הַמּוֹכֵר דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּשְׁמִישִׁין לֹא מָכַר אֶת הַתַּשְׁמִישִׁין אֶלָּא אִם כֵּן פֵּרֵשׁ. כֵּיצַד. מָכַר אֶת הַבַּיִת לֹא מָכַר אֶת הַיָּצִיעַ שֶׁסְּבִיבוֹת הַבַּיִת אַף עַל פִּי שֶׁהוּא פָּתוּחַ לְתוֹכוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁהָיָה רֹחַב הַיָּצִיעַ אַרְבַּע אַמּוֹת אוֹ יֶתֶר. אֲבָל פָּחוֹת מִזֶּה הֲרֵי הוּא בִּכְלַל הַבַּיִת. וְכֵן הָעֲלִיָּה שֶׁעַל גַּבֵּי הַבַּיִת הַפְּתוּחָה לְתוֹכוֹ בָּאֲרֻבָּה בְּמֵעֲזִיבַת הַבַּיִת הֲרֵי הוּא בִּכְלַל הַבַּיִת:
הַמּוֹכֵר אֶת הַבַּיִת לֹא מָכַר אֶת הַחֶדֶר שֶׁלְּפָנִים מִמֶּנּוּ. אַף עַל פִּי שֶׁמֵּצֵר לוֹ מְצָרִים הַחִיצוֹנִים. וְלֹא אֶת הַגַּג בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַעֲקֵה עֲשָׂרָה טְפָחִים וְיֵשׁ בּוֹ רֹחַב אַרְבַּע אַמּוֹת. וְלֹא אֶת הַבּוֹר הֶחָפוּר בַּקַּרְקַע וְלֹא אֶת הַדּוּת הַבָּנוּי בַּבּוֹר אַף עַל פִּי שֶׁמָּכַר לוֹ הָעֹמֶק וְהָרוּם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:
וְצָרִיךְ הַמּוֹכֵר לִקְנוֹת לוֹ דֶּרֶךְ מִן הַלּוֹקֵחַ כְּדֵי לְהִכָּנֵס בְּבוֹר זֶה אוֹ לַדּוּת שֶׁשִּׁיֵּר. שֶׁכָּל הַמּוֹכֵר בְּעַיִן יָפָה מוֹכֵר. וְאִם אָמַר לוֹ מָכַרְתִּי לְךָ הַבַּיִת חוּץ מִן הַבּוֹר אוֹ הַדּוּת אֵין צָרִיךְ לִקְנוֹת לוֹ דֶּרֶךְ. וְכֵן הַמּוֹכֵר בּוֹר אוֹ דּוּת בִּלְבַד אֵין הַלּוֹקֵחַ צָרִיךְ לִקְנוֹת לוֹ דֶּרֶךְ אֶלָּא נִכְנָס לְתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל מוֹכֵר עַד הַדּוּת וּמְמַלֵּא:
שְׁנֵי בָּתִּים זֶה לְפָנִים מִזֶּה. מָכַר שְׁנֵיהֶם לִשְׁנַיִם אוֹ נָתַן שְׁנֵיהֶם לִשְׁנַיִם אֵין לָהֶם דֶּרֶךְ זֶה עַל זֶה. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם נָתַן הַחִיצוֹן וּמָכַר הַפְּנִימִי. אֲבָל אִם מָכַר הַחִיצוֹן וְנָתַן הַפְּנִימִי יֵשׁ לוֹ דֶּרֶךְ שֶׁכָּל הַנּוֹתֵן בְּעַיִן יָפָה נוֹתֵן יוֹתֵר מִן הַמּוֹכֵר:
הַמּוֹכֵר אֶת הַבַּיִת מָכַר אֶת הַתַּנּוּר וְאֶת הַכִּירַיִם וְאֶת מַלְבְּנוֹת הַפְּתָחִים הַמְחֻבָּרִין בְּטִיט וְאֶת הַדֶּלֶת וְאֶת הַנֶּגֶר וְאֶת הַמַּנְעוּל אֲבָל לֹא הַמַּפְתֵּחַ. וּמָכַר אֶת הַמַּכְתֶּשֶׁת הַקְּבוּעָה אֲבָל לֹא אֶת הַמִּטַלְטֶּלֶת. וּמָכַר אֶת הָאִיצְטְרוֹבִיל אֲבָל לֹא אֶת הַכְּלִי שֶׁהַקֶּמַח יוֹרֵד לְתוֹכוֹ שֶׁהוּא כְּמוֹ כְּפִיפָה שֶׁל עֵץ. וְלֹא מָכַר אֶת מַלְבְּנוֹת כִּרְעֵי הַמִּטָּה וְלֹא אֶת מַלְבְּנוֹת הַחַלּוֹנוֹת אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מְחֻבָּרִין בְּטִיט מִפְּנֵי שֶׁהֵן לְנוֹי. וּבִזְמַן שֶׁאָמַר הוּא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ הֲרֵי כֻּלָּן מְכוּרִין:
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
הַמּוֹכֵר אֶת הֶחָצֵר מָכַר בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת שֶׁבְּתוֹכָהּ. וְכָל הַבָּתִּים הַחִיצוֹנִים וְהַפְּנִימִים וּבָתִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן הַחל וְהַחֲנֻיּוֹת הַפְּתוּחוֹת לְתוֹכָהּ. אֲבָל שֶׁאֵינָן פְּתוּחוֹת לְתוֹכָהּ אֵינָם נִמְכָּרִים עִמָּהּ. הָיוּ פְּתוּחוֹת לְכָאן וּלְכָאן אִם רֹב תַּשְׁמִישָׁן לְתוֹכָהּ נִמְכָּרוֹת עִמָּהּ וְאִם לָאו אֵינָן נִמְכָּרוֹת עִמָּהּ. וְלֹא מָכַר אֶת הַמִּטַּלְטְלִין שֶׁבְּתוֹכָהּ. וּבַזְּמַן שֶׁאָמַר הִיא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ הֲרֵי כֻּלָּם מְכוּרִין. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא מָכַר אֶת הַמֶּרְחָץ וְלֹא בֵּית הַבַּד שֶׁבְּתוֹכָהּ:
הַמּוֹכֵר אֶת בֵּית הַבַּד מָכַר אֶת הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה הַבְּנוּיָה בָּאָרֶץ שֶׁטּוֹחֲנִים עָלֶיהָ זֵיתִים. וְאֶת הַכְּלֻנְסָאוֹת שֶׁל אֶרֶז שֶׁסּוֹמְכִין בָּהֶן בְּעֵת טְחִינַת הַזֵּיתִים. וְאֶת הַיְקָבִים וְאֶת הַכֵּלִים שֶׁנּוֹתְנִין בָּהֶן אֶת הַזֵּיתִים הַכְּתוּשִׁין וְהֵם הַמְפָרְכוֹת. אֲבָל לֹא מָכַר אֶת הָרֵחָיִם הָעֶלְיוֹנָה. וּבִזְמַן שֶׁאָמַר הוּא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ הֲרֵי כֻּלָּן מְכוּרִין. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא מָכַר אֶת הַכּוֹבְשִׁין שֶׁמְּכַבְּשִׁין בָּהֶן הַזֵּיתִים וְלֹא אֶת הַגַּלְגַּל וְלֹא אֶת הַקּוֹרָה וְלֹא אֶת הַשַּׂקִּין וְלֹא אֶת הַמַּרְצוּפִין:
אָמַר לוֹ בֵּית הַבַּד וְכָל תַּשְׁמִישָׁיו אֲנִי מוֹכֵר לְךָ כֻּלָּן מְכוּרִין. הָיוּ חוּצָה לָהּ חֲנֻיּוֹת שֶׁשּׁוֹטְחִים בָּהֶן הַזֵּיתִים אוֹ הַשֻּׁמְשְׁמִין. אִם מֵצֵר לוֹ מְצָרִים הַחִיצוֹנִים שֶׁלָּהֶן קָנָה הַכּל. וְאִם לָאו לֹא קָנָה אֶלָּא מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ:
המוֹכֵר אֶת הַמֶּרְחָץ מָכַר אֶת בֵּית הַנְּסָרִים שֶׁיּוֹשְׁבִין עֲלֵיהֶן כְּשֶׁהֵן עֲרֻמִּים. וְאֶת בֵּית הַיְקָמִים שֶׁנּוֹטְלִין בָּהֶן הַמַּיִם. וְאֶת בֵּית הַסַּפְסָלִין שֶׁיּוֹשְׁבִין עֲלֵיהֶן בַּחֲצַר הַמֶּרְחָץ כְּשֶׁהֵן לְבוּשִׁים. וְאֶת בֵּית הַוִּילָאוֹת שֶׁמִּסְתַּפְּגִין בָּהֶן. אֲבָל לֹא מָכַר אֶת הַנְּסָרִים עַצְמָן וְאֶת הַיְּקָמִים עַצְמָן וְלֹא אֶת הַסַּפְסָלִין עַצְמָן וְלֹא אֶת בֵּית הַוִּילָאוֹת עַצְמָן. וּבִזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ הוּא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ הֲרֵי כֻּלָּן מְכוּרִין. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא מָכַר הַבְּרֵכוֹת הַמְסַפְּקוֹת לוֹ מַיִם בֵּין בִּימוֹת הַחַמָּה בֵּין בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. וְלֹא בֵּית כִּנּוּס הָעֵצִים. וְאִם אָמַר לוֹ מֶרְחָץ וְכָל תַּשְׁמִישָׁיו אֲנִי מוֹכֵר לְךָ הֲרֵי הֵן כֻּלָּן מְכוּרִין אַף עַל פִּי שֶׁהֵן חוּצָה לוֹ: