אזֶה שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה "וְנָתַן בְּיָדָהּ" (דברים כד, א; דברים כד, ג) - אֵין עִנְיַן הַכָּתוּב אֶלָא שֶׁיַּגִּיעַ הַגֵּט לָהּ, וְאֶחָד יָדָהּ, אוֹ חֵיקָהּ, אוֹ חֲצֵרָהּ, אוֹ שְׁלוּחָהּ שֶׁעָשְׂתָה יָדוֹ כְּיָדָהּ - הַכֹּל אֶחָד הוּא. וְאַחַת חֲצֵרָהּ הַקְּנוּיָה לָהּ, אוֹ חֲצֵרָהּ הַמֻּשְׂכֶּרֶת לָהּ אוֹ הַשְּׁאוּלָה לָהּ - הַכֹּל רְשׁוּתָהּ הִיא; וּמִשֶּׁיַּגִּיעַ הַגֵּט לִרְשׁוּתָהּ נִתְגָּרְשָׁה.
בהַזּוֹרֵק גֵּט לְאִשְׁתּוֹ לְתוֹךְ חֲצֵרָהּ: אִם הָיְתָה עוֹמֶדֶת שָׁם בְּצַד רְשׁוּתָהּ, נִתְגָּרְשָׁה; וְאִם לָאו, לֹא נִתְגָּרְשָׁה, עַד שֶׁתַּעֲמֹד בְּצַד חֲצֵרָהּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא חָצֵר שֶׁיִּשְׁתַּמֵּר הַגֵּט בְּתוֹכָהּ - שֶׁחוֹבָה הִיא לָהּ הַגֵּרוּשִׁין, וְאֵין חָבִין לָאָדָם אֶלָא בְּפָנָיו.
גהָיְתָה עוֹמֶדֶת בְּרֹאשׁ הַגָּג שֶׁלָּהּ וְהוּא מִלְּמַטָּה בַּחֲצֵרוֹ, וּזְרָקוֹ לָהּ לְמַעְלָה - כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְאַוִּיר מְחִצּוֹת הַמַּעֲקֶה, אוֹ לְפָחוֹת מִשְּׁלוֹשָׁה סָמוּךְ לַגָּג, נִתְגָּרְשָׁה. וּבִלְבָד שֶׁיְהֵא יוֹרֵד לָנוּחַ. אֲבָל אִם נִמְחַק אוֹ נִשְׂרַף קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ לָהּ - אַף עַל פִּי שֶׁנִּמְחַק אַחַר שֶׁהִגִּיעַ לְאַוִּיר מְחִצּוֹת אוֹ אַחַר שֶׁהִגִּיעַ לְפָחוֹת מִשְּׁלוֹשָׁה סָמוּךְ לַגָּג, כְּגוֹן שֶׁנָּשְׁבָה הָרוּחַ וְהֶעֱלַתְהוּ וְנִמְחַק אוֹ נִשְׂרַף - הוֹאִיל וְאֵינוֹ הוֹלֵךְ לָנוּחַ, אֵינוֹ גֵּט וְלֹא נִתְגָּרְשָׁה.
דהָיָה הַגָּג שֶׁלּוֹ, וְהוּא מִלְמַעְלָה בּוֹ, וְהִיא מִלְּמַטָּה בֶּחָצֵר שֶׁלָּהּ, וְזָרַק לָהּ גִּטָּהּ - כֵּיוָן שֶׁיָּצָא הַגֵּט מִמְּחִצּוֹת הַגָּג וְהִגִּיעַ לִמְחִצּוֹת מְקוֹמָהּ שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בּוֹ, נִתְגָּרְשָׁה.
הזְרָקוֹ לִרְשׁוּתָהּ לְתוֹךְ הָאֵשׁ וְנִשְׂרַף, אוֹ לְתוֹךְ הַמַּיִם וְאָבַד - אֵינוֹ גֵּט. אֲבָל אִם הִגִּיעַ לִרְשׁוּתָהּ, וְאַחַר כָּךְ בָּאָה אֵשׁ וּשְׂרָפַתְהוּ - הֲרֵי זֶה גֵּט.
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
וזְרָקוֹ עַל גַּבֵּי קָנֶה אוֹ רֹמַח הַנְּעוּצִים בִּרְשׁוּתָהּ - אֵינוֹ גֵּט, עַד שֶׁיָּנוּחַ בְּמָקוֹם הַמִּשְׁתַּמֵּר בּוֹ. שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת זוֹ לִפְנִים מִזּוֹ, פְּנִימִית שֶׁלָּהּ וְהַחִיצוֹנָה שֶׁלּוֹ, וְכוֹתָלֵי הַחִיצוֹנָה גְּבוֹהוֹת עַל הַפְּנִימִית - כֵּיוָן שֶׁזָּרַק הַגֵּט לְתוֹךְ אַוִּיר הַחִיצוֹנָה, נִתְגָּרְשָׁה; שֶׁהַפְּנִימִית בְּכוֹתָלֵי הַחִיצוֹנָה מִשְׁתַּמֶּרֶת, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּקֻפּוֹת.
זכֵּיצַד? שְׁתֵּי קֻפּוֹת זוֹ לִפְנִים מִזּוֹ, הַפְּנִימִית שֶׁלָּהּ וְהַחִיצוֹנָה שֶׁלּוֹ, וְזָרַק לָהּ גִּטָּהּ לְתוֹכָן - אַפִלּוּ הִגִּיעַ לְאַוִּיר הַפְּנִימִית, אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת עַד שֶׁיָּנוּחַ עַל צַד הַקֻּפָּה הַפְּנִימִית. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיְתָה מֻטָּה עַל צִדָּהּ, וְאֵין לָהּ שׁוּלַיִם. אֲבָל אִם יֵשׁ לָהּ שׁוּלַיִם - אַפִלּוּ נָח בְּקַרְקָעִיתָהּ, אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת; שֶׁכְּלִי שֶׁל אִשָּׁה בִּרְשׁוּת הַבַּעַל אֵינוֹ קוֹנֶה לָהּ הַגֵּט, אֶלָא אִם כֵּן אֵינוֹ מַקְפִּיד עַל מְקוֹמוֹ.
חזָרַק לָהּ גִּטָּהּ וְהִיא בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ אוֹ בְּתוֹךְ חֲצֵרוֹ - אֵינָהּ מִתְגָּרֶשֶׁת עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַגֵּט לְיָדָהּ אוֹ לְחֵיקָהּ, אוֹ לִכְלִי מִן הַכֵּלִים שֶׁלָּהּ שֶׁאֵין הַבַּעַל מַקְפִּיד עַל מְקוֹמוֹ, כְּגוֹן צְלוֹחִית אוֹ קְפִיפָה קְטַנָּה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן.
וְכֵן אִם הִגִּיעַ לַמִּטָּה שֶׁלָּהּ שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת עָלֶיהָ, וְהָיְתָה גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים - הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת: שֶׁהֲרֵי חָלְקָה רְשׁוּת לְעַצְמָהּ, וְאֵין הַבַּעַל מַקְפִּיד עַל מָקוֹם כַּרְעֵי הַמִּטָּה.
טהִשְׁאִילָהּ הַבַּעַל מָקוֹם בַּחֲצֵרוֹ וְלֹא יִחֲדוֹ, וְזָרַק לָהּ הַגֵּט וְהִגִּיעַ לְאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלָּהּ שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בָּהֶן - הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת. נִתְגַּלְגַּל וְנָפַל עַל גַּבֵּי קוֹרָה אוֹ סֶלַע רָחוֹק מִמֶּנָּה: אִם הָיָה הַמָּקוֹם שֶׁנָּפַל עָלָיו, אֵין בּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת, וְאֵינוֹ גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה, וְאֵין לוֹ שֵׁם לְוַי - הֲרֵי זֶה לֹא חָלַק רְשׁוּת לְעַצְמוֹ, וּכְאִלּוּ הִיא וְהוּא בְּמָקוֹם אֶחָד. וְאִם יֵשׁ שָׁם אֶחָד מִשְּׁלוֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ - חָלַק רְשׁוּת לְעַצְמוֹ, וּמָקוֹם אֶחָד הִשְׁאִיל לָהּ, שְׁנֵי מְקוֹמוֹת לֹא הִשְׁאִיל, וְאֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת עַד שֶׁיַּגִּיעַ לָהּ הַגֵּט.
יזָרַק לָהּ גִּטָּהּ לִרְשׁוּתָהּ, וְעָבַר בְּתוֹךְ רְשׁוּתָהּ שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בָּהּ, וְנָפַל חוּץ לִרְשׁוּתָהּ - אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר בְּפָחוֹת מִשְּׁלוֹשָׁה סָמוּךְ לָאָרֶץ, אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת, עַד שֶׁיָּנוּחַ בִּרְשׁוּתָהּ.
יאהָיְתָה עוֹמֶדֶת עַל גַּגָּהּ וּזְרָקוֹ לָהּ, וְנָפַל בְּגָג אַחֵר סָמוּךְ לוֹ - אִם יְכוֹלָה לִפְשֹׁט יָדָהּ וְלִטְּלוֹ, הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת; שֶאַף עַל פִּי שֶׁדִּיּוּרִין חֲלוּקִין לְמַעְלָה כְּשֵׁם שֶׁהֵן חֲלוּקִין לְמַטָּה, אֵין בְּנֵי אָדָם מַקְפִּידִין עַל מָקוֹם כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
יבהָיְתָה יָדָהּ קְטַפְרֵס, וְזָרַק הַגֵּט עַל יָדָהּ, וְנָפַל לָאָרֶץ: אִם נָפַל לְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלָּהּ וְנָח, הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת; נָפַל לְתוֹךְ הַיָּם אוֹ לְתוֹךְ הָאֵשׁ, אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת - וְהוּא שֶׁהָיְתָה עוֹמֶדֶת עַל גַּבֵּי הַמַּיִם אוֹ סָמוּךְ לָאֵשׁ, שֶׁמִּתְּחִלַּת נְפִילָתוֹ לְאִבּוּד הָיָה עוֹמֵד.
יגזְרָקוֹ לָהּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אוֹ בִּרְשׁוּת שֶׁאֵינָהּ שֶׁל שְׁנֵיהֶם: קָרוֹב לוֹ, אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת; קָרוֹב לָהּ, הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת. הָיָה הַגֵּט מֶחְצָה לְמֶחְצָה, וּמִמֶּחְצָה לְמֶחְצָה עַד שֶׁיִּהְיֶה קָרוֹב לָהּ - הֲרֵי זוֹ סָפֵק מְגֹרֶשֶׁת; הָיָה קָרוֹב לָהּ, כְּדֵי שֶׁתָּשֹׁחַ וְתִטְּלֶנּוּ - הֲרֵי זֶה פָּסוּל, עַד שֶׁיַּגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ, וְאַחַר כָּךְ תִּנָּשֵׂא בּוֹ לְכַתְּחִלָּה.
ידכֵּיצַד הוּא קָרוֹב לוֹ? הָיָה הוּא יָכוֹל לְשָׁמְרוֹ, וְהִיא אֵינָהּ יְכוֹלָה לְשָׁמְרוֹ - זֶה הוּא קָרוֹב לוֹ; שְׁנֵיהֶם יְכוֹלִין לְשָׁמְרוֹ, אוֹ שְׁנֵיהֶם אֵין יְכוֹלִין לְשָׁמְרוֹ - זֶה הוּא מֶחְצָה לְמֶחְצָה.
טובָּא הוּא תְּחִלָּה וְעָמַד, וְאַחַר כָּךְ עָמְדָה הִיא כְּנֶגְדּוֹ, וּזְרָקוֹ לָהּ, אִם הָיָה הַגֵּט בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלּוֹ - אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת, אַף עַל פִּי שֶׁאִם תָּשֹׁחַ תִּטְּלֶנּוּ. עָמְדָה הִיא תְּחִלָּה, וּבָא הוּא וְעָמַד כְּנֶגְדָּהּ, וּזְרָקוֹ לָהּ - אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מֶחְצָה לְמֶחְצָה, הוֹאִיל וְהוּא בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלָּהּ, הֲרֵי זֶה פָּסוּל, עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַגֵּט לְיָדָהּ.
טזזָרַק הַגֵּט לְיָדָהּ, וְהָיָה קָשׁוּר בִּמְשִׁיחָה וּקְצַת הַמְּשִׁיחָה בְּיָדוֹ: אִם יָכוֹל לְנַתְּקוֹ וּלְהָבִיאוֹ אֶצְלוֹ - אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת, עַד שֶׁתִּפָּסֵק הַמְּשִׁיחָה; וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְנַתְּקוֹ - הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת.
יזנָתַן אֶת הַגֵּט בְּיַד עַבְדָּהּ, וְהוּא נֵעוֹר וְהִיא מְשַׁמַּרְתּוֹ: אִם הָיָה כָּפוּת - הֲרֵי זֶה גֵּט, וּכְאִלּוּ הִגִּיעַ לַחֲצֵרָהּ שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בְּצִדָּהּ; וְאִם אֵינוֹ כָּפוּת - אֵינוֹ גֵּט. נְתָנוֹ בְּיַד הָעֶבֶד, וְהוּא יָשֵׁן וְהִיא מְשַׁמַּרְתּוֹ - הֲרֵי זֶה פָּסוּל; וְאִם הָיָה כָּפוּת - הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת.
יחכָּתַב גֵּט וּנְתָנוֹ בְּיַד עַבְדּוֹ, וְכָתַב לָהּ שְׁטַר מַתָּנָה עָלָיו - כֵּיוָן שֶׁזָכְתָה בָּעֶבֶד זָכְתָה בַּגֵּט וְנִתְגָּרְשָׁה, אִם הָיָה כָּפוּת. וְאִם אֵינוֹ כָּפוּת וְנֵעוֹר - קָנְתָה הָעֶבֶד, וְאֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת, עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַגֵּט לְיָדָהּ. וְכֵן אִם נָתַן הַגֵּט בַּחֲצֵרוֹ, וּמָכַר לָהּ הֶחָצֵר אוֹ נְתָנָהּ לָהּ - כֵּיוָן שֶׁקָנְתָה הֶחָצֵר בַּשְּׁטָר אוֹ בַּכֶּסֶף אוֹ בַּחֲזָקָה, נִתְגָּרְשָׁה.
