א

הַמּוֹכֵר אֶת הַסְּפִינָה מָכַר אֶת הַתֹּרֶן וְאֶת הַנֵּס וְאֶת הָעֳגָנִים שֶׁלָּהּ וְאֶת כָּל הַמְּשׁוֹטִין הַמַּנְהִיגִין אוֹתָהּ. וְאֶת הַכֶּבֶשׁ וְהָאַסְכָּלָה שֶׁעוֹלִין בָּהֶן לַסְּפִינָה וְיוֹרְדִין עָלֶיהָ. וְאֶת בֵּית הַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכָהּ. אֲבָל לֹא מָכַר אֶת הַבֵּיצִית וְהִיא הַסְּפִינָה הַקְּטַנָּה שֶׁהוֹלְכִים בָּהּ עַל הַמַּיִם הַקְּרוֹבִים לַיַּבָּשָׁה. וְלֹא מָכַר הַדּוּגִית וְהִיא הַסְּפִינָה הַקְּטַנָּה שֶׁצָּדִין בָּהּ הַמַּלָּחִים אֶת הַדָּגִים. וְלֹא מָכַר אֶת הָעֲבָדִים הָעוֹשִׂין בָּהֶן. וְלֹא אֶת הַמַּרְצוּפִין. וְלֹא אֶת הַסְּחוֹרָה שֶׁבְּתוֹכָהּ. וּבִזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ הִיא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ אֲנִי מוֹכֵר הֲרֵי כֻּלָּן מְכוּרִין:

ב

הַמּוֹכֵר אֶת הַקָּרוֹן לֹא מָכַר אֶת הַפְּרָדוֹת בִּזְמַן שֶׁאֵינָן קְשׁוּרוֹת עִמּוֹ. מָכַר אֶת הַפְּרָדוֹת לֹא מָכַר אֶת הַקָּרוֹן. מָכַר אֶת הַצֶּמֶד לֹא מָכַר אֶת הַבָּקָר. מָכַר אֶת הַבָּקָר לֹא מָכַר אֶת הַצֶּמֶד. וַאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁקּוֹרִין מִקְצָתָן לְצֶמֶד בָּקָר:

ג

הַמּוֹכֵר אֶת הָעֹל מָכַר אֶת הַפָּרָה. מָכַר אֶת הַפָּרָה לֹא מָכַר אֶת הָעֹל. מָכַר אֶת הַעֲגָלָה מָכַר אֶת הַבָּקָר. מָכַר אֶת הַבָּקָר לֹא מָכַר אֶת הַעֲגָלָה. וְאֵין הַדָּמִים רְאָיָה בְּכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן:

ד

וְכֵן הַמּוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר מָכַר אֶת הַמִּרְדַּעַת וְאֶת הָאֻכָּף אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן עָלָיו. אֲבָל לֹא מָכַר אֶת הַשַּׂק וְלֹא מֶרְכֶּבֶת הַנָּשִׁים וַאֲפִלּוּ הָיוּ עָלָיו בִּשְׁעַת הַמֶּכֶר:

ה

וְאֵין הַדָּמִים רְאָיָה שֶׁאִם טָעָה בִּכְדֵי שֶׁהַדַּעַת טוֹעָה יֵשׁ לוֹ אוֹנָאָה אוֹ בִּטּוּל מִקָּח כְּדִין כָּל הַמּוֹכֵר וְלוֹקֵחַ. וְאִם טָעָה בִּכְדֵי שֶׁאֵין הַדַּעַת טוֹעָה לֹא בָּטַל הַמִּקָּח. שֶׁזֶּה מַתָּנָה נָתַן לוֹ וְאֵין לוֹ אֶלָּא הַחֲמוֹר בְּלֹא שַׂקִּים. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה אֵין מְבִיאִין בּוֹ רְאָיָה מִן הַדָּמִים:

משנה תורה להרמב"ם

משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.

ו

הַמּוֹכֵר אֶת הַשִּׁפְחָה מָכַר כֵּלִים שֶׁעָלֶיהָ אֲפִלּוּ הֵם מֵאָה. אֲבָל לֹא מָכַר הַשֵּׁירִים וְלֹא הַנְּזָמִים וְלֹא הַטַּבָּעוֹת וְלֹא אֶת הַקַּטְלָאוֹת שֶׁבְּצַוָּארָהּ. וְאִם אָמַר לוֹ שִׁפְחָה וְכָל מַה שֶּׁעָלֶיהָ הֲרֵי כֻּלָּן מְכוּרִין אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ כֵּלִים שֶׁל מֵאָה מָנֶה:

ז

הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ שִׁפְחָה מְעֻבֶּרֶת אֲנִי מוֹכֵר לְךָ. פָּרָה מְעֻבֶּרֶת אֲנִי מוֹכֵר לְךָ. מָכַר לוֹ אֶת הַוָּלָד. שִׁפְחָה מֵינִיקָה אֲנִי מוֹכֵר לְךָ. פָּרָה מֵינִיקָה אֲנִי מוֹכֵר לְךָ. לֹא מָכַר לוֹ אֶת הַוָּלָד. חֲמוֹרָה מֵינִיקָה אֲנִי מוֹכֵר לְךָ מָכַר לוֹ אֶת הַסְּיָח שֶׁאֵין אָדָם קוֹנֶה חֲמוֹרָה לַחֲלָבָהּ:

ח

הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ רֹאשׁ עֶבֶד זֶה אוֹ רֹאשׁ חֲמוֹר זֶה אֲנִי מוֹכֵר לְךָ הֲרֵי זֶה מָכַר חֶצְיוֹ. וְכֵן הַדִּין בְּכָל אֵיבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ. אָמַר לוֹ יַד עֶבֶד זֶה אוֹ יַד חֲמוֹר זֶה אֲנִי מוֹכֵר לְךָ מְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶם. וְכֵן הַדִּין בְּכָל אֵיבָר שֶׁאֵין הַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ. אָמַר לוֹ רֹאשׁ פָּרָה זוֹ אֲנִי מוֹכֵר לְךָ לֹא מָכַר אֶלָּא הָרֹאשׁ בִּלְבַד שֶׁהֲרֵי רֹאשָׁהּ נִמְכֶּרֶת תָּמִיד בַּמִּטְבָּחַיִם:

ט

מָכַר אֶת הָרֹאשׁ בִּבְהֵמָה גַּסָּה לֹא מָכַר אֶת הָרַגְלַיִם. מָכַר אֶת הָרַגְלַיִם לֹא מָכַר אֶת הָרֹאשׁ. מָכַר אֶת הַקָּנֶה לֹא מָכַר אֶת הַכָּבֵד. מָכַר אֶת הַכָּבֵד לֹא מָכַר אֶת הַקָּנֶה. אֲבָל בִּבְהֵמָה דַּקָּה מָכַר אֶת הָרֹאשׁ מָכַר אֶת הָרַגְלַיִם. מָכַר אֶת הָרַגְלַיִם לֹא מָכַר אֶת הָרֹאשׁ. מָכַר אֶת הַקָּנֶה מָכַר אֶת הַכָּבֵד. מָכַר אֶת הַכָּבֵד לֹא מָכַר אֶת הַקָּנֶה:

י

הַמּוֹכֵר אֶת הַבּוֹר לֹא מָכַר אֶת מֵימָיו. מָכַר אֶת הָאַשְׁפָּה מָכַר אֶת זִבְלָהּ. מָכַר כַּוֶּרֶת מָכַר דְּבוֹרִים. מָכַר שׁוֹבָךְ מָכַר אֶת הַיּוֹנִים:

יא

אַל יָלוֹז מֵעֵינֶיךָ הָעִקָּר הַגָּדוֹל בִּדְבָרִים אֵלּוּ שֶׁהוּא מִנְהַג הַמְּדִינָה וְהַשֵּׁמוֹת הַיְדוּעִים בְּיִחוּד לְכָל דָּבָר וְדָבָר. וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין מִנְהָג וְלֹא שֵׁם שֶׁהַכּל אוֹמְרִים לוֹ בְּיִחוּד וְלֹא שִׁתּוּף הוֹלְכִין אַחַר אֵלּוּ הַכְּלָלוֹת שֶׁבֵּאֲרוּ חֲכָמִים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: