אהֲרֵי שֶׁלֹּא יָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים כָּל עִיקָר מִתְחִלַּת יְמוֹת הַגְּשָׁמִים: אִם הִגִּיעַ שִׁבְעָה עָשָׂר בְּמַר חֶשְׁוָן וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים, מַתְחִילִין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בִּלְבָד לְהִתְעַנּוֹת, שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי; וְכָל הַתַּלְמִידִים רְאוּיִין לְכָּךְ.
בהִגִּיעַ רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים - בֵּית דִּין גּוֹזְרִין שָׁלוֹשׁ תַּעֲנִיּוֹת עַל הַצִּבּוּר, שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי; וּמֻתָּרִין בָּהֶן לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בַּלַּיְלָה. וְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר אֵין מִתְעַנִּין עִמָּהֵן, מִפְּנֵי שֶׁהֵן עוֹסְקִין בָּעֲבוֹדָה. וְכָל הָעָם נִכְנָסִים לְבָתֵּי כְּנָסִיּוֹת, וּמִתְפַּלְּלִין וְזוֹעֲקִין וּמִתְחַנְּנִין, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂין בְּכָל הַתַּעֲנִיּוֹת.
געָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נֶעְנוּ - בֵּית דִּין גּוֹזְרִין שָׁלוֹשׁ תַּעֲנִיּוֹת אֲחֵרוֹת עַל הַצִּבּוּר, חֲמִישִׁי וְשֵׁנִי וַחֲמִישִׁי. וּבְשָׁלוֹשׁ אֵלּוּ אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִבְּעוֹד יוֹם, כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂין בְּצוֹם כִּפּוּר. וְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּין מִקְצַת הַיּוֹם, וְלֹא מַשְׁלִימִין. וְאַנְשֵׁי בֵּית אָב, וְהֵם הָעוֹסְקִין בָּעֲבוֹדָה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, לֹא יִהְיוּ מִתְעַנִּים כָּל עִיקָר.
וְכָל תַּעֲנִית שֶׁאוֹכְלִין בָּהּ מִבְּעוֹד יוֹם - אִם אָכַל וּפָסַק וְגָמַר שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל, אֵינוֹ חוֹזֵר וְאוֹכֵל, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ שָׁהוּת בַּיּוֹם.
דבְּשָׁלוֹשׁ תַּעֲנִיּוֹת אֵלּוּ, כָּל הָעָם אֲסוּרִין בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה בַּיּוֹם, וּמֻתָּרִין בַּלַּיְלָה. וַאֲסוּרִין בִּרְחִיצַת כָּל הַגּוּף בְּחַמִּין, אֲבָל פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו מֻתָּר; לְפִיכָךְ נוֹעֲלִין אֶת הַמֶּרְחֲצָאוֹת. וַאֲסוּרִין בְּסִיכָה. וְאִם לְהַעֲבִיר אֶת הַזֻּהְמָה, מֻתָּר. וַאֲסוּרִין בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל - בָּעִיר, אֲבָל בַּדֶּרֶךְ, מֻתָּר לִנְעֹל. וּמִתְפַלְּלִין בְּבָתֵּי כְּנָסִיּוֹת, וְזוֹעֲקִין וּמִתְחַנְּנִין כִּשְׁאָר הַתַּעֲנִיּוֹת.
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
העָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נֶעְנוּ - בֵּית דִּין גּוֹזְרִין שֶׁבַע תַּעֲנִיּוֹת אֲחֵרוֹת עַל הַצִּבּוּר, שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי. וּבְאֵלּוּ הַשֶּׁבַע בִּלְבָד, עֻבָּרוֹת וּמְנִיקוֹת מִתְעַנּוֹת, אֲבָל בִּשְׁאָר הַתַּעֲנִיּוֹת אֵין עֻבְרוֹת וּמְנִיקוֹת מִתְעַנּוֹת. וְאַף עַל פִּי שְׁאֵינָן מִתְעַנּוֹת, אֵין מְעַנְּגִין עַצְמָן בְּפִנּוּקִין, אֶלָא אוֹכְלוֹת וְשׁוֹתוֹת כְּדֵי קִיּוּם הַוָּלָד.
ווּבְשֶׁבַע תַּעֲנִיּוֹת אֵלּוּ, אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּין וּמַשְׁלִימִין; וְאַנְשֵׁי בֵּית אָב מִתְעַנִּין מִקְצַת הַיּוֹם, וְלֹא מַשְׁלִימִין. וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא אָסוּר בְּשָׁלוֹשׁ אֶמְצָעִיּוֹת, אָסוּר בְּאֵלּוּ הַשֶּׁבַע הָאַחֲרוֹנוֹת.
זוִיתֵרוֹת אֵלּוּ, שֶׁבָּהֶן בִּלְבָד מַתְרִיעִין וּמִתְפַּלְּלִין בִּרְחוֹב הָעִיר; וּמוֹרִידִין זָקֵן לְהוֹכִיחַ לָעָם, כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּבוּ מִדַּרְכָּם. וּמוֹסִיפִין שֵׁשׁ בְּרָכוֹת בִּתְפִלַּת שַׁחְרִית וּבִתְפִלַּת מִנְחָה - וְנִמְצְאוּ מִתְפַּלְּלִין אַרְבַּע וְעֶשְׂרִים בְּרָכוֹת. וְנוֹעֲלִין אֶת הַחֲנִיּוֹת.
וּבְשֵׁנִי מַטִּין לְעֵת עֶרֶב וּפוֹתְחִין אֶת הַחֲנִיּוֹת. אֲבָל בַּחֲמִישִׁי, פּוֹתְחִין כָּל הַיּוֹם, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת.
וְאִם יֵשׁ לֶחָנוּת שְׁנֵי פְּתָחִים, פּוֹתֵחַ אַחַת וְנוֹעֵל אַחַת.
וְאִם יֵשׁ לֶחָנוּת אִצְטַבָּה לְפָנֶיהָ - פּוֹתֵחַ כְּדַרְכּוֹ בַּחֲמִישִׁי, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ.
חעָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נֶעְנוּ - מְמַעֲטִין בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, וּבְבִנְיָן שֶׁל שִׂמְחָה כְּגוֹן צִיּוּר וְכִיּוּר, וּבִנְטִיעָה שֶׁל שִׂמְחָה כְּגוֹן מִינֵי הֲדָס וַאֲהָלִים.
וּמְמַעֲטִין בְּאֵרוּסִין וְנִשּׂוּאִין, אֶלָא אִם כֵּן לֹא קִיֵּם מִצְוַת פִּרְיָה וְרִבְיָה; וְכָל מִי שֶׁקִיֵּם מִצְוַת פִּרְיָה וְרִבְיָה, אָסוּר לוֹ לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בִּשְׁנֵי רֵעָבוֹן.
וּמְמַעֲטִין בִּשְׁאֵלַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים לֹא יִשְׁאֲלוּ שָׁלוֹם, כִּנְזוּפִין וְכִמְנֻדִּין לַמָּקוֹם, וְעַם הָאָרֶץ שֶׁנָּתַן לָהֶם שָׁלוֹם, מַחְזִירִין לוֹ בְּשָׂפָה רָפָה וְכֹבֶד רֹאשׁ.
טתַּלְמִידֵי חֲכָמִים חוֹזְרִין לְבַדָּם, וּמִתְעַנִּים חֲמִישִׁי וְשֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי, עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן שֶׁל תְקוּפָה; אֲבָל לֹא הַצִּבּוּר, שֶׁאֵין גּוֹזְרִין עַל הַצִּבּוּר בִּשְׁבִיל גְּשָׁמִים שֶׁלֹּא יָרְדוּ יָתֵר מִשְּׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה תַּעֲנִיּוֹת אֵלּוּ. וּכְשֶׁמִּתְעַנִּין הַיְּחִידִים עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן, מֻתָּרִין לֶאֱכֹל בַּלַּיְלָה, וּמֻתָּרִין בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה, וּבִרְחִיצָה, וְסִיכָה, וְתַשְׁמִישׁ, וּנְעִילַת הַסַּנְדָּל, כִּשְׁאָר כָּל הַתַּעֲנִיּוֹת. וּמַפְסִיקִין לְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּלַפּוּרִים.
יָצָא נִיסָן שֶׁל תְקוּפָה, וְהוּא כְּשֶׁתַּגִּיעַ הַשֶּׁמֶשׁ לִתְחִלַּת מַזַּל שׁוֹר - אֵין מִתְעַנִּים; שֶׁאֵין הַגְּשָׁמִים בַּזְּמַן הַזֶּה אֶלָא סִימָן קְלָלָה, הוֹאִיל וְלֹא יָרְדוּ כָּל עִיקָר מִתְּחִלַּת הַשָּׁנָה.
יבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַדּוֹמֶה לָהּ. אֲבָל מְקוֹמוֹת שֶׁעוֹנַת הַגְּשָׁמִים שֶׁלָהֶן קֹדֶם שִׁבְעָה עָשָׂר בְּמַר חֶשְׁוָן, אוֹ לְאַחַר זְמָן זֶה - כְּשֶׁיַּגִּיעַ זְמַנָּם וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים, יְחִידִים מִתְעַנִּים שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי. וּמַפְסִיקִין בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וַחֲנֻכָּה וּפוּרִים. וְשׁוֹהִין אַחֲרֵי כֵן כְּמוֹ שִׁבְעָה יָמִים; אִם לֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים - בֵּית דִּין גּוֹזְרִין עַל הַצִּבּוּר שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה תַּעֲנִיּוֹת עַל הַסֵּדֶר שֶׁאָמַרְנוּ.
יאכָּל תַּעֲנִית שֶׁגּוֹזְרִין הַצִּבּוּר בְּחוּצָה לָאָרֶץ - אוֹכְלִים בָּהּ בַּלַּיְלָה, וְדִינָהּ כְּדִין שְׁאָר הַתַּעֲנִיּוֹת; שֶׁאֵין גּוֹזְרִין עַל הַצִּבּוּר תַּעֲנִית כְּגוֹן צוֹם כִּפּוּר אֶלָא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּלְבָד, וּבִגְלַל הַמָּטָר, וּבְאוֹתָן עֶשֶׂר תַּעֲנִיּוֹת, שֶׁהֵן שָׁלוֹשׁ אֶמְצָעִיּוֹת וְשֶׁבַע אַחֲרוֹנוֹת.
