אכֵּיצַד כּוֹנְסִין הַשֻּׁלְחָנִין אֶת הַשְּׁקָלִים? בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה מַנִּיחִין לִפְנֵיהֶם שְׁתֵּי תֵּבוֹת. שׁוּלֵי הַתֵּבָה רְחָבִין מִלְּמַטָּה, וּפִיהָ צָר מִלְמַעְלָה, כְּמִין שׁוֹפָר; כְּדֵי שֶׁיַּשְׁלִיכוּ לְתוֹכָן, וְלֹא יִהְיֶה אֶפְשָׁר לִקַּח מֵהֶן בְּנַחַת.
וְלָמָּה עוֹשִׂין שְׁתֵּי תֵּבוֹת? אַחַת שֶׁמַּשְׁלִיכִין בָּהּ שְׁקָלִים שֶׁל שָׁנָה זוֹ, וְהַשְּׁנִיָּה מַנִּיחִין בָּהּ שִׁקְלֵי שָׁנָה שֶׁעָבְרָה, שֶׁגּוֹבִין מִמִּי שֶׁלֹּא שָׁקַל בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה.
בוּבַמִּקְדָּשׁ הָיָה לִפְנֵיהֶם תָּמִיד שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה תֵּבוֹת, כָּל תֵּבָה כְּמִין שׁוֹפָר. רִאשׁוֹנָה, לְשִׁקְלֵי שָׁנָה זוֹ; שְׁנִיָּה, לְשִׁקְלֵי שָׁנָה שֶׁעָבְרָה; שְׁלִישִׁית, לְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ עָלָיו קָרְבַּן שְׁתֵּי תּוֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה, אֶחָד עוֹלָה וְאֶחָד חַטָּאת, מַשְׁלִיךְ דְּמֵיהֵן לַתֵּבָה זוֹ; רְבִיעִית, לְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עוֹלַת הָעוֹף בִּלְבָד, מַשְׁלִיךְ דָּמֶיהָ לַתֵּבָה זוֹ; חֲמִישִׁית, לְמִי שֶׁהִתְנַדֵּב מָעוֹת לִקְנוֹת בָּהֶן עֵצִים לַמַּעֲרָכָה; שִׁשִּׁית, לְמִי שֶׁהִתְנַדֵּב מָעוֹת לַלְּבוֹנָה; שְׁבִיעִית, לְמִי שֶׁהִתְנַדֵּב זָהָב לַכַּפֹּרֶת. שְׁמִינִית, לְמוֹתַר חַטָּאת, כְּגוֹן שֶׁהִפְרִישׁ מָעוֹת לְחַטָּאתוֹ וְלָקַח חַטָּאת וְהוֹתִיר מִן הַמָּעוֹת, יַשְׁלִיךְ הַשְּׁאָר לְתוֹכָהּ.
תְּשִׁיעִית, לְמוֹתַר אָשָׁם; עֲשִׂירִית, לְמוֹתַר קִנֵּי זָבִים וְזָבוֹת וְיוֹלְדוֹת; אַחַת עֶשְׂרֵה, לְמוֹתַר קָרְבְּנוֹת נָזִיר; שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, לְמוֹתַר אֲשַׁם מְצֹרָע; שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה, לְמִי שֶׁהִתְנַדֵּב מָעוֹת לְעוֹלַת בְּהֵמָה.
גוְשֵׁם כָּל דָּבָר שֶׁיִּהְיוּ מָעוֹתָיו בְּתוֹךְ הַתֵּבָה, כָּתוּב עַל הַתֵּבָה מִבַּחוּץ. וּתְנַאי בֵּית דִּין הוּא עַל כָּל הַמּוֹתָרוֹת, שֶׁיִּקְרְבוּ עוֹלַת בְּהֵמָה.
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁכָּל הַמָּעוֹת הַנִּמְצְאוֹת בְּשֵׁשׁ הַתֵּבוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת, לְעוֹלַת בְּהֵמָה; וְעוֹרוֹתֵיהֶן לַכּוֹהֲנִים, כִּשְׁאָר כָּל הָעוֹרוֹת. וְכָל הַמָּעוֹת שֶׁבַּתֵּבָה שְׁלִישִׁית, יִלָּקַח בָּהֶן עוֹפוֹת - חֶצְיָן עוֹלוֹת וְחֶצְיָן חַטָּאוֹת. וְשֶׁבָּרְבִיעִית, כֻּלָּן עוֹלַת הָעוֹף.
דבְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה כְּשֶׁגּוֹבִין הַשְּׁקָלִים, מְשַׁלְּחִין אוֹתָן בְּיַד שְׁלוּחִים לַמִּקְדָּשׁ. וְיֵשׁ לָהֶם לְצָרֵף אוֹתָן בְּדִינָרֵי זָהָב, מִפְּנֵי מַשּׂאוֹי הַדֶּרֶךְ. וְהַכֹּל מִתְקַבֵּץ לַמִּקְדָּשׁ, וּמַנִּיחִין אוֹתוֹ בְּלִשְׁכָּה אַחַת מִן הַלְּשָׁכוֹת בַּמִּקְדָּשׁ, וְסוֹגְרִין דַּלְתוֹתֶיהָ בְּמַפְתְּחוֹת, וְחוֹתְמִין עָלֶיהָ חוֹתָמוֹת.
וּמְמַלְּאִין מִכָּל הַשְּׁקָלִים שֶׁיִּתְקַבְּצוּ שָׁם, שָׁלוֹשׁ קֻפּוֹת גְּדוֹלוֹת - שִׁעוּר כָּל קֻפָּה, כְּדֵי שֶׁתָּכִיל תֵּשַׁע סְאִין; וְהַשְּׁאָר, מַנִּיחִין אוֹתוֹ בַּלִּשְׁכָּה.
וְזֶה שֶׁבְּתוֹךְ הַקֻּפּוֹת, הוּא הַנִּקְרָא 'תְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה'.
וְזֶה שֶׁיִּשָּׁאֵר שָׁם יָתֵר עַל מַה שֶׁיֵּשׁ בַּקֻּפּוֹת, הוּא הַנִּקְרָא 'שְׁיָרֵי הַלִּשְׁכָּה'.
הבִּשְׁלוֹשָׁה פְּרָקִים בַּשָּׁנָה תּוֹרְמִין אֶת הַלִּשְׁכָּה - בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן, וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי, קֹדֶם יוֹם טוֹב אוֹ אַחֲרָיו, וְקֹדֶם עֲצֶרֶת בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם.
וְכֵיצַד תּוֹרְמִין אוֹתָהּ? אֶחָד נִכְנָס לִפְנִים מִן הַלִּשְׁכָּה, וְהַשּׁוֹמְרִין עוֹמְדִים בַּחוּץ, וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם 'אֶתְרֹם?' וְהֵן אוֹמְרִים לוֹ 'תְּרֹם תְּרֹם תְּרֹם' - שְׁלוֹשָׁה פְּעָמִים.
וְאַחַר כָּךְ מְמַלֵּא שָׁלוֹשׁ קֻפּוֹת קְטַנּוֹת, כָּל קֻפָּה מֵהֶן מְכִילָה שָׁלוֹשׁ סְאִין מֵאוֹתָן שָׁלוֹשׁ קֻפּוֹת הַגְּדוֹלוֹת, וּמוֹצִיאָן לַחוּץ, כְּדֵי לְהִסְתַּפֵּק מֵהֶן עַד שֶׁיִּכְלוּ.
וְחוֹזֵר וּמְמַלֵּא אוֹתָן הַשָּׁלוֹשׁ קֻפּוֹת הַקְּטַנּוֹת מִן הַשָּׁלוֹשׁ הַגְּדוֹלוֹת, פַּעַם שְׁנִיָּה קֹדֶם עֲצֶרֶת, וּמִסְתַּפְּקִין מֵהֶן עַד שֶׁיִּכְלוּ.
ווְחוֹזֵר וּמְמַלֵּא אוֹתָן פַּעַם שְׁלִישִׁית מִן הַשָּׁלוֹשׁ הַקֻּפּוֹת הַגְּדוֹלוֹת בְּתִשְׁרֵי וּמִסְתַּפְּקִין מֵהֶן עַד שֶׁיִּכְלוּ, עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן.
וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן תּוֹרְמִין מִתְּרוּמָה חֲדָשָׁה.
לֹא הִסְפִּיקוּ לָהֶן הַשְּׁקָלִים שֶׁבַּשָּׁלוֹשׁ קֻפּוֹת הַגְּדוֹלוֹת, וְכָלוּ עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ נִיסָן - חוֹזְרִין וְתוֹרְמִין מִשְּׁיָרֵי הַלִּשְׁכָּה.
זשָׁלוֹשׁ קֻפּוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁהוּא תּוֹרֵם בָּהֶם וּמוֹצִיאָן לַחוּץ, כָּתוּב עֲלֵיהֶן 'אַלֶף' 'בֵּית' 'גִּימֶל' - כְּדֵי שֶׁיִּסְתַּפְּקוּ מִן הָרִאשׁוֹנָה עַד שֶׁתִּכְלֶה, וְאַחַר כָּךְ מִסְתַּפְּקִין מִן הַשְּׁנִיָּה, וְאַחַר כָּךְ מִסְתַּפְּקִין מִן הַשְּׁלִישִׁית.
וְתוֹרֵם רִאשׁוֹנָה מִן הַקֻּפָּה הָאַחַת הַגְּדוֹלָה, וּמְחַפֶּה אוֹתָהּ בְּמִטְפַּחַת. וְתוֹרֵם הַשְּׁנִיָּה מֵהַקֻּפָּה הַגְּדוֹלָה הַשְּׁנִיָּה, וּמְחַפֶּה אוֹתָהּ בְּמִטְפַּחַת. וְתוֹרֵם הַשְּׁלִישִׁית מִן הַקֻּפָּה הַגְּדוֹלָה הַשְּׁלִישִׁית, וְאֵינוֹ מְחַפֶּה אוֹתָהּ - כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה נִכֶּרֶת שֶׁבָּהּ סִיֵּם, וְיַתְחִיל מִמֶּנָּה בַּתְחִלָּה בַּפַּעַם שְׁנִיָּה, כְּשֶׁיִּכָּנֵס קֹדֶם עֲצֶרֶת.
וְתוֹרֵם הָרִאשׁוֹנָה מִן הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיְתָה מְגֻלָּה, וּמְחַפֶּה אוֹתָהּ; וְתוֹרֵם הַשְּׁנִיָּה מִן הַגְּדוֹלָה שֶׁתָּרַם מִמֶּנָּה בָּרִאשׁוֹנָה תְּחִלָּה, וּמְחַפֶּה אוֹתָהּ; וְתוֹרֵם הַשְּׁלִישִׁית מִן הַגְּדוֹלָה הַסְּמוּכָה לָהּ, וְאֵינוֹ מְחַפֶּה אוֹתָהּ - כְּדֵי שֶׁיַּתְחִיל מִמֶּנָּה בַּתְּחִלָּה, בַּפַּעַם שְׁלִישִׁית כְּשֶׁיִּכָּנֵס בְּתִשְׁרֵי.
עַד שֶׁנִּמְצָא תּוֹרֵם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית הַקְּטַנּוֹת מִכָּל אַחַת וְאַחַת מִן הַגְּדוֹלוֹת.
חכְּשֶׁהוּא תּוֹרֵם שָׁלוֹשׁ קֻפּוֹת אֵלּוּ, תּוֹרֵם אֶת הָרִאשׁוֹנָה לְשֵׁם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; וְהַשְּׁנִיָּה, לְשֵׁם הַכְּרָכִין הַמֻקָּפִין לָהּ, וּלְשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל; וְהַשְּׁלִישִׁית, לְשֵׁם בָּבֶל וּלְשֵׁם מָדַי וּלְשֵׁם הַמְּדִינוֹת הָרְחוֹקוֹת וּלְשֵׁם שְׁאָר כָּל יִשְׂרָאֵל.
טכְּשֶׁהוּא תּוֹרֵם, מִתְכַּוֵּן לִתְרֹם עַל הַגָּבוּי שֶׁיֵּשׁ בַּלִשְׁכָּה, וְעַל הַגָּבוּי שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לַלִּשְׁכָּה, וְעַל הָעָתִיד לִגָּבוֹת - כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ אֵלּוּ הַשְּׁקָלִים שֶׁהוֹצִיאוּ לְהִסְתַּפֵּק מֵהֶן, כַּפָּרָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וּכְאִלּוּ הִגִּיעוּ כָּל שִׁקְלֵיהֵן לַלִּשְׁכָּה, וְנִתְרְמָה מֵהֶן תְּרוּמָה זוֹ.
יכְּשֶׁיִּכָּנֵס הַתּוֹרֵם לִתְרֹם, לֹא יִכָּנֵס בְּבֶגֶד שֶׁאֶפְשָׁר לְהַחְבּוֹת בּוֹ כֶּסֶף, וְלֹא בְּמִנְעָל, וְלֹא בְּסַנְדָּל, וְלֹא בִּתְפִלָּה, וְלֹא בְּקָמֵיעַ - שֶׁמָּא יַחְשְׁדוּ אוֹתוֹ הָעָם, וְיֹאמְרוּ 'הִחְבִּיא מִמְּעוֹת הַלִּשְׁכָּה תַּחְתָּיו כְּשֶׁתְּרָמָה'. וּמְדַבְּרִים הָיוּ עִמּוֹ מִשָּׁעָה שֶׁיִּכָּנֵס וְעַד שָׁעָה שֶׁיֵּצֵא - כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתֵּן לְתוֹךְ פִּיו.
וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּזְהָרִים כָּל כָּךְ, עָנִי אוֹ מִי שֶׁהוּא נִבְהָל לְהוֹן, לֹא יִתְרֹם מִפְּנֵי הַחֲשָׁד, שֶׁנֶּאֱמַר "וִהְיִיתֶם נְקִיִּם מֵה' וּמִיִּשְׂרָאֵל" (במדבר לב, כב).
