שכנים - פרק יד

הָרוֹצֶה לִמְכֹּר שָׂדֵהוּ וְהֵבִיא בֶּן הַמֵּצר שֶׁלּוֹ וְזֶה שֶׁרוֹצֶה לִקַּח מִמֶּנּוּ לְבֵית דִּין וְאָמַר לְבֶן הַמֵּצַר אִם תִּרְצֶה לִקְנוֹת בְּכָךְ וְכָךְ עֲשֵׂה וְאִם לָאו סַלֵּק אֶת עַצְמְךָ וַהֲרֵי זֶה לוֹקֵחַ. הֲרֵי זֶה לֹא נִשְׁאֲרָה לוֹ טַעֲנָה אֶלָּא אוֹ מֵבִיא מָעוֹת מִיָּד וְיִקְנֶה אוֹ בָּטְלָה זְכוּתוֹ. אָמַר אֶטְרַח וְאָבִיא אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. אֵלֵךְ וָאָבִיא אִם הוּא אָמוּד שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַמְתִּינִין לוֹ עַד שֶׁיֵּלֵךְ וְיָבִיא. וְאִם אֵינוֹ אָמוּד אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה אֶלָּא לְהִשָּׁמֵט. לְפִיכָךְ אוֹמְרִים לוֹ אוֹ תּוֹצִיא עַתָּה זוּזִים אוֹ בְּטֵלָה זְכוּתְךָ. שֶׁאֵין קוֹבְעִין זְמַן לְבַעַל הַמֵּצַר. הוֹצִיא בֶּן הַמֵּצַר הַמָּעוֹת וְהוֹצִיא הַלּוֹקֵחַ מָעוֹת אִם הָיוּ שֶׁל לוֹקֵחַ טוֹבִים מִזּוּזָיו אוֹ מְמַהֲרִים לָצֵאת יוֹתֵר מִזּוּזָיו בָּטְלָה זְכוּתוֹ וְאֵין לוֹ דִּין בֶּן הַמֵּצַר. הָיָה רוֹצֶה הַלּוֹקֵחַ לִקְנוֹתָהּ לִבְנוֹת בָּהּ בָּתִּים וּבֶן הַמֵּצַר רוֹצֶה לְזָרְעָהּ הַלּוֹקֵחַ זוֹכֶה מִשּׁוּם יִשּׁוּב הָאָרֶץ וְאֵין בָּהּ דִּין בֶּן הַמֵּצַר:

בָּא לוֹקֵחַ וְנִמְלָךְ בְּבֶן הַמֵּצַר וְאָמַר לוֹ הֲרֵי פְּלוֹנִי בֶּן הַמֵּצַר שֶׁלְּךָ רוֹצֶה לִמְכֹּר לִי שָׂדֶה זוֹ אֵלֵךְ וְאֶקַּח מִמֶּנּוּ וְאָמַר לוֹ לֵךְ וְקַח לֹא בִּטֵּל זְכוּתוֹ וְיֵשׁ לְסַלֵּק אוֹתוֹ אַחַר שֶׁיִּקְנֶה אֶלָּא אִם כֵּן קָנוּ מִיָּדוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁצָּרִיךְ קִנְיָן כְּשֶׁמָּחַל לוֹ קֹדֶם שֶׁיִּקְנֶה. אֲבָל אִם מָחַל לוֹ זְכוּתוֹ אַחַר שֶׁלָּקַח כְּגוֹן שֶׁבָּא בֶּן הַמֵּצַר וְסִיֵּעַ עִמּוֹ אוֹ שָׂכַר מִמֶּנּוּ אוֹ שֶׁרָאָה אוֹתוֹ בּוֹנֶה וְסוֹתֵר כָּל שֶׁהוּא וּמִשְׁתַּמֵּשׁ וְלֹא מִחָה בּוֹ וְלֹא עִרְעֵר הֲרֵי זֶה מָחַל וְשׁוּב אֵינוֹ יָכוֹל לְסַלְּקוֹ:

