מַרְחִיקִין אֶת הָאִילָן מִן הָעִיר עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמָּה. וּבֶחָרוּב וּבַשִּׁקְמָה חֲמִשִּׁים אַמָּה. מִפְּנֵי נוֹיֵי הָעִיר. וְכָל אִילָן הַנִּמְצָא קָרוֹב לָעִיר פָּחוֹת מִזֶּה קוֹצְצִין אוֹתוֹ. וְאִם הָאִילָן קָדַם נוֹתְנִין לוֹ בְּנֵי הָעִיר דָּמָיו. וְאִם הָיָה הַדָּבָר סָפֵק וְלֹא נוֹדַע אֵי זֶה מֵהֶם קָדַם אֵין לְבַעַל הָאִילָן דָּמִים אֶלָּא נוֹטֵל עֵצָיו וְהוֹלֵךְ:
מַרְחִיקִין גֹּרֶן קָבוּעַ מִן הָעִיר חֲמִשִּׁים אַמָּה כְּדֵי שֶׁלֹּא יוֹלִיךְ הָרוּחַ הַתֶּבֶן בְּעֵת שֶׁזּוֹרֶה וְיַזִּיק לִבְנֵי הָעִיר. וְכֵן לֹא יַעֲשֶׂה אָדָם גֹּרֶן קָבוּעַ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה לוֹ חֲמִשִּׁים אַמָּה לְכָל רוּחַ כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק הַתֶּבֶן לִנְטִיעַת חֲבֵרוֹ אוֹ לְנִירוֹ:
מַרְחִיקִין אֶת הַנְּבֵלוֹת וְאֶת הַקְּבָרוֹת וְאֶת הַבּוּרְסְקִי מִן הָעִיר חֲמִשִּׁים אַמָּה:
וְאֵין עוֹשִׂין בּוּרְסְקִי אֶלָּא לְמִזְרַח הָעִיר מִפְּנֵי שֶׁרוּחַ מִזְרָחִית חַמָּה וּמְמַעֶטֶת הֶזֵּק רֵיחַ עִבּוּד הָעוֹרוֹת:
מִי שֶׁבָּא לַעֲשׂוֹת מִשְׁרָה שֶׁל פִּשְׁתָּן בְּצַד יָרָק שֶׁל חֲבֵרוֹ שֶׁהֲרֵי מֵי הַמִּשְׁרָה נִבְלָעִין בָּאָרֶץ וְהוֹלְכִין וּמַפְסִידִין אֶת הַיָּרָק. אוֹ שֶׁנָּטַע כְּרֵישִׁין קָרוֹב מִן הַבְּצָלִים שֶׁל חֲבֵרוֹ שֶׁהֵן מְפִיגִין טַעְמָן. אוֹ שֶׁנָּטַע חַרְדָּל בְּצַד כַּוֶּרֶת דְּבוֹרִים שֶׁהֲרֵי הַדְּבוֹרִים אוֹכְלִין הֶעָלִין וּמַפְסִידִין אֶת הַדְּבַשׁ וְכָל אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. אֵין צָרִיךְ לְהַרְחִיק בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק וְעַל הַנִּזָּק לְהַרְחִיק אֶת עַצְמוֹ אִם יִרְצֶה עַד שֶׁלֹּא יַגִּיעַ לוֹ הַנֵּזֶק. שֶׁזֶּה בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ הוּא עוֹשֶׂה וְהַנֵּזֶק בָּא לַחֲבֵרוֹ מֵאֵלָיו. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁאֵינוֹ מַרְחִיק כְּשֶׁהָיָה הַנֶּזֶק בָּא מֵאֵלָיו אַחַר שֶׁיִּפָּסְקוּ מַעֲשָׂיו שֶׁל מַזִּיק. אֲבָל אִם הָיוּ מַעֲשָׂיו שֶׁל זֶה שֶׁעוֹשֶׂה בִּרְשׁוּתוֹ מַזִּיקִין אֶת חֲבֵרוֹ בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּתוֹ הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁמַּזִּיק בְּיָדוֹ. הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה לְמִי שֶׁעוֹמֵד בִּרְשׁוּתוֹ וְיוֹרֶה חִצִּים לַחֲצַר חֲבֵרוֹ וְאָמַר בִּרְשׁוּתִי אֲנִי עוֹשֶׂה שֶׁמּוֹנְעִין אוֹתוֹ. וְכֵן כָּל הַרְחָקוֹת הָאֲמוּרוֹת לְמַעְלָה בְּעִנְיָן זֶה אִם לֹא הִרְחִיקוֹ הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁהִזִּיק בְּחִצָּיו. לְפִיכָךְ צָרִיךְ שֶׁיַּרְחִיק מִשְׁרָה מִן הַיָּרָק וּכְרֵישִׁין מִן הַבְּצָלִים וְחַרְדָּל מִן הַדְּבוֹרִים שְׁלֹשָׁה טְפָחִים אוֹ יֶתֶר מְעַט כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה הֶזֵּק בַּיָּדַיִם. אֲבָל לְהַרְחִיק עַד שֶׁלֹּא יָבוֹא הַנֶּזֶק מֵאֵלָיו אֵין צָרִיךְ:
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
בַּעַל הָעֲלִיָּה שֶׁהָיָה שׁוֹפֵךְ מַיִם וְהֵן יוֹרְדִין עַל חֶדֶר לְמַטָּה. אִם הָיְתָה שָׁם מַעֲזִיבָה שֶׁהַמַּיִם כָּלִים בָּהּ בְּעֵת שְׁפִיכָה וְאַחַר שֶׁיַּפְסִיק עֶלְיוֹן מִלִּשְׁפֹּךְ יִתְבַּלַּע הַמַּיִם וְיֵרְדוּ וְיִנְטְפוּ עַל הַתַּחְתּוֹן צָרִיךְ הַתַּחְתּוֹן לְתַקֵּן וּלְהַרְחִיק מִן עַצְמוֹ הַנֵּזֶק. וְאִם אֵין שָׁם מַעֲזִיבָה אֶלָּא כְּשֶׁיִּשְׁפֹּךְ יֵרְדוּ הַמַּיִם מִיָּד הֲרֵי זֶה כְּמַזִּיק בְּחִצָּיו וְהָעֶלְיוֹן מְתַקֵּן אוֹ יִמָּנַע מִלִּשְׁפֹּךְ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:
מִי שֶׁהָיָה לוֹ אִילָן בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ קָרוֹב לְבוֹר חֲבֵרוֹ אֵין בַּעַל הַבּוֹר יָכוֹל לְעַכֵּב עָלָיו וְלוֹמַר לוֹ הֲרֵי שָׁרְשֵׁי הָאִילָן נִכְנָסִים לַבּוֹר שֶׁלִּי וּמַפְסִידִין אוֹתוֹ שֶׁזֶּה נֵזֶק הַבָּא מֵאֵלָיו הוּא לְאַחַר זְמַן וּבְעֵת שֶׁנָּטַע אֵינוֹ מַזִּיקוֹ וּכְשֵׁם שֶׁזֶּה חוֹפֵר בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ כָּךְ זֶה נוֹטֵעַ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ. וְכֵן רְאוּבֵן שֶׁחָפַר בּוֹר וְיָרַד וּמָצָא שָׁרְשֵׁי אִילָן שֶׁל שִׁמְעוֹן בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ קוֹצֵץ וְחוֹפֵר וְהָעֵצִים שֶׁלּוֹ. וְאִם הָיָה קָרוֹב לְאִילַן שִׁמְעוֹן בְּתוֹךְ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה הַשָּׁרָשִׁים שֶׁל שִׁמְעוֹן וְקוֹצְצָן וְנוֹתְנָן לוֹ. וְאִם אֵין צָרִיךְ לַחְפֹּר בּוֹר וְיָצְאוּ הַשָּׁרָשִׁים שֶׁל שִׁמְעוֹן בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ הֲרֵי הוּא מַעֲמִיק שְׁלֹשָׁה טְפָחִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יְעַכֵּב הַמַּחֲרֵשָׁה וְכָל שֹׁרֶשׁ שֶׁמָּצָא בְּתוֹךְ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים קוֹצְצוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא יִבַשׁ הָאִילָן שֶׁל חֲבֵרוֹ שֶׁזֶּה בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ הוּא חוֹפֵר:
מִי שֶׁהָיְתָה שְׂדֵה חֲבֵרוֹ נְטוּעָה גְּפָנִים אוֹ שְׁאָר אִילָנוֹת וּבָא הוּא לִנְטֹעַ בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ גְּפָנִים בְּצַד גְּפָנִים אוֹ אִילָנוֹת בְּצַד אִילָנוֹת צָרִיךְ לְהַרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל בְּחוּצָה לָאָרֶץ מַרְחִיק בֵּין גְּפָנִים לִגְפָנִים שְׁתֵּי אַמּוֹת. וּבֵין גְּפָנִים לִשְׁאָר אִילָנוֹת אוֹ בֵּין אִילָנוֹת לְאִילָנוֹת אַרְבַּע אַמּוֹת בְּכָל מָקוֹם. הָיָה גָּדֵר בֵּינְתַיִם זֶה סוֹמֵךְ לַגָּדֵר וְזֶה סוֹמֵךְ לַגָּדֵר בְּכָל מָקוֹם. מִי שֶׁהָיָה אִילַן חֲבֵרוֹ נוֹטֶה לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ קוֹצֵץ כִּמְלֹא מַרְדֵּעַ עַל גַּבֵּי הַמַּחֲרֵשָׁה. וּבְחָרוּב וּבְשִׁקְמָה קוֹצֵץ כָּל הַנּוֹטֶה עַד שֶׁיִּהְיֶה שָׁקוּל כְּנֶגֶד הַמֵּצַר. וְכֵן אִם הָיָה נוֹטֶה עַל בֵּית הַשְּׁלָחִין שֶׁל חֲבֵרוֹ אוֹ עַל בֵּית הָאִילָן קוֹצֵץ אֶת כָּל הַנּוֹטֶה עַד שֶׁיִּהְיֶה שָׁקוּל כְּנֶגֶד הַמֵּצַר: