מתנות עניים - פרק ז

מִצְוַת עֲשֵׂה לִתֵּן צְדָקָה לָעֲנִיִּים כְּפִי מַה שֶּׁרָאוּי לֶעָנִי. אִם הָיְתָה יַד הַנּוֹתֵן מַשֶּׂגֶת. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טו ח) "פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ" וְנֶאֱמַר (ויקרא כה לה) "וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ" וְנֶאֱמַר (ויקרא כה לו) "וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ":

וְכָל הָרוֹאֶה עָנִי מְבַקֵּשׁ וְהֶעֱלִים עֵינָיו מִמֶּנּוּ וְלֹא נָתַן לוֹ צְדָקָה עָבַר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טו ז) "לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן":

לְפִי מַה שֶּׁחָסֵר הֶעָנִי אַתָּה מְצֻוֶּה לִתֵּן לוֹ. אִם אֵין לוֹ כְּסוּת מְכַסִּים אוֹתוֹ. אִם אֵין לוֹ כְּלֵי בַּיִת קוֹנִין לוֹ. אִם אֵין לוֹ אִשָּׁה מַשִּׂיאִין אוֹתוֹ. וְאִם הָיְתָה אִשָּׁה מַשִּׂיאִין אוֹתָהּ לְאִישׁ. אֲפִלּוּ הָיָה דַּרְכּוֹ שֶׁל זֶה הֶעָנִי לִרְכֹּב עַל הַסּוּס וְעֶבֶד רָץ לְפָנָיו וְהֶעֱנִי וְיָרַד מִנְּכָסָיו קוֹנִין לוֹ סוּס לִרְכֹּב עָלָיו וְעֶבֶד לָרוּץ לְפָנָיו שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טו ח) "דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ". וּמְצֻוֶּה אַתָּה לְהַשְׁלִים חֶסְרוֹנוֹ וְאֵין אַתָּה מְצֻוֶּה לְעַשְּׁרוֹ:

יָתוֹם שֶׁבָּא לְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה. שׂוֹכְרִין לוֹ בַּיִת וּמַצִּיעִים לוֹ מִטָּה וְכָל כְּלֵי תַּשְׁמִישׁוֹ וְאַחַר כָּךְ מַשִּׂיאִין לוֹ אִשָּׁה:

בָּא הֶעָנִי וְשָׁאַל דֵּי מַחֲסוֹרוֹ וְאֵין יַד הַנּוֹתֵן מַשֶּׂגֶת נוֹתֵן לוֹ כְּפִי הַשָּׂגַת יָדוֹ וְכַמָּה עַד חֲמִישִׁית נְכָסָיו מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר. וְאֶחָד מֵעֲשָׂרָה בִּנְכָסָיו בֵּינוֹנִי. פָּחוֹת מִכָּאן עַיִן רָעָה. וּלְעוֹלָם לֹא יִמְנַע עַצְמוֹ מִשְּׁלִישִׁית הַשֶּׁקֶל בְּשָׁנָה. וְכָל הַנּוֹתֵן פָּחוֹת מִזֶּה לֹא קִיֵּם מִצְוָה. וַאֲפִלּוּ עָנִי הַמִּתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה חַיָּב לִתֵּן צְדָקָה לְאַחֵר:

עָנִי שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְאָמַר רָעֵב אֲנִי הַאֲכִילוּנִי אֵין בּוֹדְקִין אַחֲרָיו שֶׁמָּא רַמַּאי הוּא אֶלָּא מְפַרְנְסִין אוֹתוֹ מִיָּד. הָיָה עֵרוֹם וְאָמַר כַּסּוּנִי בּוֹדְקִין אַחֲרָיו שֶׁמָּא רַמַּאי הוּא. וְאִם הָיוּ מַכִּירִין אוֹתוֹ מְכַסִּין אוֹתוֹ לְפִי כְּבוֹדוֹ מִיָּד וְאֵין בּוֹדְקִין אַחֲרָיו:

מְפַרְנְסִין וּמְכַסִּין עֲנִיֵּי עַכּוּ''ם עִם עֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם. וְעָנִי הַמְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים אֵין נִזְקָקִין לוֹ לְמַתָּנָה מְרֻבָּה אֲבָל נוֹתְנִין לוֹ מַתָּנָה מֻעֶטֶת. וְאָסוּר לְהַחֲזִיר אֶת הֶעָנִי שֶׁשָּׁאַל רֵיקָם וַאֲפִלּוּ אַתָּה נוֹתֵן לוֹ גְּרוֹגֶרֶת אַחַת שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים עד כא) "אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם":

אֵין פּוֹחֲתִין לְעָנִי הָעוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם מִכִּכָּר אֶחָד הַנִמְכָּר בְּפוּנְדְיוֹן כְּשֶׁהָיוּ הַחִטִּים אַרְבַּע סְאִין בְּסֶלַע וּכְבָר בֵּאַרְנוּ כָּל הַמִּדּוֹת. וְאִם לָן נוֹתְנִין לוֹ מַצָּע לִישֹׁן עָלָיו וְכֶסֶת לִתֵּן תַּחַת מְרַאשׁוֹתָיו. וְשֶׁמֶן וְקִטְנִית. וְאִם שָׁבַת נוֹתְנִין לוֹ מְזוֹן שָׁלֹשׁ סְעֵדּוֹת וְשֶׁמֶן וְקִטְנִית וְדָג וְיָרָק. וְאִם הָיוּ מַכִּירִין אוֹתוֹ נוֹתְנִין לוֹ לְפִי כְּבוֹדוֹ:

עָנִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לִקַּח צְדָקָה מַעֲרִימִין עָלָיו וְנוֹתְנִין לוֹ לְשֵׁם מַתָּנָה אוֹ לְשֵׁם הַלְוָאָה. וְעָשִׁיר הַמַּרְעִיב אֶת עַצְמוֹ וְעֵינוֹ צָרָה בְּמָמוֹנוֹ שֶׁלֹּא יֹאכַל מִמֶּנּוּ וְלֹא יִשְׁתֶּה אֵין מַשְׁגִּיחִין בּוֹ:

מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לִתֵּן צְדָקָה אוֹ שֶׁיִּתֵּן מְעַט מִמַּה שֶּׁרָאוּי לוֹ. בֵּית דִּין כּוֹפִין אוֹתוֹ וּמַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת עַד שֶׁיִּתֵּן מַה שֶּׁאֲמָדוּהוּ לִתֵּן. וְיוֹרְדִין לִנְכָסָיו בְּפָנָיו וְלוֹקְחִין מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁרָאוּי לוֹ לִתֵּן. וּמְמַשְׁכְּנִין עַל הַצְּדָקָה וַאֲפִלּוּ בְּעַרְבֵי שַׁבְּתוֹת:

אָדָם שׁוֹעַ שֶׁהוּא נוֹתֵן צְדָקָה יוֹתֵר מִן הָרָאוּי לוֹ. אוֹ שֶׁמֵּצֵר לְעַצְמוֹ וְנוֹתֵן לַגַּבָּאִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּיֵּשׁ. אָסוּר לְתָבְעוֹ וְלִגְבּוֹת מִמֶּנּוּ צְדָקָה. וְגַבַּאי שֶׁמַּכְלִימוֹ וְשׁוֹאֵל מִמֶּנּוּ עָתִיד לְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ל כ) "וּפָקַדְתִּי עַל כָּל לֹחֲצָיו":

אֵין פּוֹסְקִין צְדָקָה עַל יְתוֹמִים וַאֲפִלּוּ לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מָמוֹן הַרְבֵּה. וְאִם פָּסַק הַדַּיָּן עֲלֵיהֶם כְּדֵי לָשׂוּם לָהֶן שֵׁם מֻתָּר. גַּבָּאֵי צְדָקָה לוֹקְחִין מִן הַנָּשִׁים וּמִן הָעֲבָדִים וּמִן הַתִּינוֹקוֹת דָּבָר מֻעָט. אֲבָל לֹא דָּבָר מְרֻבֶּה. שֶׁחֶזְקַת הַמְרֻבֶּה גְּנֵבָה אוֹ גֵּזֶל מִשֶּׁל אֲחֵרִים. וְכַמָּה הוּא מֻעָט שֶׁלָּהֶן הַכּל לְפִי עשֶׁר הַבְּעָלִים וַעֲנִיּוּתָן:

עָנִי שֶׁהוּא קְרוֹבוֹ קֹדֶם לְכָל אָדָם. עֲנִיֵּי בֵּיתוֹ קוֹדְמִין לַעֲנִיֵּי עִירוֹ. עֲנִיֵּי עִירוֹ קוֹדְמִין לַעֲנִיֵּי עִיר אַחֶרֶת. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טו יא) "לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ":

מִי שֶׁהָלַךְ בִּסְחוֹרָה וּפָסְקוּ עָלָיו אַנְשֵׁי הָעִיר שֶׁהָלַךְ שָׁם צְדָקָה הֲרֵי זֶה נוֹתֵן לַעֲנִיֵּי אוֹתָהּ הָעִיר. וְאִם הָיוּ רַבִּים וּפָסְקוּ עֲלֵיהֶן צְדָקָה נוֹתְנִין וּכְשֶׁבָּאִין מְבִיאִין אוֹתָהּ עִמָּהֶן וּמְפַרְנְסִין בָּהּ עֲנִיֵּי עִירָם. וְאִם יֵשׁ שָׁם חָבֵר עִיר יִתְּנוּהָ לְחָבֵר עִיר וְהוּא מְחַלְּקָהּ כְּמוֹ שֶׁיִּרְאֶה לוֹ:

הָאוֹמֵר תְּנוּ מָאתַיִם דִּינָר לְבֵית הַכְּנֶסֶת אוֹ תְּנוּ סֵפֶר תּוֹרָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת יִתְּנוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁהוּא רָגִיל בּוֹ. וְאִם הָיָה רָגִיל בִּשְׁנַיִם יִתְּנוּ לִשְׁנֵיהֶן. הָאוֹמֵר תְּנוּ מָאתַיִם דִּינָרִין לַעֲנִיִּים יִתְּנוּ לַעֲנִיֵּי אוֹתָהּ הָעִיר: