כָּל אֹכֶל שֶׁגִּדּוּלָיו מִן הָאָרֶץ וְנִשְׁמָר וּלְקִיטָתוֹ כֻּלּוֹ כְּאַחַת וּמַכְנִיסִין אוֹתוֹ לְקִיּוּם חַיָּב בְּפֵאָה. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט ט) (ויקרא כג כב) "וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם":
כָּל הַדּוֹמֶה לַקָּצִיר בְּחָמֵשׁ דְּרָכִים אֵלּוּ הוּא שֶׁחַיָּב בְּפֵאָה. כְּגוֹן הַתְּבוּאָה וְהַקִּטְנִיּוֹת וְהֶחָרוּבִין וְהָאֱגוֹזִין וְהַשְּׁקֵדִים וְהָרִמּוֹנִים וְהָעֲנָבִים וְהַזֵּיתִים וְהַתְּמָרִים בֵּין יְבֵשִׁים בֵּין רַכִּים וְכָל כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ. אֲבָל אִסְטִיס וּפוּאָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן פְּטוּרִין מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן אֹכֶל. וְכֵן כְּמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת פְּטוּרִין מִפְּנֵי שֶׁאֵין גִּדּוּלֵיהֶן מִן הָאָרֶץ כִּשְׁאָר פֵּרוֹת הָאָרֶץ. וְכֵן הַהֶפְקֵר פָּטוּר שֶׁאֵין לוֹ מִי שֶׁיִּשְׁמְרֶנּוּ שֶׁהֲרֵי הוּא מֻפְקָר לַכּל. וְכֵן הַתְּאֵנִים פְּטוּרִין מִפְּנֵי שֶׁאֵין לְקִיטָתָן כְּאַחַת אֶלָּא יֵשׁ בְּאִילָן זֶה מַה שֶּׁיִּגָּמֵר הַיּוֹם וְיֵשׁ בּוֹ מַה שֶּׁיִּגָּמֵר לְאַחַר כַּמָּה יָמִים. וְכֵן יָרָק פָּטוּר שֶׁאֵין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ לְקִיּוּם. הַשּׁוּמִים וְהַבְּצָלִים חַיָּבִין בְּפֵאָה שֶׁהֲרֵי מְיַבְּשִׁין אוֹתָן וּמַכְנִיסִין אוֹתָן לְקִיּוּם. וְכֵן הָאֲמָהוֹת שֶׁל בְּצָלִים שֶׁמַּנִּיחִין אוֹתָן בָּאָרֶץ לִקַּח מֵהֶן הַזֶּרַע חַיָּבוֹת בְּפֵאָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן:
קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא חַיֶּבֶת בְּפֵאָה וַאֲפִלּוּ הָיְתָה שֶׁל שֻׁתָּפִין שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט ט) (ויקרא כג כב) "קְצִיר אַרְצְכֶם" אֲפִלּוּ שֶׁל רַבִּים:
שָׂדֶה שֶׁקָּצְרוּ נָכְרִים לְעַצְמָן אוֹ שֶׁקְּצָרוּהָ לִסְטִים אוֹ קִרְסְמוּהָ נְמָלִּים אוֹ שְׁבָרְתָּהּ הָרוּחַ אוֹ בְּהֵמָה הֲרֵי זוֹ פְּטוּרָה מִן הַפֵּאָה. שֶׁחוֹבַת הַפֵּאָה בְּקָמָה:
קָצַר חֶצְיָהּ וְקָצְרוּ הַלִּסְטִים חֶצְיָהּ שֶׁנִּשְׁאַר הֲרֵי זוֹ פְּטוּרָה. שֶׁהַחִיּוּב בַּחֵצִי שֶׁקָּצְרוּ הַלִּסְטִים. אֲבָל אִם קָצְרוּ הַלִּסְטִים חֶצְיָהּ וְחָזַר הוּא וְקָצַר הַשְּׁאָר נוֹתֵן פֵּאָה כְּשִׁעוּר מַה שֶּׁקָּצַר. קָצַר חֶצְיָהּ וּמָכַר חֶצְיָהּ הַלּוֹקֵחַ נוֹתֵן פֵּאָה (לַכּל). קָצַר חֶצְיָהּ וְהִקְדִּישׁ חֶצְיָהּ הַפּוֹדֶה מִיַּד הַגִּזְבָּר נוֹתֵן פֵּאָה לַכּל. קָצַר חֶצְיָהּ וְהִקְדִּישׁוֹ מַנִּיחַ מִן הַנִּשְׁאָר פֵּאָה הָרְאוּיָה לַכּל:
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
כֶּרֶם שֶׁהָיָה בּוֹצֵר מִמֶּנּוּ עֲנָבִים לִמְכֹּר בַּשּׁוּק וּבְדַעְתּוֹ שֶׁיַּנִּיחַ הַשְּׁאָר לַגַּת לִדְרֹךְ אוֹתוֹ. אִם הָיָה בּוֹצֵר לַשּׁוּק מִכָּאן וּמִכָּאן הֲרֵי זֶה נוֹתֵן פֵּאָה לְמַה שֶּׁבּוֹצֵר לַגַּת כְּפִי הַנִּשְׁאָר. וְאִם הָיָה בּוֹצֵר לַשּׁוּק מֵרוּחַ אַחַת בִּלְבַד הֲרֵי זֶה נוֹתֵן פֵּאָה מִן הַנִּשְׁאָר כְּפִי הָרָאוּי לְכָל הַכֶּרֶם הוֹאִיל וּבָצַר מֵרוּחַ אַחַת אֵינוֹ כְּבוֹצֵר עַרְאַי מְעַט מִכָּאן וּמְעַט מִכָּאן שֶׁהוּא פָּטוּר. וְכֵן כָּל הַקּוֹטֵף מְלִילוֹת מְעַט מְעַט וּמַכְנִיס לְבֵיתוֹ אֲפִלּוּ קָטַף כֵּן כָּל שָׂדֵהוּ פָּטוּר מִן הַלֶּקֶט וּמִן הַשִּׁכְחָה וּמִן הַפֵּאָה:
הַקּוֹצֵר כָּל שָׂדֵהוּ קֹדֶם שֶׁתֻּגְמַר וַעֲדַיִן לֹא הֵבִיאָה שְׁלִישׁ הֲרֵי זוֹ פְּטוּרָה. וְאִם הִגִּיעָה לִשְׁלִישׁ חַיֶּבֶת. וְכֵן בְּפֵרוֹת הָאִילָן אִם נִגְמְרוּ שְׁלִישׁ גְּמִירָתָן חַיָּבִין:
הַמַּקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ וְהִיא קָמָה חַיֶּבֶת בְּפֵאָה. קְצָרָהּ הַגִּזְבָּר וְאַחַר כָּךְ פְּדָאָהּ פְּטוּרָה. שֶׁבִּשְׁעַת חִיּוּב הַפֵּאָה הָיְתָה קֹדֶשׁ שֶׁאֵינוֹ חַיָּב בְּפֵאָה:
נָכְרִי שֶׁקָּצַר שָׂדֵהוּ וְאַחַר כָּךְ נִתְגַּיֵּר הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִן הַפֵּאָה וּמִן הַלֶּקֶט וּמִן הַשִּׁכְחָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַשִּׁכְחָה אֶלָּא בִּשְׁעַת הָעִמּוּר:
אֵין שׂוֹכְרִין פּוֹעֲלִים נָכְרִים לִקְצֹר מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן בְּקִיאִין בְּלֶקֶט וּפֵאָה. וְאִם שָׂכַר וְקָצְרוּ אֶת כֻּלּוֹ הֲרֵי זוֹ חַיֶּבֶת בְּפֵאָה:
בַּעַל הַבַּיִת שֶׁקָּצַר כָּל שָׂדֵהוּ וְלֹא הִנִּיחַ פֵּאָה. הֲרֵי זֶה נוֹתֵן מִן הַשִּׁבֳּלִים פֵּאָה לָעֲנִיִּים. וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְעַשֵּׂר. וְאִם נָתַן לָהֶם רֹב הַקָּצִיר מִשּׁוּם פֵּאָה הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִן הַמַּעַשְׂרוֹת. וְכֵן אִם דָּשׁ וַעֲדַיִן לֹא זָרָה נוֹתֵן לָהֶם הַפֵּאָה קֹדֶם שֶׁיְּעַשֵּׂר. אֲבָל דָּשׁ וְזָרָה בְּרַחַת וּבְמִזְרֶה וְגָמַר מְלַאכְתּוֹ מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לָהֶם מִן הַפֵּרוֹת הַמְּעֻשָּׂרִין שִׁעוּר הַפֵּאָה הָרְאוּיָה לְאוֹתָהּ שָׂדֶה. וְכֵן בְּאִילָנוֹת:
אֵין מַנִּיחִין אֶת הַפֵּאָה אֶלָּא בְּסוֹף הַשָּׂדֶה. כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ עֲנִיִּים יוֹדְעִין מָקוֹם שֶׁיָּבוֹאוּ לוֹ וּכְדֵי שֶׁתִּהְיֶה נִכֶּרֶת לָעוֹבְרִים וְלַשָּׁבִים וְלֹא יֵחָשֵׁד. וּמִפְּנֵי הָרַמָּאִים שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לִקְצֹר הַכּל וְאוֹמֵר לְאֵלּוּ שֶׁרוֹאִים אוֹתוֹ קוֹצֵר סוֹף הַשָּׂדֶה בִּתְחִלַּת הַשָּׂדֶה הִנַּחְתִּי. וְעוֹד שֶׁלֹּא יִשְׁמֹר שָׁעָה שֶׁאֵין שָׁם אָדָם וְיַנִּיחֶנָּהּ וְיִתְּנֶנָּה לֶעָנִי הַקָּרוֹב לוֹ. עָבַר וְהִנִּיחַ הַפֵּאָה בִּתְחִלַּת הַשָּׂדֶה אוֹ בְּאֶמְצָעָהּ הֲרֵי זוֹ פֵּאָה. וְצָרִיךְ שֶׁיַּנִּיחַ בְּסוֹף הַשָּׂדֶה כְּשִׁעוּר הַפֵּאָה הָרְאוּיָה לְמַה שֶּׁנִּשְׁאַר בַּשָּׂדֶה אַחַר שֶׁהִפְרִישׁ אֶת הָרִאשׁוֹנָה:
בַּעַל הַבַּיִת שֶׁנָּתַן פֵּאָה לָעֲנִיִּים וְאָמְרוּ לוֹ תֵּן לָנוּ מִצַּד זֶה וְנָתַן לָהֶם מִצַּד אַחֵר זוֹ וְזוֹ פֵּאָה. וְכֵן בַּעַל הַשָּׂדֶה שֶׁהִפְרִישׁ פֵּאָה וְאָמַר הֲרֵי זוֹ פֵּאָה וְגַם זוֹ אוֹ שֶׁאָמַר הֲרֵי זוֹ פֵּאָה וְזוֹ הֲרֵי שְׁתֵּיהֶן פֵּאָה:
אָסוּר לַפּוֹעֲלִים לִקְצֹר אֶת כָּל הַשָּׂדֶה אֶלָּא מַנִּיחִין בְּסוֹף הַשָּׂדֶה כְּשִׁעוּר הַפֵּאָה. וְאֵין לָעֲנִיִּים בָּהּ כְּלוּם עַד שֶׁיַּפְרִישֶׁנָּה בַּעַל הַבַּיִת מִדַּעְתּוֹ. לְפִיכָךְ עָנִי שֶׁרָאָה פֵּאָה בְּסוֹף שָׂדֶה אָסוּר לִגַּע בָּהּ מִשּׁוּם גֵּזֶל עַד שֶׁיִּוָּדַע לוֹ שֶׁהִיא מִדַּעַת בַּעַל הַבַּיִת:
הַפֵּאָה שֶׁל תְּבוּאָה וְקִטְנִיּוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מִזְּרָעִים הַנִּקְצָרִים וְכֵן פְּאַת הַכֶּרֶם וְהָאִילָנוֹת נִתֶּנֶת בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע וְהָעֲנִיִּים בּוֹזְזִין אוֹתָהּ בְּיָדָם. וְאֵין קוֹצְרִין אוֹתָהּ בְּמַגָּלוֹת וְאֵין עוֹקְרִין אוֹתָהּ בְּקַרְדֻּמּוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכּוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ. רָצוּ הָעֲנִיִּים לְחַלְּקָהּ בֵּינֵיהֶם הֲרֵי אֵלּוּ מְחַלְּקִין. אֲפִלּוּ תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה אוֹמְרִין לְחַלֵּק וְאֶחָד אוֹמֵר לָבֹז לְזֶה הָאֶחָד שׁוֹמְעִין שֶׁאָמַר כַּהֲלָכָה:
פֵּאָה שֶׁל דָּלִית וְשֶׁל דֶּקֶל שֶׁאֵין עֲנִיִּים מַגִּיעִין לָבֹז אוֹתָהּ אֶלָּא בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה. בַּעַל הַבַּיִת מוֹרִיד אוֹתָהּ וּמְחַלֵּק אוֹתָהּ בֵּין הָעֲנִיִּים. וְאִם רָצוּ כֻּלָּן לָבֹז אוֹתָהּ לְעַצְמָן בּוֹזְזִין. אֲפִלּוּ תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה אוֹמְרִים לָבֹז וְאֶחָד אוֹמֵר לְחַלֵּק שׁוֹמְעִין לָאֶחָד שֶׁאָמַר כַּהֲלָכָה וּמְחַיְּבִין בַּעַל הַבַּיִת לְהוֹרִיד וּלְחַלֵּק בֵּינֵיהֶן:
בְּשָׁלֹשׁ עִתּוֹת בַּיּוֹם מְחַלְּקִין אֶת הַפֵּאָה לָעֲנִיִּים בַּשָּׂדֶה אוֹ מַנִּיחִין אוֹתָם לָבֹז. בַּשַּׁחַר. וּבַחֲצִי הַיּוֹם. וּבַמִּנְחָה. וְעָנִי שֶׁבָּא שֶׁלֹּא בִּזְמַן זֶה אֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ לִטּל. כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה עֵת קָבוּעַ לָעֲנִיִּים שֶׁיִּתְקַבְּצוּ בּוֹ כֻּלָּן לִטּל. וְלָמָּה לֹא קָבְעוּ לָהּ עֵת אַחַת בַּיּוֹם מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ שָׁם עֲנִיּוֹת מֵינִיקוֹת שֶׁצְּרִיכוֹת לֶאֱכל בִּתְחִלַּת הַיּוֹם. וְיֵשׁ שָׁם עֲנִיִּים קְטַנִּים שֶׁאֵין נֵעוֹרִין בַּבֹּקֶר וְלֹא יַגִּיעוּ לַשָּׂדֶה עַד חֲצִי הַיּוֹם. וְיֵשׁ שָׁם זְקֵנִים שֶׁאֵינָם מַגִּיעִין עַד הַמִּנְחָה:
עָנִי שֶׁנָּטַל מִקְצָת הַפֵּאָה וְזָרַק עַל הַשְּׁאָר אוֹ שֶׁנָּפַל עָלֶיהָ אוֹ שֶׁפֵּרֵשׂ טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ קוֹנְסִין אוֹתוֹ וּמַעֲבִירִין אוֹתוֹ מִמֶּנָּה וַאֲפִלּוּ מַה שֶּׁנָּטַל לוֹקְחִין אוֹתוֹ מִיָּדוֹ וְיִנָּתֵן לֶעָנִי אַחֵר [וְכֵן בְּלֶקֶט וְכֵן בְּעֹמֶר הַשִּׁכְחָה]:
מִי שֶׁלָּקַח אֶת הַפֵּאָה וְאָמַר הֲרֵי זֶה לְאִישׁ פְּלוֹנִי הֶעָנִי. אִם עָנִי הוּא זֶה שֶׁלָּקַח מִתּוֹךְ שֶׁזּוֹכֶה בּוֹ לְעַצְמוֹ זָכָה בּוֹ לְאוֹתוֹ פְּלוֹנִי. וְאִם עָשִׁיר הוּא לֹא זָכָה לוֹ אֶלָּא יִתְּנֶנָּה לֶעָנִי שֶׁנִּמְצָא רִאשׁוֹן:
בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהִנִּיחַ פֵּאָה לַעֲנִיִּים אֵלּוּ הָעוֹמְדִים לְפָנָיו וּבָא עָנִי אַחֵר מֵאֲחוֹרָיו וּנְטָלָהּ זָכָה בָּהּ שֶׁאֵין אָדָם זוֹכֶה בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וְסֶלַע שֶׁל מְצִיאָה עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְיָדוֹ: