אשָׁלִיחַ שֶׁהֵבִיא גֵּט מִמָּקוֹם לְמָקוֹם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָאָה כְּתִיבַת הַגֵּט, וְלֹא יָדַע מִי הֵם עֵדָיו, אֶלָא נָתַן לוֹ הַבַּעַל גֵּט וְאָמַר לוֹ 'תֵּן גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי' - הֲרֵי זֶה נוֹתְנוֹ לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין עֵדָיו יְדוּעִין אֶצְלֵנוּ, וְתִהְיֶה מְגֹרֶשֶׁת, וְתִנָּשֵׂא בּוֹ.
בבָּא הַבַּעַל וְעִרְעֵר וְאָמַר 'לֹא גֵּרַשְׁתִּי מֵעוֹלָם, וְגֵּט שֶׁהוּבָא לָהּ מְזֻיָּף הוּא' - יִתְקַיֵּם בְּחוֹתְמָיו.
וְאִם לֹא נִתְקַיֵּם וְלֹא נוֹדְעוּ עֵדָיו כְּלָל - תֵּצֵא וְהַוְלַד מַמְזֵר; שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת.
אָבַד הַגֵּט, הֲרֵי זוֹ סָפֵק מְגֹרֶשֶׁת.
לְפִיכָךְ נָשִׁים שֶׁחֶזְקָתָן שֶׁהֵן שׂוֹנְאוֹת זוֹ אֶת זוֹ, אֵינָן נֶאֱמָנוֹת לְהָבִיא גֵּט בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל זוֹ לְזוֹ - שֶׁמָּא מְזֻיָּף הוּא, וְתִתְכַּוֵּן לְקַלְקֵל אוֹתָהּ, כְּדֵי שֶׁתִּנָּשֵׂא וְתֵאָסֵר עַל בַּעְלָהּ.
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
גוְאֵלּוּ הֵן הַנָּשִׁים שֶׁחֶזְקָתָן שׂוֹנְאוֹת זוֹ אֶת זוֹ: חֲמוֹתָהּ; וּבַת חֲמוֹתָהּ; וְצָרָתָהּ, אַפִלּוּ הָיְתָה הַצָּרָה נְשׂוּאָה לְאַחֵר; וִיבִמְתָּהּ, אַפִלּוּ הָיְתָה אֲחוֹתָהּ; וּבַת בַּעְלָהּ. אֲבָל שְׁאָר כָּל הַנָּשִׁים כְּשֵׁרוֹת.
דהַמֵּבִיא גֵּט מִמָּקוֹם לְמָקוֹם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְחָלָה אוֹ נֶאֱנַס - מְשַׁלְּחוֹ בְּיַד אַחֵר. וְכֵן הַשֵּׁנִי - אִם חָלָה, מְשַׁלְּחוֹ בְּיַד אַחֵר; אַפִלּוּ מֵאָה. וְאֵינוֹ צָרִיךְ עֵדִים לַעֲשׂוֹת שָׁלִיחַ בִּפְנֵיהֶם. וְהָאַחֲרוֹן שֶׁהִגִּיעַ הַגֵּט לְיָדוֹ נוֹתְנוֹ לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם, וְתִתְגָּרֵשׁ בּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁמֵּת הַשָּׁלִיחַ הָרִאשׁוֹן.
השָׁלִיחַ שֶׁהֵבִיא גֵּט מִמָּקוֹם לְמָקוֹם בְּחוּצָה לָאָרֶץ, אוֹ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְחוּצָה לָאָרֶץ, אוֹ מֵחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: אִם הָיָה הַשָּׁלִיחַ עוֹמֵד שָׁם בִּשְׁעַת כְּתִיבַת הַגֵּט וַחֲתִימָתוֹ - הֲרֵי זֶה אוֹמֵר בִּפְנֵי שְׁנַיִם 'בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם', וְאַחַר כָּךְ יִנָּתֵן לָהּ בִּפְנֵיהֶם, וְתִתְגָּרֵשׁ בּוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין עֵדָיו יְדוּעִין אֶצְלֵנוּ. וְאַפִלּוּ הָיוּ עֵדָיו כְּשֵׁמוֹת הַגּוֹיִים, אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהֶן.
ובָּא הַבַּעַל וְעִרְעֵר, אֵין מַשְׁגִּיחִין בּוֹ. לְפִיכָךְ אַף הַנָּשִׁים שֶׁשּׂוֹנְאוֹת זוֹ אֶת זוֹ נֶאֱמָנוֹת לְהָבִיא גֵּט זֶה וְלוֹמַר 'בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם'.
זוְכֵן שָׁלִיחַ שֶׁהֵבִיא גֵּט בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאָמַר 'בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם', אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ - אִם יָבוֹא הַבַּעַל וִיעַרְעֵר, אֵין מַשְׁגִּיחִין בּוֹ. וְאִם אֵין הַשָּׁלִיחַ עוֹמֵד בִּשְׁעַת כְּתִיבָה וַחֲתִימָה, לֹא יִנָּתֵן לָהּ אֶלָא אִם כֵּן נִתְקַיֵּם בְּחוֹתְמָיו. וְיֵשׁ לַשָּׁלִיחַ לִהְיוֹת מִכְּלַל הַשְּׁלוֹשָׁה שֶׁיְּקַיְּמוּ אוֹתוֹ בְּחוֹתְמָיו. וְאִם לֹא נִתְקַיֵּם, וְנִתַּן לָהּ - הֲרֵי זֶה פָּסוּל עַד שֶׁיִּתְקַיֵּם. וְאִם בָּא הַבַּעַל וְעִרְעֵר, וְלֹא נִתְקַיֵּם - אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת. אָבַד הַגֵּט, הֲרֵי זוֹ סָפֵק מְגֹרֶשֶׁת.
חוּמִפְּנֵי מַה הִצְרִיכוּ לוֹמַר 'בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם' בְּחוּץ לָאָרֶץ? כְּדֵי שֶׁלֹּא תִהְיֶה הָאִשָּׁה צְרִיכָה לְקַיְּמוֹ אִם יָבוֹא הַבַּעַל וִיעַרְעֵר, מִפְּנֵי שֶׁאֵין הָעֵדִים מְצוּיִין לְקַיְּמוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם בְּחוּצָה לָאָרֶץ.
טבַּעַל שֶׁהֵבִיא רְאָיָה בְּרוּרָה שֶׁגֵּט זֶה שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ 'בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם' מְזֻיָּף - הֲרֵי זֶה בָּטֵל. שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ דְּבָרָיו שֶׁל אֶחָד שֶׁאָמַר 'בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם' אֶלָא לִדְחוֹת עִרְעוּר הַבַּעַל שֶׁאֵין עִמּוֹ רְאָיָה, אֲבָל בִּמָקוֹם עֵדִים שֶׁמַּכְחִישִׁין אוֹתוֹ לֹא הֶאֱמִינוּהוּ.
יהַנְּהָרוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהַנַּנָּסִין שֶׁבַּיָּם הַגָּדוֹל: שֶׁבְּתוֹךְ הַתְּחוּם שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי הֵן כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; וְשֶׁחוּץ לַתְּחוּם, כְּחוּצָה לָאָרֶץ. וּבְהִלְכוֹת מַתְּנוֹת עֲנִיִּים יִתְבָּאֲרוּ תְּחוּמֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וּבָבֶל כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַגִּטִּין.
יאגֵּט שֶׁכְּתָבוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וַחֲתָמוֹ בְּחוּצָה לָאָרֶץ - צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר 'בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם'. כְּתָבוֹ בְּחוּצָה לָאָרֶץ וַחֲתָמוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל - אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר 'בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם'.
יבנִכְתַּב מִקְצַת הַגֵּט בְּפָנָיו, וְנֶחְתַּם כֻּלּוֹ בְּפָנָיו - אִם מִקְצָתוֹ הָרִאשׁוֹן הוּא, הֲרֵי זֶה אוֹמֵר 'בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם'. אַפִלּוּ לֹא נִכְתַּב בּוֹ אֶלָא שִׁטָּה אַחַת בְּפָנָיו, וְאַפִלּוּ שָׁמַע קוֹל הַקֻּלְמוֹס כּוֹתֵב, וְחָתְמוּ הָעֵדִים בְּפָנָיו - הֲרֵי זֶה אוֹמֵר 'בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם'.
וְכֵן אִם יָצָא הַסּוֹפֵר לַשּׁוּק וְחָזַר וְהִשְׁלִים אֶת הַגֵּט - אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא אַחֵר מְצָאוֹ וְאָמַר לוֹ, וּלְשֵׁם אִישׁ אַחֵר כְּתָבוֹ, אֶלָא אוֹמֵר 'בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם'.
יגאָמַר 'בְּפָנַי נִכְתַּב' אֲבָל לֹא 'בְּפָנַי נֶחְתַּם', 'בְּפָנַי נֶחְתַּם' אֲבָל לֹא 'בְּפָנַי נִכְתַּב', 'בְּפָנַי נִכְתַּב וְחָתַם עֵד אֶחָד' אֲבָל לֹא הָעֵד הַשֵּׁנִי, אַפִלּוּ הָיָה הוּא הָעֵד הַשֵּׁנִי - הֲרֵי זֶה יִתְקַיֵּם בְּחוֹתְמָיו, וְאַחַר כָּךְ יִנָּתֵן לָהּ.
וְאִם הֵעִיד הוּא וְאַחֵר עַל הָעֵד הַשֵּׁנִי שֶׁלֹּא חָתַם בְּפָנָיו, הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר וְיִנָּתֵן לָהּ. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, אִם הֵעִידוּ שְׁנַיִם אֲחֵרִים עַל כְּתָב יְדֵי הָעֵד הַשֵּׁנִי שֶׁזֶּה כָּשֵׁר.
ידשְׁנַיִם שֶׁהֵבִיאוּ גֵּט בְּחוּצָה לָאָרֶץ - אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִכְתַּב וְנֶחְתַּם בִּפְנֵיהֶם, הוֹאִיל וּנְתָנוֹ לָהֶם הַבַּעַל לִתְּנוֹ לְאִשְׁתּוֹ, הֲרֵי אֵלּוּ נוֹתְנִין לָהּ, וְתִהְיֶה מְגֹרֶשֶׁת. שֶׁהֲרֵי אֵין הַבַּעַל יָכוֹל לְעַרְעֵר בְּגֵּט זֶה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְקֻיָּם - שֶׁהֲרֵי שְׁלוּחָיו הֵם עֵדָיו, שֶׁאִלּוּ אָמְרוּ הַשְּׁנַיִם 'בְּפָנֵינוּ נִתְגָּרְשָׁה', הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם גֵּט.
טובַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְמַן שֶׁהַגֵּט יוֹצֵא מִתַּחַת יַד שְׁנֵיהֶם.
אֲבָל בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא מִתַּחַת יָדָם, צְרִיכִין לוֹמַר 'בְּפָנֵינוּ נִכְתַּב וּבְפָנֵינוּ נֶחְתַּם'.
לְפִיכָךְ אִם אָמַר אֶחָד 'בְּפָנַי נִכְתַּב' וְהָאֶחָד אוֹמֵר 'בְּפָנַי נֶחְתַּם', אַפִלּוּ שְׁנַיִם אוֹמְרִים 'בְּפָנֵינוּ נִכְתַּב' וְאֶחָד אוֹמֵר 'בְּפָנַי נֶחְתַּם' - הוֹאִיל וְאֵינוֹ יוֹצֵא מִתַּחַת יַד שְׁנֵיהֶם, לֹא יִנָּתֵן לָהּ עַד שֶׁיִּתְקַיֵּם בְּחוֹתְמָיו.
טזאָמַר אֶחָד 'בְּפָנַי נִכְתַּב', וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים 'בְּפָנֵינוּ נֶחְתַּם' - כָּשֵׁר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא מִתַּחַת יָדָם; שֶׁהֲרֵי נִתְקַיֵּם בְּחוֹתְמָיו.
יזשָׁלִיחַ שֶׁהֵבִיא גֵּט בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וּנְתָנוֹ לָהּ בֵּינוֹ לְבֵינָהּ, אוֹ שֶׁנְּתָנוֹ בִּפְנֵי שְׁנַיִם וְלֹא אָמַר 'בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם' - אַף עַל פִּי שֶׁנִּשֵּׂאת, נוֹטְלוֹ מִמֶּנָּה וְחוֹזֵר וְנוֹתְנוֹ לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם וְאוֹמֵר בִּפְנֵיהֶם 'בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם'. וְאִם לֹא נְטָלוֹ מִמֶּנָּה - הֲרֵי זֶה פָּסוּל, עַד שֶׁיִּתְקַיֵּם בְּחוֹתְמָיו.
יחנְתָנוֹ לָהּ, וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר 'בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם' עַד שֶׁנִּשְׁתַּתֵּק - הֲרֵי זֶה יִתְקַיֵּם בְּחוֹתְמָיו, וְאַחַר כָּךְ יִנָּתֵן לָהּ.
יטהַסּוּמָא אֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִיא גֵּט זֶה שֶׁל חוּצָה לָאָרֶץ, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר 'בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם'.
לְפִיכָךְ, אִם נִכְתַּב וְנֶחְתַּם לְפָנָיו כְּשֶׁהָיָה פִּתֵּחַ, וְנִסְתַּמָּא - הֲרֵי זֶה אוֹמֵר בִּפְנֵי שְׁלוֹשָׁה 'בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם', וְנוֹתְנוֹ לָהּ.
וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁהֵבִיאָה גֵּט זֶה שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, צְרִיכָה שְׁלוֹשָׁה לוֹמַר בִּפְנֵיהֶם 'בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם' - שֶׁלֹּא אָמְרוּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם, אֶלָא בִּזְמַן שֶׁהַשָּׁלִיחַ כָּשֵׁר לְעֵדוּת, שֶׁהֲרֵי הוּא מִצְטָרֵף עִם הַשְּׁנַיִם, וְנִמְצָא מִכְּלַל הַשְּׁלוֹשָׁה שֶׁקִּיְּמוּ גֵּט זֶה בִּדְבָרָיו, שֶׁהָעֵד נַעֲשֶׂה דַּיָּן בְּדָבָר שֶׁהוּא מִדִּבְרֵיהֶם.
כחָלָה הַשָּׁלִיחַ אוֹ נֶאֱנַס - בָּא לְבֵית דִּין וְאוֹמֵר לָהֶם 'גֵּט זֶה בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם', וְהֵן מְשַׁלְּחִין אוֹתוֹ בְּיַד שָׁלִיחַ אַחֵר.
וְאֵין הָאַחֲרוֹן צָרִיךְ לוֹמַר 'בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם', אֶלָא אוֹמֵר 'שְׁלִיחַ בֵּית דִּין אֲנִי', וְנוֹתְנוֹ לָהּ בִּפְנֵי הָעֵדִים.
כאחָלָה הַשֵּׁנִי אוֹ נֶאֱנַס - עוֹשֶׂה שָׁלִיחַ אַחֵר בְּבֵית דִּין, אַפִלּוּ מֵאָה. וְהָאַחֲרוֹן אוֹמֵר 'שְׁלִיחַ בֵּית דִּין אֲנִי', וְנוֹתְנוֹ לָהּ. אַף עַל פִּי שֶׁמֵּת הַשָּׁלִיחַ הָרִאשׁוֹן.
וּמִפְּנֵי מַה צָרִיךְ בֵּית דִּין? מִפְּנֵי שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹמַר 'בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם'. אֲבָל אִם נִתְקַיֵּם הַגֵּט בְּחוֹתְמָיו - אַף עַל פִּי שֶׁנְּתָנוֹ שָׁלִיחַ לְשָׁלִיחַ, וְאַפִלּוּ מֵאָה בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם, עַד שֶׁהִגִּיעַ הַגֵּט לְיָדָהּ - הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פֵרַשׁ הַבַּעַל, וְלֹא אָמַר לוֹ 'שַׁלְּחוֹ בְּיַד אַחֵר אִם חָלָה אוֹ נֶאֱנַס' - הֲרֵי זֶה מְשַׁלְּחוֹ.
כבכָּל הָעוֹשֶׂה שָׁלִיחַ, אֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַשָּׁלִיחַ עִמּוֹ בְּבֵית דִּין; אֶלָא אוֹמֵר לָהֶם 'הֲרֵי פְּלוֹנִי שְׁלוּחִי', וְאַפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו. וְכֵן הַשָּׁלִיחַ עוֹשֶׂה שָׁלִיחַ אַחֵר שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, אַפִלּוּ הֵן מֵאָה.
כגהָאִישׁ שֶׁנָּתַן גֵּט לְאִשְׁתּוֹ, וְנִכְתַּב וְנֶחְתַּם בְּפָנֶיהָ, וְאָמַר לָהּ 'הֲרֵי אַתְּ שְׁלוּחָה לְהוֹלָכָה עַד בֵּית דִּין פְּלוֹנִי, וְהֵם יַעְמִידוּ שָׁלִיחַ וְיִתְּנוּ לָךְ גֵּט זֶה, וְתִתְגָרְשִׁי בּוֹ' - הֲרֵי זוֹ נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר בִּפְנֵיהֶם 'בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם', וְהֵם נוֹטְלִין אוֹתוֹ וְנוֹתְנִין אוֹתוֹ לְשָׁלִיחַ לִתְּנוֹ לָהּ, כְּמַאֲמַר הַבַּעַל.
כדבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהִתְנָה עָלֶיהָ הַבַּעַל תְּנַאי זֶה; אֲבָל אִם לֹא הִתְנָה עָלֶיהָ, אֶלָא נָתַן לָהּ גִּטָּהּ, וַהֲרֵי הַגֵּט יוֹצֵא מִתַּחַת יָדָהּ - אֵינָהּ צְרִיכָה לוֹמַר כְּלוּם, וַהֲרֵי הִיא בְּחֶזְקַת מְגֹרֶשֶׁת, הוֹאִיל וְגֵּט שֶׁבְּיָדָהּ כָּתוּב כְּהִלְכָתוֹ וְהָעֵדִים חוֹתְמִין עָלָיו.
וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין אָנוּ מַכִּירִין כְּתָב הָעֵדִים, וְלֹא נִתְקַיֵּם - אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ שֶׁמָּא זִיְּפָה אוֹתוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ מְקַלְקֶלֶת עַל עַצְמָהּ. וְעוֹד, שֶׁהָעֵדִים הַחוֹתְמִין עַל הַגֵּט הֲרֵי הֵן כְּמִי שֶׁנֶּחְקְרָה עֵדוּתָן בְּבֵית דִּין, עַד שֶׁיִּהְיֶה שָׁם מְעַרְעֵר. לְפִיכָךְ נַעְמִיד הַגֵּט בְּחֶזְקָתוֹ, וְתִנָּשֵׂא, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא יִמָּצֵא מְזֻיָּף; כְּמוֹ שֶׁנַּעְמִיד הַגֵּט בְּחֶזְקַת כָּשֵׁר כְּשֶׁיָּבִיא אוֹתוֹ הַשָּׁלִיחַ - עַד שֶׁיְּעַרְעֵר הַבַּעַל, אוֹ עַד שֶׁיָּבִיא רְאָיָה שֶׁהוּא מְזֻיָּף אוֹ בָּטֵל. שֶׁאִם תָּבוֹא לָחוּשׁ לִדְבָרִים אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, כָּךְ הָיָה לָנוּ לָחוּשׁ לַגֵּט שֶׁיִּתֵּן אוֹתוֹ הַבַּעַל בְּפָנֵינוּ - שֶׁמָּא בִּטְּלוֹ וְאַחַר כָּךְ נְתָנוֹ, אוֹ שֶׁמָּא עֵדִים פְּסוּלִין חָתְמוּ בּוֹ וַהֲרֵי הוּא כִּמְזֻיָּף מִתּוֹכוֹ, אוֹ שֶׁמָּא שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ נִכְתַּב. וּכְשֵׁם שֶׁאֵין חוֹשְׁשִׁין לְזֶה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, אֶלָא נַעְמִידוֹ עַל חֶזְקָתוֹ עַד שֶׁיִּוָּדַע שֶׁהוּא בָּטֵל, כָּךְ לֹא נָחוּשׁ לֹא לַשָּׁלִיחַ וְלֹא לָאִשָּׁה עַצְמָהּ שֶׁהַגֵּט יוֹצֵא מִתַּחַת יָדָהּ, שֶׁאֵין דִּינֵי הָאִסּוּרִין כְּדִינֵי הַמְּמוֹנוֹת.
