אאָסוּר לְהוֹצִיא מַשָּׂא עַל הַבְּהֵמָה בְּשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר "לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ" (שמות כג, יב) - אֶחָד שׁוֹר וְאֶחָד חֲמוֹר וְאֶחָד כָּל בְּהֵמָה וְחַיָּה וָעוֹף.
וְאִם הוֹצִיא עַל הַבְּהֵמָה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְצֻוֶּה עַל שְׁבִיתָתָהּ - אֵינוֹ לוֹקֶה, לְפִי שֶׁאִסּוּרוֹ בָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה. לְפִיכָךְ הַמְּחַמֵּר אַחַר בְּהֶמְתּוֹ בְּשַּׁבָּת, וְהָיָה עָלֶיהָ מַשּׂאוֹי - פָּטוּר.
בוַהֲלוֹא לָאו מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תַעֲשֶׂה כָּל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ" (שמות כ, י) - שֶׁלֹּא יַחֲרֹשׁ בָּהּ וְכַיּוֹצֵא בַּחֲרִישָׁה, וְנִמְצָא לָאו שֶׁנִּתַּן לְאַזְהָרַת מִיתַת בֵּית דִּין וְאֵין לוֹקִין עָלָיו.
גאָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לְהַשְׁאִיל אוֹ לְהַשְׂכִּיר בְּהֵמָה גַּסָּה לְנָכְרִי - שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בָּהּ מְלָאכָה בְּשַּׁבָּת, וַהֲרֵי הוּא מְצֻוֶּה עַל שְׁבִיתַת בְּהֶמְתּוֹ.
וְאָסְרוּ חֲכָמִים לִמְכֹּר בְּהֵמָה גַּסָּה לְנָכְרִי, שֶׁמָּא יַשְׁאִיל אוֹ יַשְׂכִּיר. וְאִם מָכַר - קוֹנְסִין אוֹתוֹ עַד עֲשָׂרָה בְּדָמֶיהָ, וּמַחְזִירָהּ. וַאֲפִלּוּ שְׁבוּרָה אֵין מוֹכְרִין. וּמֻתָּר לוֹ לִמְכֹּר עַל יְדֵי סַרְסוּר, שֶׁהַסַּרְסוּר אֵינוֹ מַשְׁאִיל וְאֵינוֹ מַשְׂכִּיר.
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
דוּמֻתָּר לִמְכֹּר לָהֶם סוּס - שֶׁאֵין הַסּוּס אֶלָא לִרְכִיבַת אָדָם, לֹא לְמַשּׂאוֹי, וְהַחַי נוֹשֵׂא אֶת עַצְמוֹ. וּכְדֶרֶךְ שֶׁאָסְרוּ לִמְכֹּר לְנָכְרִי, כָּךְ אָסְרוּ לִמְכֹּר לְיִשְׂרָאֵל הֶחָשׁוּד לִמְכֹּר לְנָכְרִי. וּמֻתָּר לִמְכֹּר לָהֶם פָּרָה לִשְׁחִיטָה, וְשׁוֹחֵט אוֹתָהּ בְּפָנָיו; וְלֹא יִמְכֹּר סְתָּם, אֲפִלּוּ שׁוֹר שֶׁל פַטָּם - שֶׁמָּא יַשְׁהֶה אוֹתוֹ וְיַעֲבֹד בּוֹ.
המָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִמְכֹּר לָהֶן בְּהֵמָה דַּקָּה, מוֹכְרִין; מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִמְכֹּר, אֵין מוֹכְרִין. וּבְכָל מָקוֹם, אֵין מוֹכְרִין לָהֶם חַיָּה גַּסָּה, כְּמוֹ שֶׁאֵין מוֹכְרִין לָהֶם בְּהֵמָה גַּסָּה - אֶלָא עַל יְדֵי סַרְסוּר.
ומִי שֶׁהִחְשִׁיךְ בַּדֶּרֶךְ, וְלֹא הָיָה עִמּוֹ נָכְרִי שֶׁיִּתֵּן לוֹ כִּיסוֹ, וְהָיְתָה עִמּוֹ בְּהֵמָה - מַנִּיחַ כִּיסוֹ עָלֶיהָ כְּשֶׁהִיא מְהַלֶּכֶת, וּכְשֶׁתִּרְצֶה לַעֲמֹד נוֹטְלוֹ מֵעָלֶיהָ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תַעֲמֹד וְהוּא עָלֶיהָ, עַד שֶׁלֹּא תִּהְיֶה שָׁם לֹא עֲקִירָה וְלֹא הַנָּחָה.
