אאַרְבָּעָה מִינִין הָאֵלּוּ, שֶׁהֵן לוּלָב וַהֲדָס וַעֲרָבָה וְאֶתְרוֹג, שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן יָבֵשׁ אוֹ גָּזוּל אוֹ גָּנוּב אֲפִלּוּ לְאַחַר יֵאוּשׁ, אוֹ שֶׁהָיָה מֵאֲשֵׁרָה הַנֶּעְבֶּדֶת אַף עַל פִּי שֶׁבִּטְּלוּ הָאֲשֵׁרָה מִלְּעָבְדָהּ, אוֹ שֶׁהָיָה שֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת - הֲרֵי זֶה פָּסוּל.
הָיָה אֶחָד מֵהֶן שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה, לֹא יִטֹּל לְכַתְּחִלָּה; וְאִם נָטַל, יָצָא.
הָיָה כָּמוּשׁ וְלֹא גָמַר לִיבַשׁ, כָּשֵׁר. וּבִשְׁעַת הַדְּחַק אוֹ בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה, לוּלָב הַיָּבֵשׁ כָּשֵׁר; אֲבָל לֹא שְׁאָר הַמִּינִין.
באֶתְרוֹג שֶׁל עָרְלָה וְשֶׁל תְרוּמָה טְמֵאָה וְשֶׁל טֶבֶל, פָּסוּל. שֶׁל דְמַאי - כָּשֵׁר, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיַּפְקִיר נְכָסָיו וְיִהְיֶה עָנִי, שֶׁמֻּתָּר לוֹ לֶאֱכֹל דְּמַאי.
אֶתְרוֹג שֶׁל תְרוּמָה טְהוֹרָה וְשֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם, לֹא יִטֹּל שֶׁמָּא יַכְשִׁירוֹ לַטֻּמְאָה. וְאִם נָטַל, כָּשֵׁר.
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
גלוּלָב שֶׁנִּקְטַם רֹאשׁוֹ, פָּסוּל. נִסְדַּק - אִם נִתְרַחֲקוּ שְׁנֵי סְדָקָיו זֶה מִזֶּה עַד שֶׁיֵּרָאוּ כִּשְׁנַיִם, פָּסוּל.
הָיָה עָקוּם לְפָנָיו שֶׁהֲרֵי שִׁדְרוֹ כְּגַב בַּעֲלֵי חֲטֹרֶת, פָּסוּל. הָיָה עָקוּם לַאֲחוֹרָיו - כָּשֵׁר, שֶׁזּוֹ הִיא בְּרִיָּתוֹ. נֶעֱקַם לְאֶחָד מִשְּׁנֵי צְדָדָיו, פָּסוּל. נִפְרְדוּ עָלָּיו זֶה מִזֶּה וְלֹא נִדַּלְדְּלוּ כְּעָלֵּי הַחֲרָיוֹת, כָּשֵׁר. נִפְרְצוּ וְהוּא שֶׁיִּדַּלְדְּלוּ מִשִּׁדְרוֹ שֶׁל לוּלָב כְּעַלֵּי הַחֲרָיוֹת, פָּסוּל.
דבְּרִיַּת עָלִּין שֶׁל לוּלָב כַּךְ הִיא: כְּשֶׁהֵם גְּדֵלִין, גְּדֵלִין שְׁנַיִם שְׁנַיִם וּדְבוּקִין מִגַּבָּן, וְגַב כָּל שְׁנֵי עָלִּין הַדְּבוּקִין, הוּא הַנִּקְרָא 'תְּיוֹמֶת'. נֶחְלְקָה הַתְּיוֹמֶת, פָּסוּל. הָיוּ עָלָּיו אַחַת אַחַת מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ וְלֹא הָיָה לָהֶם תְּיוֹמֶת, פָּסוּל.
לֹא הָיוּ עָלָּיו זֶה עַל גַּב זֶה כְּדֶרֶךְ כָּל הַלּוּלָבִין, אֶלָא זֶה תַּחַת זֶה: אִם רֹאשׁ זֶה מַגִּיעַ לָעִיקָר שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ שֶׁנִּמְצָא כָּל שִׁדְרוֹ שֶׁל לוּלָב מְכֻסֶּה בְּעַלָּיו, כָּשֵׁר; וְאִם אֵין רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה מַגִּיעַ לְצַד עִיקָרוֹ שֶׁל זֶה, פָּסוּל.
ההֲדָס שֶׁנִּקְטַם רֹאשׁוֹ, כָּשֵׁר. נָשְׁרוּ רֹב עָלָּיו - אִם נִשְׁתַּיְּרוּ שְׁלוֹשָׁה עָלִּין בְּקֵן אֶחָד, כָּשֵׁר.
הָיוּ עֲנָבָיו מְרֻבּוֹת מֵעָלָּיו: אִם יְרֻקּוֹת - כָּשֵׁר; וְאִם הָיוּ אֲדֻמּוֹת אוֹ שְׁחוֹרוֹת - פָּסוּל, וְאִם מִעֲטָן - כָּשֵׁר. וְאֵין מְמַעֲטִין אוֹתָן בְּיוֹם טוֹב, לְפִי שֶׁהוּא כִּמְתַקֵּן. עָבַר וְלִקְּטָן אוֹ שֶׁלִּקְּטָן אַחֵר לַאֲכִילָה, הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר.
ועֲרָבָה שֶׁנִּקְטַם רֹאשָׁהּ, כְּשֵׁרָה. נִפְרְצוּ עָלֶּיהָ, פְּסוּלָה.
זאֶתְרוֹג שֶׁנִּקַּב נֶקֶב מְפֻלָּשׁ כָּל שֶׁהוּא, פָּסוּל. וְנֶקֶב שֶׁאֵינוֹ מְפֻלָּשׁ, אִם הָיָה כָּאֵיסָר אוֹ יָתֵר - פָּסוּל. חָסֵר כָּל שֶׁהוּא, פָּסוּל. נִטַּל דַּדּוֹ וְהוּא הָרֹאשׁ הַקָּטָן שֶׁשּׁוֹשַׁנְתּוֹ בּוֹ, פָּסוּל.
נִטַּל הָעֵץ שֶׁהוּא תָּלוּי בּוֹ בָּאִילָן מֵעִיקַר הָאֶתְרוֹג, וְנִשְׁאָר מְקוֹמוֹ גֻּמָּא - פָּסוּל.
עָלָת חֲזָזִית עָלָיו: אִם בִּשְׁנַיִם וּשְׁלוֹשָׁה מְקוֹמוֹת, פָּסוּל. וְאִם בְּמָקוֹם אֶחָד - אִם עָלְתָה עַל רֻבּוֹ, פָּסוּל; וְאִם עָלְתָה עַל דַּדּוֹ אֲפִילּוּ כָּל שֶׁהוּא, פָּסוּל.
נִקְלַף הַחִיצוֹן שֶׁלּוֹ שֶׁאֵינוֹ מְחַסְּרוֹ, אֶלָא יִשָּׁאֵר יָרֹק כְּמוֹת שֶׁהִיא בְּרִיָּתוֹ: אִם נִקְלַף כֻּלּוֹ, פָּסוּל; וְאִם נִשְׁאָר מִמֶּנּוּ כָּל שֶׁהוּא, כָּשֵׁר.
חאֶתְרוֹג שֶׁהוּא תָּפוּחַ, סָרוּחַ, כָּבוּשׁ, שָׁלוּק, שָׁחוֹר, לָבָן, מְנֻמָּר, יָרֹק כְּכַּרְתִּי - פָּסוּל. גִּדְּלוֹ בִּדְפוּס וְעָשָׂהוּ כְּמִין בִּרְיָה אַחֶרֶת, פָּסוּל.
עָשָׂהוּ כְּמִין בְּרִיָּתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂהוּ דַּפִּין דַּפִּין - כָּשֵׁר. הַתְּיוֹם וְהַבֹּסֶר, כָּשֵׁר.
מָקוֹם שֶׁהָאֶתְרוֹגִין שֶׁלָּהֶם כְּעֵין שַׁחֲרוּת מְעוּטָה, כְּשֵׁרִין. וְאִם הָיוּ שְׁחוֹרִים בְּיוֹתֵר כְּאָדָם כּוּשִׁי, הֲרֵי זֶה פָּסוּל בְּכָל מָקוֹם.
טכָּל אֵלּוּ שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁהֵם פְּסוּלִין מִפְּנֵי מוּמִין שֶׁבֵּאַרְנוּ, אוֹ מִפְּנֵי גָּזֵל וּגְנֵבָה - בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן בִּלְבָד; אֲבָל בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי עִם שְׁאָר הַיָּמִים, הַכֹּל כָּשֵׁר.
וְהַפַּסְלָנוּת שֶׁהִיא מִשּׁוּם עֲבוֹדָה זָרָה אוֹ מִפְּנֵי שֶׁאוֹתוֹ אֶתְרוֹג אָסוּר בַּאֲכִילָה - בֵּין בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן בֵּין בִּשְׁאָר הַיָּמִים, פָּסוּל.
יאֵין אָדָם יוֹצֵא בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל חָג בְּלוּלָבוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ שֶׁיִּשְׁאֲלֶנּוּ מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁיִּתְּנֶנּוּ לוֹ מַתָּנָה. נְתָנוֹ לוֹ עַל מְנָת לְהַחְזִירוֹ - הֲרֵי זֶה יוֹצֵא בּוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ וּמַחְזִירוֹ, שֶׁמַּתָּנָה עַל מְנָת לְהַחְזִיר שְׁמָהּ מַתָּנָה. וְאִם לֹא הֶחְזִירוֹ - לֹא יָצָא, שֶׁנִּמְצָא כְּגָזוּל.
וְאֵין נוֹתְנִין אוֹתוֹ לַקָּטָן, שֶׁהַקָּטָן קוֹנֶה וְאֵינוֹ מַקְנֶה לַאֲחֵרִים מִן הַתּוֹרָה, וְנִמְצָא שֶׁאִם הֶחְזִירוֹ לוֹ, אֵינוֹ חוֹזֵר.
וְאֶחָד הַלוּלָב, וְאֶחָד כָּל מִין וּמִין מֵאַרְבַּעַת מִינִין שֶׁבּוֹ - אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶן שָׁאוּל, אֵין יוֹצְאִין בּוֹ בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן.
יאשֻׁתָּפִין שֶׁקָּנוּ לוּלָב אוֹ אֶתְרוֹג בְּשֻׁתָּפוּת - אֵין אֶחָד מֵהֶן יוֹצֵא בּוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ בָּרִאשׁוֹן, עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ חֶלְקוֹ בְּמַתָּנָה.
הָאַחִין שֶׁקָּנוּ אֶתְרוֹגִין מִתְּפִיסַת הַבַּיִת, וְנָטַל אֶחָד מֵהֶן אֶתְרוֹג וְיָצָא בּוֹ: אִם יָכוֹל לְאָכְלוֹ, וְאֵין הָאַחִין מַקְפִּידִין בְּכַּךְ - יָצָא; וְאִם הָיוּ מַקְפִּידִין - לֹא יָצָא, עַד שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ חֶלְקָם מַתָּנָה. וְאִם קָנָה זֶה אֶתְרוֹג וְזֶה פָּרִישׁ, אוֹ שֶׁקָּנוּ כְּאֶחָד אֶתְרוֹג וְרִמּוֹן אוֹ פָּרִישׁ מִתְּפִיסַת הַבַּיִת - אֵינוֹ יוֹצֵא בָּאֶתְרוֹג, עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ חֶלְקוֹ מַתָּנָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁאִם אֲכָלוֹ, אֵין מַקְפִּידִין עָלָיו.
יבאַף עַל פִּי שֶׁכָּל הַמּוֹעֲדוֹת מִצְוָה לִשְׂמֹחַ בָּהֶן, בְּחַג הַסֻּכּוֹת הָיְתָה שָׁם בַּמִּקְדָּשׁ שִׂמְחָה יְתֵרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים" (ויקרא כג, מ). כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂין? עֶרֶב יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן הָיוּ מְתַקְּנִין בַּמִּקְדָּשׁ מָקוֹם לַנָּשִׁים מִלְמַעְלָה וְלָאֲנָשִׁים מִלְּמַטָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעָרְבוּ אֵלּוּ עִם אֵלּוּ. וּמַתְחִילִין לִשְׂמֹחַ מִמּוֹצָאֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן; וְכֵן בְּכָל יוֹם וָיוֹם מִיְּמֵי חֻלּוֹ שֶׁל מּוֹעֵד, מַתְחִילִין מֵאַחַר שֶׁיַּקְרִיבוּ תָּמִיד שֶׁל בֵין הָעַרְבַּיִם לִשְׂמֹחַ לִשְׁאָר הַיּוֹם עִם כָּל הַלַּיְלָה.
יגוְהֵיאַךְ הָיְתָה שִׂמְחָה זוֹ? הֶחָלִיל מַכֶּה, וּמְנַגְּנִין בַּכִּנּוֹר וּבַנְּבָלִים וּבַמְּצִלְתַּיִם, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּכְלִי שִׁיר שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְנַגֵּן בּוֹ; וּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ בַּפֶּה, בַּפֶּה. וְרוֹקְדִין וּמְסַפְּקִין וּמְטַפְּחִין וּמְפַזְּזִין וּמְכַרְכְּרִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּמוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ, וְאוֹמְרִים דִּבְרֵי שִׁיר וְתֻשְׁבָּחוֹת. וְשִׂמְחָה זוֹ אֵינָהּ דּוֹחָה לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת יוֹם טוֹב.
ידמִצְוָה לְהַרְבּוֹת בְּשִׂמְחָה זוֹ. וְלֹא הָיוּ עוֹשִׂין אוֹתָהּ עַמֵּי הָאָרֶץ, וְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה - אֶלָא גְּדוֹלֵי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי הַיְּשִׁיבוֹת וְהַסַּנְהֶדְּרִין וְהַחֲסִידִים וְהַזְּקֵנִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה, הֵם שֶׁהָיוּ מְרַקְּדִין וּמְסַפְּקִין וּמְנַגְּנִין וּשְׂמֵחִין בַּמִּקְדָּשׁ בִּימֵי חַג הַסֻּכּוֹת. אֲבָל כָּל הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים - כֻּלָּן בָּאִין לִרְאוֹת וְלִשְׁמֹעַ.
טוהַשִּׂמְחָה שֶׁיִּשְׂמַח אָדָם בַּעֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת וּבְאַהֲבַת הָאֵל שֶׁצִּוָּה בָּהֶן, עֲבוֹדָה גְּדוֹלָה הִיא. וְכָל הַמּוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִשִּׂמְחָה זוֹ, רָאוּי לְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב" (דברים כח, מז).
וְכָל הַמַּגִּיס דַּעְתּוֹ, וְחוֹלֵק כָּבוֹד לְעַצְמוֹ, וּמִתְכַּבֵּד בְּעֵינָיו בִּמְקוֹמוֹת אֵלּוּ - חוֹטֵא וְשׁוֹטֶה. וְעַל זֶה הִזְהִיר שְׁלֹמֹה, וְאָמַר "אַל תִּתְהַדַּר לִפְנֵי מֶלֶךְ" (משלי כה, ו). וְכָל הַמַּשְׁפִּיל עַצְמוֹ, וּמֵקֵל גּוּפוֹ בִּמְקוֹמוֹת אֵלּוּ - הוּא הַגָּדוֹל הַמְּכֻבָּד, הָעוֹבֵד מֵאַהֲבָה. וְכֵן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר "וּנְקַלֹּתִי עוֹד מִזֹּאת וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָי" (שמואל ב ו, כב). וְאֵין הַגְּדֻלָּה וְהַכָּבוֹד אֶלָא לִשְׂמֹחַ לִפְנֵי ה', שֶׁנֶּאֱמַר "וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי ה'" (ראה שמואל ב ו, טז).
