אֵיזֶהוּ לֶקֶט זֶה הַנּוֹפֵל מִתּוֹךְ הַמַּגָּל בִּשְׁעַת קְצִירָה אוֹ הַנּוֹפֵל מִתּוֹךְ יָדוֹ כְּשֶׁמְּקַבֵּץ הַשִּׁבֳּלִים וְיִקְצֹר. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה הַנּוֹפֵל שִׁבּלֶת אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם. אֲבָל אִם נָפְלוּ שָׁלֹשׁ כְּאֶחָד הֲרֵי שְׁלָשְׁתָּן לְבַעַל הַשָּׂדֶה. וְהַנּוֹפֵל מֵאַחַר הַמַּגָּל אוֹ מֵאַחַר הַיָּד אֲפִלּוּ שִׁבּלֶת אַחַת אֵינָהּ לֶקֶט:
הָיָה קוֹצֵר בַּיָּד בְּלֹא מַגָּל הַנּוֹפֵל מִתּוֹךְ יָדוֹ אֵינוֹ לֶקֶט. אֲבָל הַתּוֹלֵשׁ דְּבָרִים הַתּוֹלְשִׁים אוֹתָם הַנּוֹפֵל מִתַּחַת יָדוֹ לֶקֶט. הָיָה קוֹצֵר אוֹ תּוֹלֵשׁ דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִתָּלֵשׁ וְאַחַר שֶׁקָּצַר מְלֹא זְרוֹעוֹ אוֹ תָּלַשׁ מְלֹא קֻמְצוֹ הִכָּהוּ קוֹץ וְנָפַל מִיָּדוֹ עַל הָאָרֶץ הֲרֵי זֶה שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת:
הָיָה קוֹצֵר וְנִשְׁאֲרָה שִׁבּלֶת אַחַת שֶׁלֹּא נִקְצְרָה וְנִקְצַר כָּל שֶׁסְּבִיבוֹתֶיהָ. אִם הָיָה רֹאשָׁהּ מַגִּיעַ לַקָּמָה שֶׁבְּצִדָּהּ וִיכוֹלָה לְהִקָּצֵר עִם הַקָּמָה הֲרֵי הִיא שֶׁל בַּעַל הַשָּׂדֶה וְאִם לָאו הֲרֵי הִיא שֶׁל עֲנִיִּים:
הָיוּ שְׁתֵּי שִׁבּוֹלוֹת זוֹ בְּצַד זוֹ. הַפְּנִימִית יְכוֹלָה לְהִקָּצֵר עִם הַקָּמָה וְהַחִיצוֹנָה יְכוֹלָה לְהִקָּצֵר עִם הַפְּנִימִית וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִקָּצֵר עִם הַקָּמָה. הַפְּנִימִית נִצֶּלֶת וּמַצֶּלֶת אֶת הַחִיצוֹנָה שֶׁהֲרֵי הִיא כְּנוֹפֶלֶת מִתּוֹךְ הַמַּגָּל וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִקְצְרָה. וְהַשִּׁבֳּלִים שֶׁבְּקַשׁ הֲרֵי הֵן שֶׁל בַּעַל הַשָּׂדֶה:
הָרוּחַ שֶׁפִּזְּרָה אֶת הָעֳמָרִים וְנִתְעָרֵב קָצִיר שֶׁל בַּעַל הַשָּׂדֶה עִם הַלֶּקֶט אוֹמְדִין אֶת הַשָּׂדֶה כַּמָּה לֶקֶט הִיא רְאוּיָה לַעֲשׂוֹת וְנוֹתֵן לָעֲנִיִּים מִפְּנֵי שֶׁזֶּה אֹנֶס. וְכַמָּה הוּא שִׁעוּר זֶה אַרְבָּעָה קַבִּין תְּבוּאָה לְכָל בֵּית כּוֹר:
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
לֶקֶט שֶׁנָּפַל לָאָרֶץ וְלֹא לְקָטוּהוּ עֲנִיִּים וּבָא בַּעַל הַשָּׂדֶה וְהִגְדִּישׁ אֶת הַקָּצִיר שֶׁלּוֹ עַל הָאָרֶץ כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. מְפַנֶּה הַגָּדִישׁ שֶׁלּוֹ כֻּלּוֹ לְמָקוֹם אַחֵר וְכָל הַשִּׁבֳּלִים הַנּוֹגְעוֹת בָּאָרֶץ כֻּלָּן לָעֲנִיִּים. מִפְּנֵי שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים אֵי זוֹ הִיא מֵהֶם שֶׁהָיְתָה לֶקֶט וּסְפֵק מַתְּנוֹת עֲנִיִּים לָעֲנִיִּים שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג כב) "תַּעֲזֹב" הַנַּח לִפְנֵיהֶם מִשֶּׁלְּךָ:
וְלָמָּה אֵין אוֹמְדִין אוֹתָהּ וְלִתֵּן לָעֲנִיִּים מַה שֶּׁרְאוּיָה לַעֲשׂוֹת לֶקֶט. מִפְּנֵי שֶׁעָבַר וְהִגְדִּישׁ עַל הַלֶּקֶט קְנָסוּהוּ. וַאֲפִלּוּ הָיָה שׁוֹגֵג וַאֲפִלּוּ הָיָה הַלֶּקֶט שְׂעוֹרִים וְהִגְדִּישׁ עָלָיו חִטִּין. וַאֲפִלּוּ קָרָא לָעֲנִיִּים וְלֹא בָּאוּ אֲפִלּוּ הִגְדִּישׁוּהוּ אֲחֵרִים שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ כָּל הַנּוֹגְעוֹת בָּאָרֶץ הֲרֵי הֵן לָעֲנִיִּים:
הַצָּרִיךְ לְרַבֵּץ אֶת שָׂדֵהוּ קֹדֶם שֶׁיִּלְקְטוּ הָעֲנִיִּים לֶקֶט שֶׁבָּהּ אִם הֶזֵּקוֹ מְרֻבֶּה עַל הֶפְסֵד הַלֶּקֶט מֻתָּר לְרַבֵּץ. וְאִם הֶפְסֵד הַלֶּקֶט מְרֻבֶּה עַל הֶפְסֵדוֹ אָסוּר לְרַבֵּץ. וְאִם קִבֵּץ אֶת כָּל הַלֶּקֶט וְהִנִּיחוֹ עַל הַגָּדֵר עַד שֶׁיָּבוֹא הֶעָנִי וְיִטְּלֶנּוּ הֲרֵי זֶה מִדַּת חֲסִידוּת:
זְרָעִים הַנִּמְצָאִים בְּחוֹרֵי הַנְּמָלִים. אִם הָיוּ הַחוֹרִים בְּתוֹךְ הַקָּמָה הֲרֵי הוּא שֶׁל בַּעַל הַשָּׂדֶה. שֶׁאֵין לָעֲנִיִּים מַתָּנָה בְּתוֹךְ הַקָּמָה. וְאִם הָיוּ בְּמָקוֹם שֶׁנִּקְצַר הֲרֵי זֶה שֶׁל עֲנִיִּים שֶׁמָּא מִן הַלֶּקֶט גְּרָרוּהוּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצָא שָׁחוֹר אֵין אוֹמְרִים הֲרֵי זֶה מִשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה שֶׁסְּפֵק הַלֶּקֶט לֶקֶט:
שִׁבּלֶת שֶׁל לֶקֶט שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּגָדִישׁ הֲרֵי זֶה מַפְרִישׁ שְׁתֵּי שִׁבּוֹלוֹת וְאוֹמֵר עַל אַחַת מֵהֶן אִם הַלֶּקֶט הִיא זוֹ הֲרֵי הִיא לָעֲנִיִּים וְאִם אֵינָהּ לֶקֶט הֲרֵי הַמַּעַשְׂרוֹת (שֶׁהִיא) שֶׁחַיֶּבֶת בָּהֶן שִׁבּלֶת זוֹ קְבוּעִים בְּשִׁבּלֶת שְׁנִיָּה. וְחוֹזֵר וּמַתְנֶה כֵּן עַל שִׁבּלֶת שְׁנִיָּה וְנוֹתֵן אַחַת מֵהֶן לֶעָנִי וְהָאַחֶרֶת תִּהְיֶה מַעֲשֵׂר:
לֹא יִשְׂכֹּר אָדָם אֶת הַפּוֹעֵל עַל מְנָת שֶׁיְּלַקֵּט בְּנוֹ אַחֲרָיו. אֲבָל הָאֲרִיסִין וְהַחֲכִירִין וְהַמּוֹכֵר קָמָתוֹ לַחֲבֵרוֹ לִקְצֹר יְלַקֵּט בְּנוֹ אַחֲרָיו. וְיֵשׁ לַפּוֹעֵל לְהָבִיא אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו לְלַקֵּט אַחֲרָיו. וַאֲפִלּוּ שְׂכָרוֹ לִטּל חֲצִי הַקָּצִיר אוֹ שָׁלִישׁוֹ אוֹ רְבִיעוֹ בִּשְׂכָרוֹ:
מִי שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ אֶת הָעֲנִיִּים לְלַקֵּט אוֹ שֶׁהוּא מַנִּיחַ אֶחָד וּמוֹנֵעַ אֶחָד אוֹ שֶׁמְּסַיֵּעַ אֶת אֶחָד מֵהֶן עַל חֲבֵרוֹ הֲרֵי זֶה גּוֹזֵל אֶת הָעֲנִיִּים:
וְאָסוּר לְאָדָם לְהַרְבִּיץ אֲרִי וְכַיּוֹצֵא בּוֹ בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ הָעֲנִיִּים וְיִבְרְחוּ. הָיוּ שָׁם עֲנִיִּים שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִטּל לֶקֶט אִם יָכוֹל בַּעַל הַבַּיִת לִמְחוֹת בְּיָדָן מְמַחֶה וְאִם לָאו מְנִיחָן מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם:
הַמַּפְקִיר אֶת הַלֶּקֶט עִם נְפִילַת רֻבּוֹ אֵינוֹ הֶפְקֵר מֵאַחֵר שֶׁנָּשַׁר רֻבּוֹ אֵין לוֹ בּוֹ רְשׁוּת:
אֵי זֶהוּ פֶּרֶט זֶה גַּרְגֵּר אֶחָד אוֹ שְׁנֵי גַּרְגְּרִים הַנִּפְרָטִים מִן הָאֶשְׁכּוֹל בִּשְׁעַת הַבְּצִירָה. נָפְלוּ שְׁלֹשָׁה גַּרְגְּרִים בְּבַת אַחַת אֵינוֹ פֶּרֶט:
הָיָה בּוֹצֵר וְכָרַת אֶת הָאֶשְׁכּוֹל וְהֻסְבַּךְ בְּעָלָיו וְנָפַל לָאָרֶץ וְנִפְרַט אֵינוֹ פֶּרֶט. הָיָה בּוֹצֵר וּמַשְׁלִיךְ לָאָרֶץ כְּשֶׁמְּפַנֶּה הָאֶשְׁכּוֹלוֹת אֲפִלּוּ חֲצִי אֶשְׁכּוֹל הַנִּמְצָא שָׁם הֲרֵי הוּא פֶּרֶט (וְכֵן אֶשְׁכּוֹל שָׁלֵם שֶׁנִּפְרַט שָׁם הֲרֵי הוּא פֶּרֶט). וְהַמַּנִּיחַ אֶת הַכַּלְכָּלָה תַּחַת הַגֶּפֶן בְּשָׁעָה שֶׁהוּא בּוֹצֵר הֲרֵי זֶה גּוֹזֵל אֶת הָעֲנִיִּים:
אֵי זוֹ הִיא עוֹלֶלֶת זֶה אֶשְׁכּוֹל הַקָּטָן שֶׁאֵינוֹ מְעֻבֶּה כְּאֶשְׁכּוֹל שֶׁאֵין לוֹ כָּתֵף. וְאֵין עֲנָבָיו נוֹטְפוֹת זוֹ עַל זוֹ אֶלָּא מְפֻזָּרוֹת. יֵשׁ לָהּ כָּתֵף וְאֵין לָהּ נֶטֶף אוֹ יֵשׁ לָהּ נֶטֶף וְאֵין לָהּ כָּתֵף הֲרֵי הִיא שֶׁל בַּעַל הַכֶּרֶם. וְאִם סָפֵק לָעֲנִיִּים:
אֵי זוֹ הִיא כָּתֵף פְּסִיגִין הַמְחֻבָּרוֹת בְּשִׁדְרָה זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ. נֶטֶף עֲנָבִים הַמְחֻבָּרוֹת בְּשִׁדְרָה וְיוֹרְדוֹת. וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ כָּל הָעֲנָבִים שֶׁבָּעוֹלֵלוֹת נוֹגְעִין בְּפַס יָדוֹ. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ עוֹלָל מִפְּנֵי שֶׁהוּא לִשְׁאָר הָאֶשְׁכּוֹלוֹת כְּעוֹלָל לְאִישׁ:
וְאֵין בַּעַל הַבַּיִת חַיָּב לִבְצֹר הָעוֹלֵלוֹת וְלִתְּנָן לָעֲנִיִּים. אֶלָּא הֵן בּוֹצְרִין אוֹתָן לְעַצְמָן וְגַרְגֵּר יְחִידִי הֲרֵי הִיא עוֹלֶלֶת:
זְמוֹרָה שֶׁהָיָה בָּהּ אֶשְׁכּוֹל וּבָאַרְכֻּבָּה שֶׁל זְמוֹרָה עוֹלֶלֶת אִם נִקְרְצָה עִם הָאֶשְׁכּוֹל הֲרֵי הִיא שֶׁל בַּעַל הַכֶּרֶם וְאִם לָאו הֲרֵי הִיא לָעֲנִיִּים:
כֶּרֶם שֶׁכֻּלּוֹ עוֹלֵלוֹת הֲרֵי הוּא לָעֲנִיִּים שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט י) "וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל" אֲפִלּוּ כֻּלּוֹ עוֹלֵלוֹת. וְאֵין הַפֶּרֶט וְהָעוֹלֵלוֹת נוֹהֲגִין אֶלָּא בְּכֶרֶם בִּלְבַד:
אֵין הָעֲנִיִּים זוֹכִין לִקַּח פֶּרֶט וְעוֹלֵלוֹת עַד שֶׁיַּתְחִיל בַּעַל הַכֶּרֶם לִבְצֹר כַּרְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כד כא) "וְכִי תִבְצֹר כַּרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל". וְכַמָּה יִבְצֹר וְיִהְיוּ זוֹכִין בָּהֶן שְׁלֹשָׁה אֶשְׁכּוֹלוֹת שֶׁהֵן עוֹשִׂין רְבִיעַ:
הַמַּקְדִּישׁ כַּרְמוֹ עַד שֶׁלֹּא נוֹדְעוּ הָעוֹלֵלוֹת אֵין הָעוֹלֵלוֹת לָעֲנִיִּים. וְאִם מִשֶּׁנּוֹדְעוּ הָעוֹלֵלוֹת הָעוֹלֵלוֹת לָעֲנִיִּים וְיִתְּנוּ שְׂכַר גִּדּוּלָם לַהֶקְדֵּשׁ:
הַזּוֹמֵר אֶת הַגֶּפֶן אַחַר שֶׁנּוֹדְעוּ הָעוֹלֵלוֹת הֲרֵי זֶה זוֹמֵר כְּדַרְכּוֹ וּכְשֵׁם שֶׁכּוֹרֵת הָאֶשְׁכּוֹלוֹת כָּךְ כּוֹרֵת הָעוֹלֵלוֹת:
נָכְרִי שֶׁמָּכַר כַּרְמוֹ לְיִשְׂרָאֵל לִבְצֹר חַיָּב בְּעוֹלֵלוֹת. יִשְׂרָאֵל וְנָכְרִי שֶׁהָיוּ שֻׁתָּפִים בְּכֶרֶם חֶלְקוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל חַיָּב וְשֶׁל נָכְרִי פָּטוּר:
בֶּן לֵוִי שֶׁנָּתְנוּ לוֹ מַעֲשֵׂר טֶבֶל וּמָצָא בּוֹ עוֹלֵלוֹת נוֹתְנָן לְעָנִי. וְאִם נִקְרֶצֶת עִם הָאֶשְׁכּוֹל יֵשׁ לוֹ לַעֲשׂוֹת תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל מָקוֹם אַחֵר:
מִי שֶׁהָיוּ לוֹ חָמֵשׁ גְּפָנִים וּבְצָרָם לְתוֹךְ בֵּיתוֹ. אִם לֶאֱכל עֲנָבִים פָּטוּר מִן הַפֶּרֶט וּמִן הַשִּׁכְחָה וּמִן הָרְבָעִי וְחַיָּב בְּעוֹלֵלוֹת. וְאִם בְּצָרָן לַעֲשׂוֹת יַיִן חַיָּב בַּכּל אֶלָּא אִם כֵּן שִׁיֵּר מִקְצָתָן: