הִלְכוֹת שׁוֹפָר וְסֻכָּה וְלוּלָב
יֵשׁ בִּכְלָלָן שָׁלוֹשׁ מִצְווֹת עֲשֵׂה. וְזֶה הוּא פְּרָטָן:
(א) לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר בְּאֶחָד בְּתִשְׁרִי;
(ב) לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה שִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג;
(ג) לִטֹּל לוּלָב בַּמִּקְדָּשׁ כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג.
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
וּבֵאוּר מִצְווֹת אֵלּוּ בִּפְרָקִים אֵלּוּ.
אמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל תּוֹרָה לִשְׁמֹעַ תְּרוּעַת הַשּׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם" (במדבר כט, א). וְשׁוֹפָר שֶׁתּוֹקְעִין בּוֹ - בֵּין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֵּין בַּיּוֹבֵל - הוּא קֶרֶן הַכְּבָשִׂים הַכָּפוּף. וְכָל הַשּׁוֹפָרוֹת חוּץ מִקֶּרֶן הַכֶּבֶשׂ, פְּסוּלִין.
וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְפָּרֵשׁ בַּתּוֹרָה תְּרוּעָה בַּשּׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר בַּיּוֹבֵל "וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה... תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר" (ויקרא כה, ט), וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ מַה תְּרוּעַת יוֹבֵל בַּשּׁוֹפָר, אַף תְּרוּעַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה בַּשּׁוֹפָר.
בבַּמִּקְדָּשׁ, הָיוּ תּוֹקְעִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּשׁוֹפָר אֶחָד, וּשְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת מִן הַצְּדָדִין. הַשּׁוֹפָר מַאֲרִיךְ וְהַחֲצוֹצְרוֹת מְקַצְּרוֹת, שֶׁמִּצְוַת הַיּוֹם בַּשּׁוֹפָר.
וְלָמָּה תּוֹקְעִין עִמּוֹ בַּחֲצוֹצְרוֹת? מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר "בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ ה'" (תהילים צח, ו).
אֲבָל בִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת, אֵין תּוֹקְעִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אֶלָא בַּשּׁוֹפָר בִּלְבָד.
גשׁוֹפָר שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה - אֵין תּוֹקְעִין בּוֹ לְכַתְּחִלָּה; וְאִם תָּקַע בּוֹ, יָצָא. וְשֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת - אִם תָּקַע בּוֹ, לֹא יָצָא.
שׁוֹפָר הַגָּזוּל שֶׁתָּקַע בּוֹ - יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, שֶׁאֵין הַמִּצְוָה אֶלָא בִּשְׁמִיעַת הַקּוֹל אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָגַע בּוֹ וְלֹא הִגְבִּיהוֹ הַשּׁוֹמֵעַ, וְאֵין בַּקּוֹל דִּין גָּזֵל.
וְכֵן שׁוֹפָר שֶׁל עוֹלָה, לֹא יִתְקַע בּוֹ; וְאִם תָּקַע - יָצָא, שֶׁאֵין בַּקּוֹל מְעִילָה.
וְאִם תֹּאמַר, וַהֲלוֹא נִהְנֶה בִּשְׁמִיעַת הַקּוֹל? מִצְווֹת לֹא לֵהָנוֹת נִתְּנוּ.
לְפִיכָךְ הַמֻּדָּר הֲנָיָה מִשּׁוֹפָר, מֻתָּר לִתְקֹעַ בּוֹ תְּקִיעָה שֶׁל מִצְוָה.
דשׁוֹפָר שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת יוֹם טוֹב, וַאֲפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם שְׁבוּת.
כֵּיצַד? הָיָה הַשּׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הָאִילָן אוֹ מֵעֵבֶר הַנָּהָר וְאֵין לוֹ שׁוֹפָר אֶלָא הוּא, אֵינוֹ עוֹלֶה בָּאִילָן וְלֹא שָׁט עַל פְּנֵי הַמַּיִם כְּדֵי לְהָבִיאוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵין חוֹתְכִין אוֹתוֹ וְאֵין עוֹשִׂין בּוֹ מְלָאכָה, מִפְּנֵי שֶׁתְּקִיעַת שׁוֹפָר מִצְוָת עֲשֵׂה, וְיוֹם טוֹב עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה.
וּמֻתָּר לִתֵּן לְתוֹכוֹ מַיִם אוֹ יַיִן אוֹ חֹמֶץ בְּיוֹם טוֹב כְּדֵי לְצַחְצְחוֹ. וְלֹא יִתֵּן לְתוֹכוֹ מֵי רַגְלַיִם לְעוֹלָם, מִפְּנֵי הַכָּבוֹד, שֶׁלֹּא יִהְיוּ מִצְווֹת בְּזוּיוֹת עָלָיו.
השִׁעוּר הַשּׁוֹפָר - כְּדֵי שֶׁיֹּאחֲזֶנּוּ בְּיָדוֹ, וְיֵרָאֶה לְכָאן וּלְכָאן. נִסְדַּק לְאָרְכּוֹ, פָּסוּל; לְרָחְבּוֹ - אִם נִשְׁתַּיֵּר בּוֹ כַּשִׁעוּר, כָּשֵׁר, וּכְאִלּוּ נִכְרַת מִמָקוֹם הַסְּדָק. נִקַּב - אִם סְתָמוֹ שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ, פָּסוּל. סְתָמוֹ בְּמִינוֹ - אִם נִשְׁתַּיֵּר רֻבּוֹ שָׁלֵם, וְלֹא עִכְּבוּ הַנְּקָבִים שֶׁנִּסְתְּמוּ אֶת הַתְּקִיעָה - הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר.
קְדָחוֹ בְּזַכְרוּתוֹ - כָּשֵׁר, שֶׁמִּין בְּמִינוֹ אֵינוֹ חוֹצֵץ. דִּבֵּק שִׁבְרֵי שׁוֹפָרוֹת עַד שֶׁהִשְׁלִימוֹ לְאֶחָד, פָּסוּל.
והוֹסִיף עָלָיו כָּל שֶׁהוּא, בֵּין בְּמִינוֹ בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ - פָּסוּל. צִפָּהוּ זָהָב מִבִּפְנִים אוֹ בְּמָקוֹם הַנָּחַת הַפֶּה - פָּסוּל. צִפָּהוּ מִבַּחוּץ: אִם נִשְׁתַּנָּה קוֹלוֹ מִכְּמוֹת שֶׁהָיָה, פָּסוּל; וְאִם לֹא נִשְׁתַּנָּה, כָּשֵׁר. נָתַן שׁוֹפָר בְּתוֹךְ שׁוֹפָר: אִם קוֹל פְּנִימִי שָׁמַע, יָצָא; וְאִם קוֹל חִיצוֹן שָׁמַע, לֹא יָצָא. הִרְחִיב אֶת הַקָּצֵר, וְקִצֵּר אֶת הָרָחָב - פָּסוּל.
זהָיָה אָרוּךְ וְקִצְּרוֹ, כָּשֵׁר. גֵּרְדוֹ - בֵּין מִבִּפְנִים בֵּין מִבַּחוּץ, אֲפִלּוּ הִעְמִידוֹ עַל גִּלְדוֹ - כָּשֵׁר. הָיָה קוֹלוֹ עָבֶה אוֹ דַּק אוֹ צָרוּד - כָּשֵׁר, שֶׁכָּל הַקּוֹלוֹת כְּשֵׁרִין בַּשּׁוֹפָר.
חהַתּוֹקֵעַ בְּתוֹךְ הַבּוֹר אוֹ בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה - אוֹתָן הָעוֹמְדִים בְּתוֹךְ הַבּוֹר וְהַמְּעָרָה, יָצְאוּ. וְהָעוֹמְדִים בַּחוּץ: אִם קוֹל שׁוֹפָר שָׁמְעוּ, יָצְאוּ; וְאִם קוֹל הֲבָרָה שָׁמְעוּ, לֹא יָצְאוּ. וְכֵן הַתּוֹקֵעַ לְתוֹךְ הֶחָבִית הַגְּדוֹלָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ: אִם קוֹל שׁוֹפָר שָׁמַע יָצָא; וְאִם קוֹל הֲבָרָה שָׁמַע, לֹא יָצָא.