הָיָה בֶּן הַמֵּצַר בִּמְדִינָה אַחֶרֶת אוֹ חוֹלֶה אוֹ קָטָן וְאַחַר זְמַן הִבְרִיא הַחוֹלֶה וְהִגְדִּיל הַקָּטָן וּבָא הַהוֹלֵךְ אֵינוֹ יָכוֹל לְסַלְּקוֹ. שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר כֵּן אֵין אָדָם יָכוֹל לִמְכֹּר קַרְקָעִיתוֹ שֶׁהֲרֵי הַלּוֹקֵחַ אוֹמֵר לְאַחַר כַּמָּה שָׁנִים תֵּצֵא מִיָּדִי וְכָזֶה הוֹרוּ הַגְּאוֹנִים:

הַמּוֹכֵר שְׁוֵה מָאתַיִם בְּמָנֶה אִם לְכָל הָעָם מוֹזִיל וּמוֹכֵר נוֹתֵן לוֹ בֶּן הַמֵּצַר מֵאָה וּמְסַלְּקוֹ וְאִם אֵינוֹ מוֹזִיל לְכָל הָעָם נוֹתֵן לוֹ מָאתַיִם שֶׁהוּא שָׁוֶה שֶׁהַמּוֹכֵר נָתַן לָזֶה מַתָּנָה. לָקַח שְׁוֵה מָנֶה בְּמָאתַיִם אֵינוֹ יָכוֹל לְסַלְּקוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן הַמָּאתַיִם. טָעַן בֶּן הַמֵּצַר שֶׁעָשׂוּ קְנוּנְיָא בֵּינֵיהֶם נִשְׁבָּע הַלּוֹקֵחַ בִּנְקִיטַת חֵפֶץ וְנוֹטֵל מָאתַיִם זוּז. וְאִם הָיָה שָׁם עֵדִים שֶׁנָּתַן מָאתַיִם וּבֶן הַמֵּצַר טוֹעֵן שֶׁאֲמָנָה הָיְתָה בֵּינוֹ וּבֵין הַמּוֹכֵר וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ [בְּוַדַּאי] שֶׁלֹּא לָקַח מִמֶּנּוּ אֶלָּא מֵאָה הֲרֵי זֶה נוֹתֵן דָּמִים כְּמוֹ שֶׁהֵעִידוּ הָעֵדִים וְאַחַר כָּךְ מְסַלְּקוֹ וּמַשְׁבִּיעוֹ הֶסֵּת שֶׁלָּקַח בְּמָאתַיִם וְנִפְטָר:

כָּל הָרוֹצֶה לִמְכֹּר קַרְקַע וּבָאוּ שְׁנַיִם כָּל אֶחָד מֵהֶן אוֹמֵר אֲנִי אֶקַּח בְּדָמִים אֵלּוּ וְאֵין אֶחָד מֵהֶן בַּעַל הַמֵּצַר. אִם הָיָה הָאֶחָד מִיּוֹשְׁבֵי הָעִיר וְהָאֶחָד מִשְּׁכֵנֵי הַשָּׂדֶה שָׁכֵן הָעִיר קֹדֶם. שָׁכֵן וְתַלְמִיד חָכָם תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם. קָרוֹב וְתַלְמִיד חָכָם תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם. שָׁכֵן וְקָרוֹב הַשָּׁכֵן קוֹדֵם שֶׁגַּם זֶה בִּכְלַל הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר הוּא. קָדַם אֶחָד וְקָנָה זָכָה וְאֵין חֲבֵרוֹ שֶׁרָאוּי לִקְדֹּם לוֹ יָכוֹל לְסַלְּקוֹ הוֹאִיל וְאֵין אֶחָד מֵהֶן בַּעַל הַמֵּצַר שֶׁלֹּא צִוּוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר הַזֶּה אֶלָּא דֶּרֶךְ חֲסִידוּת וְנֶפֶשׁ טוֹבָה הִיא שֶׁעוֹשָׂה כָּךְ:

בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעָן