אנָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים, פְּטוּרִים מִן הַסֻּכָּה. טֻמְטוֹם וְאַנְדְּרֻגִּינוֹס, חַיָּבִים מִסָּפֵק. וְכֵן מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין, חַיָּב. קָטָן שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְאִמּוֹ, שֶׁהוּא כְּבֶן חָמֵשׁ כְּבֶן שֵׁשׁ - חַיָּב בַּסֻּכָּה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, כְּדֵי לְחַנְּכוֹ בַּמִּצְווֹת.
בחוֹלִים וּמְשַׁמְּשֵׁיהֶן, פְּטוּרִים מִן הַסֻּכָּה; וְלֹא חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה, אֶלָא אֲפִלּוּ חָשׁ בְּרֹאשׁוֹ וַאֲפִלּוּ חָשׁ בְּעֵינָיו.
מִצְטַעֵר - פָּטוּר מִן הַסֻּכָּה; הוּא, לֹא מְשַׁמְּשָׁיו.
וְאֵיזֶה הוּא מִצְטַעֵר? זֶה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִישֹׁן בַּסֻּכָּה מִפְּנֵי הָרוּחַ אוֹ מִפְּנֵי הַזְּבוּבִים וְהַפַּרְעוֹשִׁים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, אוֹ מִפְּנֵי הָרֵיחַ.
גהָאָבֵל חַיָּב בַּסֻּכָּה. וְחָתָן, וְכָל הַשּׁוֹשְׁבִינִין וְכָל בְּנֵי חֻפָּה - פְּטוּרִים מִן הַסֻּכָּה, כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה.
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
דשְׁלוּחֵי מִצְוָה פְּטוּרִים מִן הַסֻּכָּה, בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה.
הוֹלְכֵי דְּרָכִים בַּיּוֹם, פְּטוּרִים מִן הַסֻּכָּה בַּיּוֹם וְחַיָּבִין בַּלַּיְלָה; הוֹלְכֵי דְּרָכִים בַּלַּיְלָה, פְּטוּרִים מִן הַסֻּכָּה בַּלַּיְלָה וְחַיָּבִים בַּיּוֹם.
שׁוֹמְרֵי הָעִיר בַּיּוֹם, פְּטוּרִים מִן הַסֻּכָּה בַּיּוֹם וְחַיָּבִים בַּלַּיְלָה; שׁוֹמְרֵי הָעִיר בַּלַּיְלָה, פְּטוּרִים מִן הַסֻּכָּה בַּלַּיְלָה וְחַיָּבִים בַּיּוֹם. שׁוֹמְרֵי גִּנּוֹת וּפַרְדֵּסִין - פְּטוּרִין בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה; שֶׁאִם יַעֲשֶׂה הַשּׁוֹמֵר סֻכָּה, יֵדַע הַגַּנָּב שֶׁיֵּשׁ לַשּׁוֹמֵר מָקוֹם קָבוּעַ וְיָבוֹא וְיִגְנֹב מִמָּקוֹם אַחֵר.
הכֵּיצַד הִיא מִצְוַת הַיְּשִׁיבָה בַּסֻּכָּה? שֶׁיִּהְיֶה אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְדָר בַּסֻּכָּה, כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה, כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא דָּר בְּבֵיתוֹ בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה. וְכָל שִׁבְעַת הַיָּמִים עוֹשֶׂה אָדָם אֶת בֵּיתוֹ עֲרַאי וְאֶת סֻכָּתוֹ קֶבַע, שֶׁנֶּאֱמַר "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים" (ויקרא כג, מב).
כֵּיצַד? כֵּלִים הַנָּאִים וּמַצָּעוֹת הַנָּאוֹת - בַּסֻּכָּה, וּכְלֵי שְׁתִיָּה כְּגוֹן אֲשִׁישׁוֹת וְכוֹסוֹת - בַּסֻּכָּה; אֲבָל כְּלֵי אֲכִילָה כְּגוֹן קְדֵרוֹת וּקְעָרוֹת - חוּץ לַסֻּכָּה. הַמְּנוֹרָה, בַּסֻּכָּה. וְאִם הָיְתָה סֻכָּה קְטַנָּה, מַנִּיחָהּ חוּץ לַסֻּכָּה.
ואוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וִישֵׁנִין בַּסֻּכָּה כָּל שִׁבְעָה, בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה.
וְאָסוּר לֶאֱכֹל סְעוּדָה חוּץ לַסֻּכָּה כָּל שִׁבְעָה, אֶלָא אִם כֵּן אָכַל אֲכִילַת עֲרַאי, כַּבֵּיצָה, אוֹ פָּחוֹת אוֹ יָתֵר מְעַט. וְאֵין יְשֵׁנִין חוּץ לַסֻּכָּה, אֲפִלּוּ שִׁינַת עֲרַאי. וּמֻתָּר לִשְׁתּוֹת מַיִם וְלֶאֱכֹל פֵּרוֹת חוּץ לַסֻּכָּה. וּמִי שֶׁיַּחְמִיר עַל עַצְמוֹ וְלֹא יִשְׁתֶּה חוּץ לַסֻּכָּה אֲפִלּוּ מַיִם, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.
זאֲכִילָה בְּלֵילֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן בַּסֻּכָּה, חוֹבָה. אֲפִלּוּ אָכַל כַּזַּיִת פַּת, יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. מִכָּאן וְאֵילָּךְ, רְשׁוּת: רָצָה לֶאֱכֹל סְעוּדָה, סוֹעֵד בַּסֻּכָּה; רָצָה, אֵינוֹ אוֹכֵל כָּל שִׁבְעָה אֶלָא פֵּרוֹת אוֹ קְלָיוֹת חוּץ לַסֻּכָּה - אוֹכֵל, כְּדִין אֲכִילַת מַצָּה בַּפֶּסַח.
חמִי שֶׁהָיָה רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בַּסֻּכָּה, וְשֻׁלְחָנוֹ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ אוֹ חוּץ לַסֻּכָּה, וְאוֹכֵל - הֲרֵי זֶה אָסוּר, וּכְאִלּוּ לֹא אָכַל בַּסֻּכָּה, עַד שֶׁיִּהְיֶה שֻׁלְחָנוֹ בְּתוֹךְ הַסֻּכָּה; גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִמָּשֵׁךְ אַחַר שֻׁלְחָנוֹ; וַאֲפִלּוּ בְּסֻכָּה גְּדוֹלָה.
טכָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים קוֹרֵא בְּתוֹךְ הַסֻּכָּה. וּכְשֶׁמֵּבִין וּמְדַקְדֵּק בְּמַה שֶׁיִּקְרָא - יָבִין חוּץ לַסֻּכָּה, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו. הַמִּתְפַּלֵּל - רָצָה, מִתְפַּלַּל בַּסֻּכָּה, אוֹ חוּץ לַסֻּכָּה.
ייָרְדוּ גְּשָׁמִים, הֲרֵי זֶה נִכְנָס לְתוֹךְ הַבַּיִת. מֵאֵימָתַי מֻתָּר לְפַנּוֹת? מִשֶּׁיֵּרְדוּ לְתוֹךְ הַסֻּכָּה טִפּוֹת שֶׁאִם יִפְּלוּ לְתוֹךְ הַתַּבְשִׁיל יִפָּסֵד אֲפִלּוּ לְתַבְשִׁיל שֶׁל פוֹל.
הָיָה אוֹכֵל בַּסֻּכָּה וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים, וְנִכְנַס לְבֵיתוֹ וּפָסְקוּ הַגְּשָׁמִים - אֵין מְחַיְּבִים אוֹתוֹ לַחְזֹר לַסֻּכָּה, עַד שֶׁיִּגְמֹר סְעוּדָתוֹ.
הָיָה יָשֵׁן וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים בַּלַּיְלָה, וְנִכְנַס לְתוֹךְ הַבַּיִת וּפָסְקוּ הַגְּשָׁמִים - אֵין מַטְרִיחִין אוֹתוֹ לַחְזֹר לַסֻּכָּה כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה, אֶלָא יִישַׁן בְּבֵיתוֹ עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר.
יאגָּמַר מִלֶּאֱכֹל בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי בַּשַּׁחֲרִית, לֹא יַתִּיר סֻכָּתוֹ; אֲבָל מוֹרִיד הוּא אֶת כֵּלָיו וּמְפַנֶּה אוֹתָהּ, מִן הַמִּנְחָה וָמַעְלָה. אֵין לוֹ מָקוֹם לְפַנּוֹת, פּוֹחֵת בָּהּ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה. וְאִם הֻצְרָךְ לִסְעֹד בִּשְׁאָר הַיּוֹם - צָרִיךְ לֶאֱכֹל בַּסֻּכָּה, שֶׁמִּצְוָתָהּ כָּל שִׁבְעָה.
יבכָּל זְמַן שֶׁיִּכָּנֵס לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה כָּל שִׁבְעָה, מְבָרֵךְ קֹדֶם שֶׁיֵּשֵׁב 'אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה'.
וּבְלֵילֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן, מְבָרֵךְ עַל הַסֻּכָּה וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַזְּמַן, וּמְסַדֵּר כָּל הַבְּרָכוֹת עַל הַכּוֹס.
נִמְצָא מְקַדֵּשׁ מְעוּמָד, וּמְבָרֵךְ 'לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה' וְיוֹשֵׁב, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַזְּמָן.
וּכְזֶה הָיָה מִנְהַג רַבּוֹתַי וְרַבָּנֵי סְפָרַד, לְקַדֵּשׁ מֵעוֹמֵד בְּלֵילֵי רִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
יגבַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁאָנוּ עוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים, יוֹשְׁבִין בַּסֻּכָּה שְׁמוֹנָה יָמִים. וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שֶׁהוּא יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל שְׁמִינִי עֲצֶרֶת, יוֹשְׁבִין בָּהּ, וְאֵין מְבָרְכִין 'לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה'.
וְכֵן טֻמְטוֹם וְאַנְדְּרֻגִּינוֹס, לְעוֹלָם אֵין מְבָרְכִין לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה, מִפְּנֵי שֶׁהֵן חַיָּבִים מִסָּפֵק, וְאֵין מְבָרְכִין מִסָּפֵק.
ידגָּמַר מִלֶּאֱכֹל בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, מוֹרִיד כֵּלָיו וּמְפַנֶּה אוֹתָהּ.
אֵין לוֹ מָקוֹם לְהוֹרִיד אֶת כֵּלָיו: אִם הָיְתָה קְטַנָּה - מַכְנִיס לָהּ מְנוֹרָה; וְאִם הָיְתָה גְּדוֹלָה - מַכְנִיס לָהּ קְדֵרוֹת וּקְעָרוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן; כְּדֵי לְהַכִּיר פְּסוּלָהּ וְשֶׁכְּבָר נִגְמְרָה מִצְוָתָהּ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יוֹם טוֹב, וְאֵינוֹ יָכוֹל לִפְחֹת בָּהּ וּלְפָסְלָהּ.
טומִי שֶׁלֹּא עָשָׂה סֻכָּה, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד - עוֹשֶׂה סֻכָּה בְּחֻלּוֹ שֶׁל מּוֹעֵד.
אֲפִלּוּ בְּסוֹף יוֹם שְׁבִיעִי עוֹשֶׂה סֻכָּה, שֶׁמִּצְוָתָהּ כָּל שִׁבְעָה.
עֲצֵי סֻכָּה, אֲסוּרִין כָּל שְׁמוֹנַת יְמֵי הֶחָג, בֵּין עֲצֵי דְּפָנוֹת, בֵּין עֲצֵי סְכָךְ.
אֵין נֵאוֹתִין מֵהֶן לְדָבָר אַחֵר כָּל שְׁמוֹנַת הַיָּמִים, מִפְּנֵי שֶׁיּוֹם שְׁבִיעִי כֻּלּוֹ הַסֻּכָּה מֻקְצָה עַד בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְהוֹאִיל וְהֻקְצָת לְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁל שְּׁמִינִי, הֻקְצָת לְכָל הַיּוֹם.
טזוְכֵן אֹכָלִין וּמַשְׁקִין שֶׁתּוֹלִין בַּסֻּכָּה כְּדֵי לְנָאוֹתָהּ, אָסוּר לְהִסְתַּפֵּק מֵהֶן כָּל שְׁמוֹנָה.
וְאִם הִתְנָה עֲלֵיהֶן בְּשָׁעָה שֶׁתְּלָאָן וְאָמַר 'אֵינִי בּוֹדֵל מֵהֶן כָּל בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת' - הֲרֵי זֶה מִסְתַּפֵּק מֵהֶן בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה; שֶׁהֲרֵי לֹא הִקְצָה אוֹתָן, וְלֹא חָלָה עֲלֵיהֶן קְדֻשַּׁת הַסֻּכָּה וְלֹא נֶחְשְׁבוּ כְּמוֹתָהּ.
