אאֵלּוּ הֵן הַצָּרוֹת שֶׁל צִּבּוּר שֶׁמִּתְעַנִּין וּמַתְרִיעִין עֲלֵיהֶם: עַל הֲצָרַת שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל לְיִשְׂרָאֵל, וְעַל הַחֶרֶב, וְעַל הַדֶּבֶר, וְעַל חַיָּה רָעָה, וְעַל הָאַרְבֶּה, וְעַל הֶחָסִיל, וְעַל הַשִּׁדָּפוֹן, וְעַל הַיֵּרָקוֹן, וְעַל הַמַּפֹּלֶת, וְעַל הֶחֳלָיִים, וְעַל הַמְּזוֹנוֹת, וְעַל הַמָּטָר.
בכָּל עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ צָרָה מִכָּל אֵלּוּ - אוֹתָהּ הָעִיר מִתְעַנָּה וּמַתְרַעַת, עַד שֶׁתַּעֲבֹר הַצָּרָה; וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ - מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת, אֲבָל מְבַקְּשִׁים עֲלֵיהֶם רַחֲמִים.
וּבְכָל מָקוֹם, אֵין צוֹעֲקִין וְלֹא מַתְרִיעִין בַּשַּׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ - חוּץ מִצָּרַת הַמְּזוֹנוֹת, שֶׁצּוֹעֲקִין עָלֶיהָ אֲפִלּוּ בַּשַּׁבָּת; אֲבָל אֵין מַתְרִיעִין עָלֶיהָ בַּחֲצוֹצְרוֹת בַּשַּׁבָּת.
ג'עַל הֲצָרַת שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל לְיִשְׂרָאֵל' כֵּיצַד? גּוֹיִים שֶׁבָּאוּ לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה עִם יִשְׂרָאֵל, אוֹ לִטֹּל מֵהֶם מַס, אוֹ לִקַּח מִיָּדָם אֶרֶץ, אוֹ לִגְזֹר עֲלֵיהֶם שְׁמָד אֲפִלּוּ בְּמִצְוָה קַלָּה - הֲרֵי אֵלּוּ מִתְעַנִּין וּמַתְרִיעִין, עַד שֶׁיְּרֻחֲמוּ.
וְכָל הֶעָרִים שֶׁסְּבִיבוֹתֵיהֶם מִתְעַנִּין, אֲבָל אֵין מַתְרִיעִין, אֶלָא אִם כֵּן תָּקְעוּ לְהִתְקַבֵּץ לְעֶזְרָתָן.
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
ד'עַל הַחֶרֶב' כֵּיצַד? אֲפִלּוּ חֶרֶב שֶׁל שָׁלוֹם, כְּגוֹן שֶׁעָרְכוּ מִלְחָמָה גּוֹיִים עִם גּוֹיִים וְעָבְרוּ בְּמָקוֹם יִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶם וּבֵין יִשְׂרָאֵל מִלְחָמָה - הֲרֵי זוֹ צָרָה, וּמִתְעַנִּין וּמַתְרִיעִין עָלֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם" (ויקרא כו, ו) - מִכְּלַל שֶׁרְאִיַּת הַמִּלְחָמָה צָרָה.
ה'וְעַל הַדֶּבֶר'. אֵיזֶה הוּא דֶּבֶר? עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חֲמֵשׁ מֵאוֹת רַגְלִי, וְיָצְאוּ מִמֶּנָּה שְׁלוֹשָׁה מֵתִים בִּשְׁלוֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה - הֲרֵי זֶה דֶּבֶר. יָצְאוּ בְּיוֹם אֶחָד, אוֹ בְּאַרְבָּעָה יָמִים - אֵין זֶה דֶּבֶר. הָיוּ בָּהּ אֶלֶף, וְיָצְאוּ מִמֶּנָּה שִׁשָּׁה מֵתִים בִּשְׁלוֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה - הֲרֵי זֶה דֶּבֶר. יָצְאוּ בְּיוֹם אֶחָד, אוֹ בְּאַרְבָּעָה יָמִים - אֵין זֶה דֶּבֶר. וְכֵן לְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה.
וְאֵין הַנָּשִׁים וְהַקְּטַנִּים וְהַזְּקֵנִים שֶׁשָּׁבְתוּ מִמְּלָאכָה בִּכְלַל מִנְיַן אַנְשֵׁי הַמְּדִינָה לְעִנְיָן זֶה.
והָיָה דֶּבֶר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מִתְעַנִּין שְׁאָר גָּלֻיּוֹת יִשְׂרָאֵל עֲלֵיהֶן. הָיָה דֶּבֶר בַּמְּדִינָה, וּשְׁיָרוֹת הוֹלְכוֹת וּבָאוֹת מִמֶּנָּה לִמְדִינָה אֲחֶרֶת - שְׁתֵּיהֶן מִתְעַנּוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן רְחוֹקוֹת זוֹ מִזּוֹ.
זאֵין מִתְעַנִּין עַל חַיָּה רָעָה אֶלָא בִּזְמַן שֶׁהִיא מְשֻׁלַּחַת. כֵּיצַד? נִרְאֲתָה בָּעִיר בַּיּוֹם, הֲרֵי זוֹ מְשֻׁלַּחַת.
נִרְאֲתָה בַּשָּׂדֶה בַּיּוֹם: אִם רָאֲתָה שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם, וְלֹא בָרְחָה מִפְּנֵיהֶם - הֲרֵי זוֹ מְשֻׁלַּחַת. וְאִם הָיְתָה שָׂדֶה סְמוּכָה לַאֲגַם, וְרָאֲתָה שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם וְרָדְפָה אַחֲרֵיהֶם - הֲרֵי זוֹ מְשֻׁלַּחַת; לֹא רָדְפָה אַחֲרֵיהֶם, אֵינָהּ מְשֻׁלַּחַת. וְאִם הָיְתָה בַּאֲגַם - אֲפִלּוּ רָדְפָה אַחֲרֵיהֶם - אֵינָהּ מְשֻׁלַּחַת, אֶלָא אִם כֵּן טָרְפָה שְׁנֵיהֶם וְאָכְלָה אֶחָד מֵהֶן. אֲבָל אִם אָכְלָה שְׁנֵיהֶם בָּאֲגַם, אֵינָהּ מְשֻׁלַּחַת; מִפְּנֵי שֶׁזֶּה הוּא מְקוֹמָהּ, וּמִפְּנֵי הָרֵעָבוֹן טָרְפָה, לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִיא מְשֻׁלַּחַת.
חבָּתִים הַבְּנוּיִים בַּמִּדְבָּרוֹת וּבָאֲרָצוֹת הַנְּשַׁמּוֹת, הוֹאִיל וְהֵן מָקוֹם גְּדוּדֵי חַיָּה - אִם עָלְתָה לַגָּג וְנָטְלָה תִּינוֹק מֵעֲרִיסָה, הֲרֵי זוֹ מְשֻׁלַּחַת; וְאִם לֹא הִגִּיעָה לְמִדָּה זוֹ - אֵינָהּ מְשֻׁלַּחַת, שֶׁאֵלּוּ בְּנֵי אָדָם, הֵם שֶׁסִּכְּנוּ בְּעַצְמָם וּבָאוּ לְמָקוֹם הַחַיּוֹת.
טשְׁאָר מִינֵי רֶמֶשׂ הָאָרֶץ וְרֶמֶשׂ הָעוֹף שֶׁשֻּׁלְּחוּ וְהִזִּיקוּ - כְּגוֹן שִׁלּוּחַ נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר צְרָעִין וִיתוּשִׁין וְהַדוֹמֶה לָהֶן - אֵין מִתְעַנִּין עֲלֵיהֶם, וְלֹא מַתְרִיעִין, אֲבָל זוֹעֲקִין בְּלֹא תְּרוּעָה.
י'עַל הָאַרְבֶּה וְעַל הֶחָסִיל', אֲפִלּוּ לֹא נִרְאֶה מֵהֶן אֶלָא כָּנָף אֶחָד בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מִתְעַנִּין וּמַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן. וְעַל הַגּוֹבַאי בְּכָל שֶׁהוּא.
אֲבָל הֶחָגָב - אֵין מִתְעַנִּין עָלָיו וְלֹא מַתְרִיעִין, אֶלָא זוֹעֲקִין בִּלְבָד.
יא'עַל הַשִּׁדָּפוֹן וְעַל הַיֵּרָקוֹן', מִשֶּׁיַּתְחִיל בַּתְּבוּאָה. וַאֲפִלּוּ לֹא הִתְחִיל אֶלָא בְּמָקוֹם קָטָן כִּמְלוֹא פִּי תַּנּוּר, גּוֹזְרִין עָלָיו תַּעֲנִית וּמַתְרִיעִין.
יב'עַל הַמַּפֹּלֶת' כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁרָבְתָה בָּעִיר מַפֹּלֶת כְּתָלִים בְּרִיאִים, שְׁאֵינָן עוֹמְדִים בְּצַד הַנָּהָר - הֲרֵי זוֹ צָרָה, וּמִתְעַנִּין וּמַתְרִיעִין עָלֶיהָ. וְכֵן עַל הָרַעַשׁ וְעַל הָרוּחוֹת שֶׁהֵן מַפִּילִין אֶת הַבִּנְיָן וְהוֹרְגִין, מִתְעַנִּין וּמַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן.
יג'עַל הֶחֳלָיִים' כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁיָּרַד חֹלִי אֶחָד לַאֲנָשִׁים הַרְבֵּה בְּאוֹתָהּ הָעִיר, כְּגוֹן אַסְכָּרָה אוֹ חַרְחוּר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, וְהָיוּ מֵתִים בְּאוֹתוֹ הַחֹלִי - הֲרֵי זוֹ צָרַת צִבּוּר, וְגוֹזְרִין לָהּ תַּעֲנִית וּמַתְרִיעִין. וְכֵן חִכּוּךְ לַח, הֲרֵי הוּא כִּשְׁחִין פּוֹרֵחַ; וְאִם פָּשַׁט בְּרֹב הַצִּבּוּר, מִתְעַנִּין וּמַתְרִיעִין עָלָיו; אֲבָל חִכּוּךְ יָבֵשׁ, צוֹעֲקִים עָלָיו בִּלְבָד.
יד'עַל הַמְּזוֹנוֹת' כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁהוּזְלוּ דְּבָרִים שֶׁל סְחוֹרָה שֶׁרֹב חַיֵּי אַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר מֵהֶן, כְּגוֹן כְּלֵי פִּשְׁתָּן בְּבָבֶל וְיַיִן וְשֶׁמֶן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְנִתְמַעֵט הַמַּשָּׂא וְהַמַּתָּן, עַד שֶׁיִּצְטָרֵךְ הַתַּגָּר לִמְכֹּר שָׁוֶה עֲשָׂרָה בְּשִׁשָּׁה וְאַחַר כָּךְ יִמְצָא לוֹקֵחַ - הֲרֵי זוֹ צָרַת צִבּוּר, וּמַתְרִיעִין עָלֶיהָ וְזוֹעֲקִין עָלֶיהָ בַּשַּׁבָּת.
טו‘עַל הַמָּטָר' כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁרַבּוּ עֲלֵיהֶן גְּשָׁמִים עַד שֶׁיָּצֵרוּ לָהֶן - הֲרֵי אֵלּוּ מִתְפַּלְּלִין עֲלֵיהֶן, שֶׁאֵין לְךָ צָרָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ שֶׁהַבָּתִּים נוֹפְלִין וְנִמְצְאוּ בָּתֵּיהֵן קִבְרֵיהֵן.
וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵין מִתְפַּלְּלִין עַל רֹב הַגְּשָׁמִים, מִפְּנֵי שֶׁהִיא אֶרֶץ הָרִים, וּבָתֵּיהֶם בְּנוּיִים בַּאֲבָנִים' וְרֹב הַגְּשָׁמִים טוֹבָה לָהֶן, וְאֵין מִתְעַנִּין לְהַעֲבִיר אֶת הַטּוֹבָה.
טזתְּבוּאָה שֶׁצָּמְחָה וְנִמְנַע הַמָּטָר, וְהִתְחִילוּ צְמָחִין לִיבֹשׁ - הֲרֵי אֵלּוּ מִתְעַנִּין וְזוֹעֲקִין עַד שֶׁיֵּרְדוּ גְּשָׁמִים, אוֹ שֶׁיִּיבְשׁוּ הַצְּמָחִים. וְכֵן אִם הִגִּיעַ זְמָן הַפֶּסַח אוֹ קָרוֹב לוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא זְמָן פְּרִיחַת הָאִילָנוֹת שָׁם, וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים - הֲרֵי אֵלּוּ מִתְעַנִּין וְזוֹעֲקִין עַד שֶׁיֵּרְדוּ גְּשָׁמִים הָרְאוּיִין לְאִילָנוֹת, אוֹ עַד שֶׁיַּעֲבֹר זְמַנָּם.
יזוְכֵן אִם הִגִּיעַ זְמָן חַג הַסֻּכּוֹת, וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים הַרְבֵּה כְּדֵי לְמַלֹּאות מֵהֶם הַבּוֹרוֹת וְהַשִּׁיחִין וְהַמְּעָרוֹת - הֲרֵי אֵלּוּ מִתְעַנִּין עַד שֶׁיֵּרֵד גֶּשֶּׁם הָרָאוּי לְבוֹרוֹת. וְאִם אֵין לָהֶם מַיִם לִשְׁתּוֹת, מִתְעַנִּים עַל הַגְּשָׁמִים - בְּכָל עֵת שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם מַיִם לִשְׁתּוֹת, וַאֲפִלּוּ בִּימוֹת הַחַמָּה.
יחפָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים בֵּין גֶּשֶׁם לְגֶשֶׁם אַרְבָּעִים יוֹם, בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים - הֲרֵי זוֹ מַכַּת בַּצֹּרֶת, וּמִתְעַנִּים וְזוֹעֲקִים עַד שֶׁיֵּרְדוּ הַגְּשָׁמִים אוֹ עַד שֶׁיַּעֲבֹר זְמַנָּם.