וְאָסוּר לוֹ לְהַנְהִיגָהּ, וַאֲפִלּוּ בְּקוֹל, כָּל זְמָן שֶׁהַכִּיס עָלֶיהָ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְחַמֵּר בְּשַּׁבָּת. וּגְזֵרַת חֲכָמִים הִיא, שֶׁלֹּא יַנִּיחַ כִּיסוֹ עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה אֶלָא אִם אֵין עִמּוֹ נָכְרִי.
זהָיָה עִמּוֹ חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, מַנִּיחַ כִּיסוֹ עַל הַחֲמוֹר, וְאֵינוֹ נוֹתְנוֹ לְאֶחָד מֵהֶן, מִפְּנֵי שֶׁהֵן אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל.
הָיָה עִמּוֹ חֵרֵשׁ וְשׁוֹטֶה, וְאֵין עִמּוֹ בְּהֵמָה - נוֹתְנוֹ לַשּׁוֹטֶה; שׁוֹטֶה וְקָטָן, נוֹתְנוֹ לַשּׁוֹטֶה; חֵרֵשׁ וְקָטָן, נוֹתְנוֹ לְאֵי זֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה. לֹא הָיְתָה עִמּוֹ בְּהֵמָה, וְלֹא נָכְרִי, וְלֹא אֶחָד מִכָּל אֵלּוּ - מְהַלֵּךְ בּוֹ פָּחוֹת פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת.
וַאֲפִלּוּ מְצִיאָה שֶׁבָּאָה לְיָדוֹ, מְהַלֵּךְ בָּהּ פָּחוֹת פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת; אֲבָל קֹדֶם שֶׁתָּבוֹא לְיָדוֹ: אִם יָכוֹל לְהַחְשִׁיךְ עָלֶיהָ, מַחְשִׁיךְ; וְאִם לָאו, מוֹלִיכָהּ פָּחות פָּחות מֵאַרְבַּע אַמּוֹת.
חמֻתָּר לִמְשֹׁךְ אֶת הַבְּהֵמָה בְּמֶתֶג וְרֶסֶן שֶׁלָּהּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהוּא שֶׁתִּהְיֶה רְאוּיָה לְאוֹתוֹ הָרֶסֶן, כְּגוֹן: שֵׁיר לַסּוּס, וְאַפְסָר לַגָּמָל, וַחֲטָם לַנָּאקָה, וְסוּגַר לַכֶּלֶב.
אֲבָל אִם הוֹצִיא בְּהֵמָה בְּמֶתֶג שֶׁאֵין מִשְׁתַּמֶּרֶת בּוֹ, כְּגוֹן שֶׁקָּשַׁר חֶבֶל בְּפִי הַסּוּס, אוֹ בְּמֶתֶג שְֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לוֹ, אֶלָא מִשְׁתַּמֶּרֶת בְּפָחוֹת מִמֶּנּוּ, כְּגוֹן שֶׁהוֹצִיא חֲמוֹר בַּשֵּׁיר שֶׁל סוּס אוֹ חָתוּל בַּסּוּגַר - הֲרֵי זֶה מַשּׂאוֹי; שֶׁכָּל שְׁמִירָה מְעֻלָּה אוֹ שְׁמִירָה פְּחוּתָה מַשּׂאוֹי הוּא לָהּ.
טלֹא יִקְשֹׁר גְּמַלִּים זֶה בְּזֶה וְיִמְשֹׁךְ, אֲפִלּוּ הָיוּ קְשׁוּרִין מֵעֶרֶב שַׁבָּת, אֵינָן נִמְשָׁכִין בְּשַּׁבָּת. אֲבָל מַכְנִיס הוּא חֲבָלִים לְתוֹךְ יָדוֹ, וְהוּא, שֶׁלֹּא יֵצֵא חֶבֶל מִתַּחַת יָדוֹ טֶפַח, וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַחֶבֶל שֶׁמִּפִּי הַבְּהֵמָה עַד יָדוֹ, גָּבוֹהַּ מִן הָאָרֶץ טֶפַח אוֹ יוֹתֵר.
וּמִפְּנֵי מַה לֹא יִמְשֹׁךְ הַגְּמַלִּים הַקְּשׁוּרִים זֶה בְּזֶה? מִפְּנֵי שֶׁהוּא נִרְאֶה כְּמִי שֶׁמּוֹלִיכָן לַשּׁוּק שֶׁמּוֹכְרִין בּוֹ הַבְּהֵמוֹת אוֹ שֶׁמְּשַׂחֲקִין בָּהֶן שָׁם. וּמִפְּנֵי זֶה, לֹא תֵצֵא בְּהֵמָה בַּזּוֹג שֶׁבְּצַוָּארָהּ, וַאֲפִלּוּ הָיָה פָּקוּק שֶׁאֵין לוֹ קוֹל.
ילֹא תֵצֵא בְּהֵמָה בַּזּוֹג שֶׁבִּכְסוּתָהּ, וְלֹא בַּחוֹתָם שֶׁבְּצַוָּארָהּ, וְלֹא בַּחוֹתָם שֶׁבִּכְסוּתָהּ, וְלֹא בָּרְצוּעָה שֶׁבְּרַגְלָהּ, וְלֹא בַּסֻּלָּם שֶׁבְּצַוָּארָהּ. וְאֵין חֲמוֹר יוֹצֵא בַּמַּרְדַּעַת, אֶלָא אִם כֵּן הָיְתָה קְשׁוּרָה לוֹ מֵעֶרֶב שַׁבָּת. וְלֹא יֵצֵא הַגָּמָל בַּמְּטֻלְטֶלֶת הַתְּלוּיָה לוֹ בְּכַּרְבַּשְׁתּוֹ אוֹ בִּזְנָבוֹ, אֶלָא אִם כֵּן הָיְתָה קְשׁוּרָה בִּזְנָבוֹ וְחוֹטַרְתּוֹ.
וְלֹא יֵצֵא הַגָּמָל עֲקוּד יָד וְלֹא עֲקוּד רֶגֶל וְכֵן שְׁאָר כָּל הַבְּהֵמָה.
יאאֵין הַתַּרְנְגוֹלִים יוֹצְאִין בַּחוּטִין, וְלֹא בָּרְצוּעוֹת שֶׁבְּרַגְלֵיהֶם; וְאֵין הַכְּבָשִׂין יוֹצְאִין בָּעֲגָלָה שֶׁתַּחַת הָאַלְיָה; וְאֵין הַכְּבָשׂוֹת יוֹצְאוֹת בָּעֵצִים שֶׁמַּנִּיחִים לָהֶן בְּחֻטְמָן, כְּדֵי שֶׁיִּתְעַטְּשׁוּ הַתּוֹלָעִין שֶׁבְּמוֹחָן; וְאֵין הָעֵגֶל יוֹצֵא בְּעֹל קָטָן שֶׁמַּנִּיחִין לוֹ עַל צַוָּארוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנַע וְיִהְיֶה נוֹחַ לַחֲרִישָׁה; וְלֹא תֵצֵא בְּהֵמָה בַּשְּׂבָכָה שֶׁמַּנִּיחִין לָהּ בְּפִיהָ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִשֹּׁךְ אוֹ לֹא תֹאכַל; וְלֹא תֵצֵא הַפָּרָה בְּעוֹר הַקֻּפָּד שֶׁמַּנִּיחִין לָהּ עַל דַּדֶּיהָ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִינַק מִמֶּנָּה הַשֶּׁרֶץ כְּשֶׁהִיא יְשֵׁנָה; וְלֹא תֵצֵא בָּרְצוּעָה שֶׁבֵּין קְרָנֶיהָ, בֵּין לְנוֹי בֵּין לְשַׁמֵּר.
עֵז שֶׁחָקַק לָהּ בִּקְרָנֶיהָ, יוֹצְאָה בָּאַפְסָר הַקָּשׁוּר בַּחֲקָק בְּשַּׁבָּת; וְאִם תְּחָבוֹ בִּזְקָנָהּ, אָסוּר; שֶׁמָּא תְּנַתְּחֶנּוּ, וִיבִיאֶנּוּ בְּיָדוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
יבהַזְּכָרִים יוֹצְאִים בָּעוֹר הַקָּשׁוּר לָהֶן עַל זַכְרוּתָן כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲלוּ עַל הַנְּקֵבוֹת; וּבָעוֹר הַקָּשׁוּר לָהֶם עַל לִבֵּיהֶם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְּלוּ עֲלֵיהֶם זְאֵבִים; וּבַמַּטְלָנִיּוֹת הַמְּרֻקָּמוֹת שֶׁמְּיַפִּין אוֹתָן בָּהֵן.
וְהָרְחֵלוֹת יוֹצְאוֹת וְאַלְיָה שֶׁלָּהֶן קְשׁוּרָה לְמַעְלָה עַל גַּבָּן, כְּדֵי שֶׁיַּעֲלוּ עֲלֵיהֶן הַזְּכָרִים, אוֹ קְשׁוּרָה לְמַטָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲלוּ עֲלֵיהֶן הַזְּכָרִים. וְיוֹצְאוֹת מְלֻפָּפוֹת בְּמַטְלָנִיּוֹת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַצֶּמֶר שֶׁלָּהֶן נָקִי. וְהָעִזִּים יוֹצְאוֹת וְדַדֵּיהֶן קְשׁוּרוֹת כְּדֵי שֶׁיִּיבַשׁ מֵהֶן הֶחָלָב, אֲבָל אִם קְשָׁרָן כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצֵא הֶחָלָב עַד שֶׁיַּחְלֹב אוֹתוֹ לָעֶרֶב, הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יֵצְאוּ.
יגאֵין חֲמוֹר יוֹצֵא בָּאֻכָּף, אַף עַל פִּי שֶׁקָּשׁוּר לוֹ מֵעֶרֶב שַׁבָּת; וְלֹא יֵצֵא הַסּוּס בִּזְנַב שׁוּעָל, וְלֹא בִּזְהוֹרִית שֶׁבֵּין עֵינָיו. וְלֹא תֵצֵא בְּהֵמָה בַּקְּלַּסְטָר שֶׁבְּפִיהָ, וְלֹא בַּסַּנְדָּל שֶׁבְּרַגְלָהּ, וְלֹא בְּקָמֵיעַ שֶׁאֵינוֹ מֻמְחֶה לַבְּהֵמָה; אֲבָל יוֹצְאָה הִיא בָּאֶגֶד שֶׁעַל גַּבֵּי הַמַּכָּה, וּבַכַּבְשִׁישִׁין שֶׁעַל גַּבֵּי הַשֶּׁבֶר, וּבַשִּׁלְיָא הַמְּדֻלְדֶּלֶת בָּהּ. וּפוֹקֵק לָהּ זוֹג שֶׁבְּצַוָּארָהּ, וּמִטַּיֶּלֶת בּוֹ בֶּחָצֵר. וְנוֹתֵן מַרְדַּעַת עַל הַחֲמוֹר בְּשַּׁבָּת, וּמְטַּיֵּל בֶּחָצֵר; אֲבָל אֵין תּוֹלִין לָהּ קַלַּסְטָר בְּפִיהָ בְּשַּׁבָּת.
ידכְּשֵׁם שֶׁאָדָם מְצֻוֶּה עַל שְׁבִיתַת בְּהֶמְתּוֹ בְּשַּׁבָּת, כָּךְ הוּא מְצֻוֶּה עַל שְׁבִיתַת עַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵן בְּנֵי דַּעַת, וּלְדַעַת עַצְמָן עוֹשִׂין, מִצְוָה עָלָיו לְשָׁמְרָן וּלְמָנְעָן מַעֲשִׂיַּת מְלָאכָה בְּשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר "לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר" (שמות כג, יב).
עֶבֶד וְאָמָה שֶׁאָנוּ מְצֻוִּין עַל שְׁבִיתָתָן - הֵם עֲבָדִים שֶׁמָּלוּ וְטָבְלוּ לְשֵׁם עַבְדוּת, וְקִבְּלוּ מִצְווֹת שֶׁהָעֲבָדִים חַיָּבִין בָּהֵן.
אֲבָל עֲבָדִים שֶׁלֹּא מָלוּ וְלֹא טָבְלוּ, אֶלָא קִבְּלוּ שֶׁבַע מִצְווֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ בִּלְבָד - הֲרֵי הֵן כְּגֵר תּוֹשָׁב, וּמֻתָּרִין לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּשַּׁבָּת לְעַצְמָן בְּפַרְהֶסְיָא, כְּיִשְׂרָאֵל בְּחֹל.
וְאֵין מְקַבְּלִין גֵּר תּוֹשָׁב אֶלָא בִּזְמַן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג.
הוֹאִיל וְגֵר תּוֹשָׁב עוֹשֶׂה מְלָאכָה לְעַצְמוֹ בְּשַּׁבָּת, וְגֵר צֶדֶק הֲרֵי הוּא כְּיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר, בְּמִי נֶאֱמַר "וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר" (שמות כג, יב)? זֶה גֵּר תּוֹשָׁב שֶׁהוּא לְקִיטוֹ וּשְׂכִירוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ בֶּן אֲמָתוֹ; שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה לְיִשְׂרָאֵל רַבּוֹ בְּשַּׁבָּת, אֲבָל לְעַצְמוֹ עוֹשֶׂה וַאֲפִלּוּ הָיָה זֶה הַגֵּר עַבְדּוֹ, הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה לְעַצְמוֹ.
