶחָד לֹא קָנוּ עַצְמָן אֶלָּא כּוֹתְבִין שְׁטָר לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. לְפִיכָךְ הַכּוֹתֵב כָּל נְכָסָיו לִשְׁנֵי עֲבָדָיו בִּשְׁטָר אֶחָד אַף עַצְמָן לֹא קָנוּ. וְאִם כָּתַב בִּשְׁנֵי שְׁטָרוֹת קָנוּ וּמְשַׁחְרְרִין זֶה אֶת זֶה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁכָּתַב בְּכָל שְׁטָר מִשְּׁנֵיהֶם כָּל נְכָסַי נְתוּנִים לִפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עַבְדִּי. אֲבָל אִם כָּתַב חֲצִי נְכָסַי לִפְלוֹנִי עַבְדִּי וַחֲצִי נְכָסַי לִפְלוֹנִי עַבְדִּי אַף בִּשְׁנֵי שְׁטָרוֹת לֹא קָנוּ כְּלוּם שֶׁהָעֶבֶד מִכְּלַל נְכָסִים וַהֲרֵי שִׁיֵּר בּוֹ חֶצְיוֹ וְאֵין זֶה שִׁחְרוּר וְכֵיוָן שֶׁלֹּא נִשְׁתַּחְרֵר לֹא קָנָה מִן הַנְּכָסִים כְּלוּם:

ד

הַמְשַׁחְרֵר חֲצִי עַבְדּוֹ בִּשְׁטָר לֹא קָנָה הָעֶבֶד חֶצְיוֹ וַהֲרֵי הוּא עֶבֶד כְּשֶׁהָיָה. אֲבָל אִם שִׁחְרֵר חֶצְיוֹ בְּכֶסֶף כְּגוֹן שֶׁלָּקַח חֲצִי דָּמָיו עַל מְנָת לְשַׁחְרֵר חֶצְיוֹ קָנָה וְנִמְצָא חֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁשִּׁחְרֵר חֶצְיוֹ בִּשְׁטָר וְהִנִּיחַ חֶצְיוֹ. אֲבָל אִם שִׁחְרֵר חֶצְיוֹ וּמָכַר חֶצְיוֹ אוֹ שֶׁשִּׁחְרֵר חֶצְיוֹ וְנָתַן חֶצְיוֹ בְּמַתָּנָה הוֹאִיל וְיָצָא הָעֶבֶד כֻּלּוֹ מֵרְשׁוּתוֹ קָנָה הָעֶבֶד חֶצְיוֹ וַהֲרֵי זֶה חֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין. וְכֵן עֶבֶד שֶׁל שְׁנֵי שֻׁתָּפִין וְשִׁחְרֵר אֶחָד מֵהֶן חֶלְקוֹ בֵּין בְּכֶסֶף בֵּין בִּשְׁטָר קָנָה הָעֶבֶד חֶצְיוֹ וַהֲרֵי הוּא חֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין:

ה

הַכּוֹתֵב לְשִׁפְחָתוֹ מְעֻבֶּרֶת הֲרֵי אַתְּ בַּת חוֹרִין וּוְלָדֵךְ עֶבֶד דְּבָרָיו קַיָּמִין. הֲרֵי אַתְּ שִׁפְחָה וּוְלָדֵךְ בֶּן חוֹרִין לֹא אָמַר וְלֹא כְּלוּם שֶׁזֶּה כְּמִי שֶׁמְּשַׁחְרֵר חֶצְיָהּ:

משנה תורה להרמב"ם

משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.

ו

שִׁפְחָה חֲרוּפָה אִם רָצָה לְשַׁחְרֵר חֶצְיָהּ הַנִּשְׁאָר וְתֵעָשֶׂה אֵשֶׁת אִישׁ גְּמוּרָה הֲרֵי זֶה מְשַׁחְרֵר בֵּין בְּכֶסֶף בֵּין בִּשְׁטָר שֶׁאַף הַכֶּסֶף גּוֹמֵר שִׁחְרוּרָהּ:

ז

מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין הוֹאִיל וְאֵינוֹ מֻתָּר לֹא בְּשִׁפְחָה וְלֹא בְּבַת חוֹרִין כּוֹפִין אֶת רַבּוֹ וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ בֶּן חוֹרִין וְכוֹתֵב שְׁטָר עָלָיו בַּחֲצִי דָּמָיו. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּעֶבֶד מִפְּנֵי שֶׁהָאִישׁ מְצֻוֶּה עַל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה. אֲבָל הַשִּׁפְחָה תִּשָּׁאֵר כְּמוֹת שֶׁהִיא וְעוֹבֶדֶת אֶת רַבָּה יוֹם אֶחָד וְאֶת עַצְמָהּ יוֹם אֶחָד. וְאִם נָהֲגוּ בָּהּ הַחוֹטְאִים מִנְהַג הֶפְקֵר כּוֹפִין אֶת רַבָּה לְשַׁחְרֵר וְכוֹתֵב עָלֶיהָ שְׁטָר בַּחֲצִי דָּמֶיהָ:

ח

מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין שֶׁעָמַד רַבּוֹ וְהִקְנָה חֶצְיוֹ לִבְנוֹ הַקָּטָן כְּדֵי שֶׁלֹּא יָכֹפוּ אוֹתוֹ בֵּית דִּין לְשַׁחְרְרוֹ מַעֲמִידִין בֵּית דִּין לַקָּטָן אַפּוֹטְרוֹפּוֹס וְכוֹתֵב לוֹ הָאַפּוֹטְרוֹפּוֹס גֵּט שִׁחְרוּר וְכוֹתֵב לוֹ שְׁטַר חוֹב בַּחֲצִי דָּמָיו. וְאִם נִצְטָרֵךְ הַקָּטָן בְּעֶבֶד וְיֵשׁ לוֹ גַּעְגּוּעִין עָלָיו מַפְלִיגִין אוֹתוֹ מִמֶּנּוּ בְּמָעוֹת שֶׁדַּעְתּוֹ שֶׁל קָטָן קָרוֹב אֵצֶל מָעוֹת:

ט

שְׁכִיב מֵרַע שֶׁכָּתַב כָּל נְכָסָיו לְעַבְדּוֹ וְעָמַד חוֹזֵר בַּנְּכָסִים וְאֵינוֹ חוֹזֵר בָּעֶבֶד שֶׁהֲרֵי יָצָא עָלָיו שֵׁם בֶּן חוֹרִין: