מִצְוַת עֲשֵׂה לְצַדֵּק הַמֹּאזְנַיִם וְהַמִּשְׁקָלוֹת וְהַמִּדּוֹת יָפֶה יָפֶה וּלְדַקְדֵּק בְּחֶשְׁבּוֹנָן בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּתָן שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט לו) "מֹאזְנֵי צֶדֶק" וְגוֹ'. וְכֵן בְּמִדַּת הַקַּרְקַע צָרִיךְ לְדַקְדֵּק בְּחֶשְׁבּוֹן מְשִׁיחַת הַקַּרְקַע עַל פִּי הָעִקָּרִים הַמִּתְבָּאֲרִים בְּכִתְבֵי הַגִּימָטְרִיָּא. שֶׁאֲפִילוּ מְלוֹא אֶצְבַּע מִן הַקַּרְקַע רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִלּוּ הִיא מְלֵאָה כַּרְכּוֹם:
אַרְבַּע אַמּוֹת הַסְּמוּכִין לֶחָרִיץ מְזַלְזְלִין בִּמְשִׁיחָתָן וְהַסְּמוּכִים לִשְׂפַת הַנָּהָר אֵין מוֹשְׁחִין אוֹתָן כְּלָל מִפְּנֵי שֶׁהֵן שֶׁל בְּנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים:
וְהַמּוֹדֵד אֶת הַקַּרְקַע לֹא יָמֹד לְאֶחָד בִּימוֹת הַחַמָּה וּלְאֶחָד בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים מִפְּנֵי שֶׁהַחֶבֶל מִתְקַצֵּר בִּימוֹת הַחַמָּה. לְפִיכָךְ אִם מָדַד בְּקָנֶה אוֹ בְּשַׁלְשֶׁלֶת שֶׁל בַּרְזֶל וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם אֵין בְּכָךְ כְּלוּם:
אֵין עוֹשִׂין מִשְׁקָלוֹת לֹא שֶׁל בַּרְזֶל וְלֹא שֶׁל עוֹפֶרֶת וְלֹא שֶׁל שְׁאָר מִינֵי מַתָּכוֹת כָּאֵלּוּ מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲלִין חֲלוּדָה וּמִתְחַסְּרִין. אֲבָל עוֹשִׂין שֶׁל צְחִיחַ סֶלַע וְשֶׁל זְכוּכִית וְשֶׁל אֶבֶן שֹׁהַם וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן:
אֵין עוֹשִׂין אֶת הַמַּחַק לֹא שֶׁל דְּלַעַת מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֵקֵל וְלֹא שֶׁל מַתֶּכֶת מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַכְבִּיד. אֲבָל עוֹשֵׂהוּ שֶׁל זַיִת וְשֶׁל אֱגוֹזִים וְשֶׁל שִׁקְמָה וְשֶׁל אֶשְׁכְּרוֹעַ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן:
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
אֵין עוֹשִׂין אֶת הַמַּחַק צִדּוֹ אֶחָד קָצָר וְצִדּוֹ אֶחָד עָבֶה. וְלֹא יִמְחֹק מְעַט מְעַט מִפְּנֵי שֶׁמַּפְחִיתוֹ לַמּוֹכֵר. וְלֹא יִמְחֹק בְּבַת אַחַת מִפְּנֵי שֶׁמַּפְחִיתוֹ לַלּוֹקֵחַ:
אֵין טוֹמְנִין אֶת הַמִּשְׁקָלוֹת בְּמֶלַח כְּדֵי שֶׁיִּפְחֲתוּ. וְלֹא יַרְתִּיחַ בְּמִדַּת הַלַּח בְּעֵת שֶׁמּוֹדֵד. וַאֲפִלּוּ הָיְתָה הַמִּדָּה קְטַנָּה בְּיוֹתֵר. שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה הִקְפִּידָה עַל הַמִּדּוֹת בְּכָל שֶׁהוּא שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט לה) "וּבַמְּשׂוּרָה" וְהִיא מִדָּה אַחַת קְטַנָּה מִשְּׁלֹשִׁים וּשְׁלֹשָׁה בְּלוֹג:
מוֹכְרֵי עֲשָׁשִׁיּוֹת שֶׁל בַּרְזֶל וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן צָרִיךְ לִהְיוֹת חוּטֵי הַמֹּאזְנַיִם שֶׁאוֹחֵז הַשּׁוֹקֵל בְּיָדוֹ תָּלוּי בַּאֲוִיר שְׁלֹשָׁה טְפָחִים וּגְבוֹהִין מִן הָאָרֶץ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים וְאֹרֶךְ קְנֵי הַמֹּאזְנַיִם וְאֹרֶךְ הַחוּטִים שְׁנֵים עָשָׂר טֶפַח:
מֹאזְנַיִם שֶׁל מוֹכְרֵי צֶמֶר וְשֶׁל מוֹכְרֵי זְכוּכִית יִהְיֶה אֹרֶךְ הַחוּטִים שֶׁהֵן תְּלוּיִין בּוֹ שְׁנֵי טְפָחִים וּגְבוֹהִין מִן הָאָרֶץ שְׁנֵי טְפָחִים וְהַקָּנֶה וְהַחוּטִין אָרְכָּן תִּשְׁעָה טְפָחִים:
מֹאזְנַיִם שֶׁל חֶנְוָנִי וְשֶׁל בַּעַל הַבַּיִת יִהְיֶה אֹרֶךְ הַחוּט שֶׁהֵן תְּלוּיִים בּוֹ טֶפַח וּגְבוֹהִין מִן הָאָרֶץ טֶפַח וְהַקָּנֶה וְהַחוּטִין אָרְכָּן שִׁשָּׁה טְפָחִים:
הַחוּט שֶׁתּוֹלִין בּוֹ הַפֶּלֶס וְכֵן חוּט מֹאזְנַיִם שֶׁל זָהָב וְשֶׁל מוֹכְרֵי אַרְגָּמָן טוֹב אָרְכּוֹ שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת וּגְבוֹהִין מִן הָאָרֶץ שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת וְאֹרֶךְ הַפֶּלֶס וְאֹרֶךְ הַשַּׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁלּוֹ כְּפִי מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה:
מִנַּיִן שֶׁחַיָּב הַמּוֹכֵר לְהַכְרִיעַ לַלּוֹקֵחַ בְּעֵת שֶׁשּׁוֹקֵל לוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כה טו) "אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ" אָמְרָה תּוֹרָה צַדֵּק מִשֶּׁלְּךָ וְתֵן לוֹ:
וְכַמָּה בְּלַח אֶחָד לְמֵאָה וּבְיָבֵשׁ אֶחָד לְאַרְבַּע מֵאוֹת. כֵּיצַד. מָכַר לוֹ עֶשֶׂר לִיטְרָא לַח נוֹתֵן לוֹ גֵּירוּמִין אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בְּלִיטְרָא. וְאִם מָכַר לוֹ עֶשְׂרִים לִיטְרִין יָבֵשׁ נוֹתֵן לוֹ גֵּירוּמָיו אֶחָד מֵעֶשְׂרִים בְּלִיטְרָא. וְכֵן לְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה בֵּין רַב בֵּין מְעַט:
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִמְכֹּר עַיִן בְּעַיִן. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהַכְרִיעַ חַיָּב לְהַכְרִיעַ לוֹ טֶפַח:
הָיָה שׁוֹקֵל לוֹ עֶשֶׂר לִיטְרִין לֹא יֹאמַר לוֹ שְׁקל אַחַת אַחַת וְהַכְרַע אֶלָּא שׁוֹקֵל לוֹ עֲשָׂרָה בְּבַת אַחַת וְהֶכְרֵעַ אֶחָד לְכֻלָּן:
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לָמֹד בְּדַקָּה לֹא יָמֹד בְּגַסָּה. בְּגַסָּה לֹא יָמֹד בְּדַקָּה. לִמְחֹק לֹא יִגְדּשׁ וְיוֹסִיף בְּדָמִים. וְכֵן אִם נָהֲגוּ לִגְדּשׁ לֹא יִמְחֹק וְיִפְחֹת מִן הַדָּמִים. אֶלָּא מוֹדֵד כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה:
בְּנֵי מְדִינָה שֶׁרָצוּ לְהוֹסִיף עַל הַמִּדּוֹת אוֹ עַל הַמִּשְׁקָלוֹת לֹא יוֹסִיפוּ יֶתֶר עַל שְׁתוּת. שֶׁאִם הָיָה הַקַּב מֵכִיל חֲמִשָּׁה וַעֲשָׂאוּהוּ מֵכִיל שִׁשָּׁה הָרְשׁוּת בְּיָדָן. יֶתֶר עַל שִׁשָּׁה לֹא יַעֲשׂוּ:
הַסִּיטוֹן מְקַנֵּחַ אֶת מִדּוֹתָיו אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. וּבַעַל הַבַּיִת אַחַת לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. וְהַחֶנְוָנִי מְקַנְּחָן פַּעֲמַיִם בְּשַׁבָּת. וּמְמַחֶה מִשְׁקְלוֹתָיו פַּעַם אַחַת בְּשַׁבָּת וּמְקַנֵּחַ מֹאזְנַיִם עַל כָּל מִשְׁקָל וּמִשְׁקָל כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְלִידוּ:
הַמְבַקֵּשׁ לִשְׁקל שְׁלֹשָׁה רְבִיעֵי לִיטְרָא נוֹתֵן לִיטְרָא בְּכַף מֹאזְנַיִם וְהַבָּשָׂר וּרְבִיעַ לִיטְרָא בְּכַף שְׁנִיָּה שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר נוֹתֵן חֲצִי לִיטְרָא וּרְבִיעַ לִיטְרָא בְּכַף אַחַת שֶׁמָּא יִפּל רְבִיעַ הַלִּיטְרָא וְאֵין הַלּוֹקֵחַ רוֹאֵהוּ:
חַיָּבִין בֵּית דִּין לְהַעֲמִיד שׁוֹטְרִים בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה וּבְכָל פֶּלֶךְ וּפֶלֶךְ שֶׁיִּהְיוּ מְחַזְּרִין עַל הַחֲנֻיּוֹת וּמְצַדְּקִין אֶת הַמֹּאזְנַיִם וְאֶת הַמִּדּוֹת וּפוֹסְקִין הַשְּׁעָרִים. וְכָל מִי שֶׁנִּמְצָא עִמּוֹ מִשְׁקָל חָסֵר אוֹ מִדָּה חֲסֵרָה אוֹ מֹאזְנַיִם מְקֻלְקָלִין יֵשׁ לָהֶם רְשׁוּת לְהַכּוֹתוֹ כְּפִי כֹּחוֹ וּלְקָנְסוֹ כְּפִי רְאוֹת בֵּית דִּין לְחַזֵּק הַדָּבָר. וְכָל מִי שֶׁמַּפְקִיעַ אֶת הַשַּׁעַר וּמוֹכֵר בְּיֹקֶר מַכִּין אוֹתוֹ וְכוֹפִין אוֹתוֹ וּמוֹכֵר כְּשַׁעַר הַשּׁוּק: