אכָּל גֵּט שֶׁנִּכְתַּב שֶׁלֹּא לְשֵׁם הָאִישׁ הַמְּגָרֵשׁ וּלְשֵׁם הָאִשָּׁה הַמִּתְגָּרֶשֶׁת - אֵינוֹ גֵּט. כֵּיצַד? סוֹפֵר שֶׁכָּתַב גֵּט לְלַמֵּד אוֹ לְהִתְלַמֵּד, וּבָא הַבַּעַל וּמָצָא שֵׁם שֶׁנִּכְתַּב בְּגֵּט זֶה כִּשְׁמוֹ, וְשֵׁם הָאִשָּׁה כְּשֵׁם אִשְׁתּוֹ, וְשֵׁם הָעִיר כְּשֵׁם עִירוֹ, וּנְטָלוֹ וְגֵרַשׁ בּוֹ - אֵינוֹ גֵּט.
ביָתֵר עַל זֶה, כָּתַב לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, וּמְצָאוֹ בֶּן עִירוֹ וְאָמַר לוֹ 'שְׁמִי כְּשִׁמְךָ וְשֵׁם אִשְׁתִּי כְּשֵׁם אִשְׁתְּךָ', וּנְטָלוֹ מִמֶּנּוּ וְגֵרַשׁ בּוֹ - אֵינוֹ גֵּט, אַף עַל פִּי שֶׁנִּכְתַּב לְשֵׁם גֵּרוּשִׁין.
גיָתֵר עַל כֵּן, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁשְּׁמוֹתֵיהֶן שָׁוִין, וְכָתַב לְגָרֵשׁ אֶת הַגְּדוֹלָה, וְנִמְלַךְ וְגֵרַשׁ בּוֹ אֶת הַקְּטַנָּה - אֵינוֹ גֵּט. אַף עַל פִּי שֶׁנִּכְתַּב לְשֵׁם הָאִישׁ הַמְּגָרֵשׁ, לֹא נִכְתַּב לְשֵׁם זוֹ שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה בּוֹ.
דיָתֵר עַל כֵּן, אָמַר לַסּוֹפֵר 'כְּתֹב וְאֵיזוֹ שֶׁאֶרְצֶה אֲגָרֵשׁ בּוֹ', וְכָתַב הַסּוֹפֵר עַל דַּעַת זוֹ, וְגֵרַשׁ בּוֹ אַחַת מֵהֶן - הֲרֵי זֶה סָפֵק גֵּרוּשִׁין. וְכָל גֵּט שֶׁכְּתָבוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ - אַף עַל פִּי שֶׁהֶעֱבִיר עָלָיו קֻלְמוֹס לִשְׁמָהּ, אֵינוֹ גֵּט.
המִי שֶׁכָּתַב גֵּט לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, וְנִמְלַךְ וְלֹא גֵּרְשָׁהּ, וְנִתְיַחֵד עִמָּהּ אַחַר שֶׁכְּתָבוֹ לָהּ - לֹא יְגָרְשֶׁנָּה בְּאוֹתוֹ הַגֵּט פַּעַם אַחֶרֶת כְּשֶׁיִּרְצֶה לְגָרְשָׁהּ.
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
וְאִם גֵּרְשָׁהּ בְּאוֹתוֹ הַגֵּט הַיָּשָׁן, הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת, וְתִנָּשֵׂא בּוֹ לְכַתְּחִלָּה; שֶׁהֲרֵי נִכְתַּב לִשְׁמָהּ, וַהֲרֵי נוֹתֵן לָהּ עַתָּה בְּעֵדִים כְּהִלְכָתוֹ.
וְלָמָּה לֹא יְגָרֵשׁ בּוֹ לְכַתְּחִלָּה? גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ גִּטָּהּ קוֹדֵם לִבְנָהּ.
ואָמַר לַסּוֹפֵר 'כְּתֹב גֵּט לִפְלוֹנִית יִהְיֶה עִמִּי, לִכְשֶׁאֶשָּׂאֶנָּה אֲגָרְשֶׁנָּה בּוֹ', וְנִכְתַּב וּנְשָׂאָהּ וְגֵרְשָׁהּ בּוֹ - אֵינוֹ גֵּט; מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיְתָה בַּת גֵּרוּשִׁין מִמֶּנּוּ כְּשֶׁנִּכְתַּב גֵּט זֶה, וְנִמְצָא כְּנִכְתַּב שֶׁלֹּא לְשֵׁם גֵּרוּשִׁין.
אֲבָל אִם אָמַר לוֹ 'כְּתֹב אוֹתוֹ לַאֲרוּסָתִי, לִכְשֶׁאֶשָּׂאֶנָּה אֲגָרְשֶׁנָּה בּוֹ', וּכְנָסָהּ וְגֵרְשָׁהּ בּוֹ - כָּשֵׁר.
כְּתָבוֹ לִיבִמְתּוֹ, וְאַחַר שֶׁיִּבְּמָהּ גֵּרְשָׁהּ בּוֹ - הֲרֵי זֶה סָפֵק גֵּרוּשִׁין, הוֹאִיל וְאֵינָהּ אִשָּׁה גְּמוּרָה כְּשֶׁכְּתָבוֹ.
זמִפְּנֵי תַּקָּנַת סוֹפֵר הִתִּירוּ חֲכָמִים לַסּוֹפֵר שֶׁיִּכְתֹּב טָפְסֵי גִּטִּין, וְיַנִּיחַ מָקוֹם הָאִישׁ, וּמָקוֹם הָאִשָּׁה, וּמָקוֹם הַזְּמַן, וּמָקוֹם 'הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם' - עַד שֶׁיִּכְתְּבֵם לְשֵׁם הָאִישׁ הַמְּגָרֵשׁ וּלְשֵׁם הָאִשָּׁה הַמִּתְגָּרֶשֶׁת, וְאַחַר כָּךְ יַחְתְּמוּ הָעֵדִים לִשְׁמָהּ וְלִשְׁמוֹ.
חסוֹפֵר שֶׁכָּתַב הַגֵּט לִשְׁמָהּ וְלִשְׁמוֹ כְּהִלְכָתוֹ, וְחָתְמוּ הָעֵדִים שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ - הוֹאִיל וּמְסָרוֹ לָהּ בְּעֵדִים, הֲרֵי זֶה פָּסוּל, שֶׁאֵין הָעֵדִים חוֹתְמִין עַל הַגֵּט אֶלָא מִפְּנֵי תִּקּוּן הָעוֹלָם.
וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאִם חָתְמוּ הָעֵדִים שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ - הוֹאִיל וְהוּא כִּמְזֻיָּף מִתּוֹכוֹ, הֲרֵי זֶה גֵּט בָּטֵל. וְכֵן אִם הָיָה אֶחָד מֵעֵדָיו פָּסוּל, אוֹ שֶׁהָיָה בּוֹ עֵד אֶחָד בִּלְבָד כָּשֵׁר - אַף עַל פִּי שֶׁנִּמְסַר בְּעֵדִים, הֲרֵי זֶה בָּטֵל. וְלֹא יֵרָאֶה לִי דָּבָר זֶה. אֶלָא כִּמְזֻיָּף, לֹא מְזֻיָּף וַדַּאי, וְהוֹאִיל וְנִמְסַר בְּעֵדִים כְּשֵׁרִים, הֲרֵי זֶה פָּסוּל מִדִּבְרֵיהֶם.
טהַמֵּבִיא גֵּט, וְאָבַד מִמֶּנּוּ, וּמְצָאוֹ: אִם אָבַד מִמֶּנּוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַשְּׁיָרוֹת מְצוּיוֹת, אַפִלּוּ מְצָאוֹ לְאַחַר זְמַן מְרֻבֶּה - הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת שֶׁהַגֵּט שֶׁאָבַד מִמֶּנּוּ הוּא הַגֵּט הַנִּמְצָא, וְתִתְגָּרֵשׁ בּוֹ.
אָבַד בְּמָקוֹם שֶׁהַשְּׁיָרוֹת מְצוּיוֹת, אִם מְצָאוֹ מִיָּד, וַעֲדַיִן לֹא שָׁהָה שָׁם אָדָם מִן הָעוֹבְרִים, אוֹ שֶׁמְּצָאוֹ בַּכְּלִי שֶׁהִנִּיחוֹ בּוֹ וְיֵשׁ לוֹ טְבִיעוּת עַיִן בְּאָרְכּוֹ וְרָחְבּוֹ שֶׁל גֵּט שִֶׁהָיָה כָּרוּךְ - הֲרֵי הוּא בְּחֶזְקָתוֹ, וְתִתְגָּרֵשׁ בּוֹ.
יהֻחְזַק בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם אִישׁ אַחֵר שֶׁשְּׁמוֹ כְּשֵׁם שֶׁבַּגֵּט - חוֹשְׁשִׁים שֶׁמָּא גֵּט זֶה הַנִּמְצָא שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ הָאַחֵר הוּא, הוֹאִיל וְעָבַר אָדָם שָׁם, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁהָה. וְאִם נִתְגָּרְשָׁה בּוֹ, הֲרֵי זוֹ סָפֵק מְגֹרֶשֶׁת. אֲבָל אִם לֹא עָבַר אָדָם שָׁם - הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקָתוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהֻחְזְקוּ שָׁם שְׁנַיִם שֶׁשְּׁמוֹתֵיהֶן שָׁוִין.
יאהָיָה לָעֵדִים בַּגֵּט סִימָן מֻבְהָק, כְּגוֹן שֶׁאָמְרוּ 'נֶקֶב יֵשׁ בּוֹ בְּצַד אוֹת פְּלוֹנִית', אוֹ שֶׁאָמְרוּ 'מֵעוֹלָם לֹא חָתַמְנוּ עַל גֵּט אַחֵר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שֵׁמוֹת כְּשֵׁמוֹת אֵלּוּ' - הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקָתוֹ וְתִתְגָּרֵשׁ בּוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁמְּצָאוֹ אַחַר זְמַן מְרֻבֶּה, וּבְמָקוֹם שֶׁהַשְּׁיָרוֹת מְצוּיוֹת, וְהֻחְזְקוּ שָׁם שְׁנַיִם שֶׁשְּׁמוֹתֵיהֶן שָׁוִין.
יבשְׁנַיִם שֶׁשָּׁלְּחוּ שְׁנֵי גִּטִּין, וְנִתְעָרְבוּ - נוֹתְנִין שְׁנֵיהֶן לְזוֹ וּשְׁנֵיהֶן לְזוֹ בְּעֵדֵי מְסִירָה. לְפִיכָךְ אִם אָבַד אֶחָד מֵהֶן, הֲרֵי הַשֵּׁנִי בָּטֵל.
יגמִי שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי שֵׁמוֹת, וְכֵן אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁנֵי שֵׁמוֹת - כְּשֶׁמְּגָרֵשׁ כּוֹתֵב שְׁמָהּ וּשְׁמוֹ שֶׁהֵן רְגִילִין בּוֹ וִידוּעִין בּוֹ בְּיוֹתֵר, וְאוֹמֵר 'אִישׁ פְּלוֹנִי וְכָל שֵׁם שֶׁיֵּשׁ לוֹ גֵּרַשׁ אִשָּׁה פְּלוֹנִית וְכָל שֵׁם שֶׁיֵּשׁ לָהּ'. וְאִם כָּתַב חֲנִיכָתוֹ וַחֲנִיכָתָהּ, כָּשֵׁר.
ידכָּתַב הַשֵּׁם שֶׁאֵינָם יְדוּעִין בּוֹ בְּיוֹתֵר, וְכָתַב 'כָּל שֵׁם שֶׁיֵּשׁ לוֹ' - הֲרֵי זֶה סָפֵק גֵּרוּשִׁין. שִׁנָּה שְׁמוֹ אוֹ שְׁמָהּ, וְשֵׁם עִירוֹ אוֹ שֵׁם עִירָהּ - אַף עַל פִּי שֶׁכָּתַב 'וְכָל שֵׁם שֶׁיֵּשׁ לוֹ' 'וְכָל שֵׁם שֶׁיֵּשׁ לָהּ' - אֵינוֹ גֵּט.
טוהַכֹּל כְּשֵׁרִין לִכְתֹּב אֶת הַגֵּט, חוּץ מֵחֲמִשָּׁה: גּוֹי, וְעֶבֶד, וְחֵרֵשׁ, וְשׁוֹטֶה, וְקָטָן. אַפִלּוּ הָאִשָּׁה עַצְמָהּ כּוֹתֶבֶת אֶת גִּטָּהּ. יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵמִיר לַעֲבוֹדָה זָרָה, אוֹ שֶׁהוּא מְחַלֵּל שַׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָא - הֲרֵי הוּא כְּגוֹי לְכָל דְּבָרָיו.
טזוְלָמָּה אֵין כּוֹתְבִין אֵלּוּ הַחֲמִשָּׁה? מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ הַכּוֹתֵב לִכְתֹּב לְשֵׁם הָאִישׁ הַמְּגָרֵשׁ וּלְשֵׁם הָאִשָּׁה הַמִּתְגָּרֶשֶׁת, וְהַגּוֹי עַל דַּעַת עַצְמוֹ הוּא כּוֹתֵב; וְחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן אֵינָן בְּנֵי דַּעַת; וְהָעֶבֶד אֵינוֹ בְּתוֹרַת גִּטִּין וְקִדּוּשִׁין, וּלְפִיכָךְ הוּא פָּסוּל כַּגּוֹי, לְכָל דְּבָרָיו.
וְאִם כָּתַב הַגֵּט אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה אֵלּוּ - אֵינוֹ גֵּט, אַף עַל פִּי שֶׁחָתְמוּ בּוֹ עֵדִים כְּשֵׁרִים, וְנִמְסַר לָהּ בִּכְשֵׁרִים.
יזכָּתַב אֶחָד מִן הַחֲמִשָּׁה טֹפֶס הַגֵּט וְהִנִּיחַ מָקוֹם הַתֹּרֶף, שֶׁהוּא מָקוֹם הָאִישׁ, וּמָקוֹם הָאִשָּׁה, וּמָקוֹם הַזְּמַן, וּמָקוֹם 'הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם', וּכְתָבָן הַפִּקֵּחַ הַגָּדוֹל הַיִּשְׂרְאֵלִי לִשְׁמָהּ - הֲרֵי זֶה גֵּט כָּשֵׁר.
יחמֻתָּר לְהַנִּיחַ חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן לִכְתֹּב טֹפֶס הַגֵּט לְכַתְּחִלָּה. וְהוּא, שֶׁיִּהְיֶה גָּדוֹל עוֹמֵד עַל גַּבָּן. אֲבָל הַגּוֹי וְהָעֶבֶד - אֵין כּוֹתְבִין הַטֹּפֶס לְכַתְּחִלָּה, וְאַפִלּוּ יִשְׂרָאֵל עוֹמֵד עַל גַּבָּן; שֶׁלֹּא הִתִּירוּ לִכְתֹּב טָפְסֵי גִּטִּין שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ לְכַתְּחִלָּה אֶלָא מִפְּנֵי תַּקָּנַת סוֹפֵר' כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
יטהַכּוֹתֵב גֵּט בַּשַּׁבָּת אוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בִּשְׁגָגָה, וּנְתָנוֹ לָהּ - הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת. כְּתָבוֹ וְחָתְמוּ בּוֹ בְּיוֹם טוֹב בְּזָדוֹן, וּנְתָנוּהוּ לָהּ - אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת, שֶׁהֲרֵי הָעֵדִים פְּסוּלִין מִן הַתּוֹרָה; כְּתָבוֹ בְּיוֹם טוֹב בְּזָדוֹן, וְנִמְסַר לָהּ בִּפְנֵי עֵדִים כְּשֵׁרִים בְּיוֹם טוֹב - הֲרֵי זֶה גֵּט פָּסוּל.
