אמשֶׁה רַבֵּינוּ תִּקֵן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיְּהוּ קוֹרִין בַּתּוֹרָה בָּרַבִּים בַּשַּׁבָּת וּבַשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי בְּשַׁחֲרִית – כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁהוּ שְׁלשָׁה יָמִים בְּלֹא שְׁמִיעַת תּוֹרָה.
וְעֶזְרָא תִּקֵן שֶׁיְּהוּ קוֹרִין כֵּן בְּמִנְחָה בְּכָל שַׁבָּת, מִשּׁוּם יוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת.
וְגַם הוּא תִּקֵן שֶׁיְּהוּ קוֹרִין בַּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי שְׁלשָׁה בְּנֵי אָדָם, וְלֹא יִקְרְאוּ פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה פְּסוּקִים.
בוְאֵלּוּ הֵן הַיָּמִים שֶׁקּוֹרִין בָּהֶם בַּתּוֹרָה בְּצִבּוּר: בְּשַׁבָּתוֹת וּבְמוֹעֲדִים וּבְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּבְתַעֲנִיּוֹת וּבַחֲנֻכָּה וּבְפּוּרִים וּבְשֵׁנִי וַחֲמִישִׁי שֶׁבְּכָל שָׁבוּעַ וְשָׁבוּעַ.
וְאֵין מַפְטִירִין בַּנְּבִיאִים אֶלָּא בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים וְתִשְׁעָה בְּאָב בִּלְבָד.

משנה תורה להרמב"ם

משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.

גאֵין קוֹרִין בַּתּוֹרָה בְּצִבּוּר בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים גְדוֹלִים בְּנֵי חוֹרִין. וְאֵין קוֹרִין פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה פְּסוּקִים, [וּ]’וַיְּדַבֵּר’ עוֹלֶה מִן הַמִּנְיָן. וְלֹא יִהְיוּ הַקּוֹרִין פָּחוֹת מִשְׁלשָׁה אֲנָשִׁים.
וְאֵין מַתְחִילִין בְּפָרָשָׁה פָּחוֹת מִשְׁלשָׁה פְּסוּקִים וְאֵין מְשַׁיְּרִין בְּפָרָשָׁה פָּחוֹת מִשְׁלשָׁה פְּסוּקִים וְלֹא יִקְרָא הַקּוֹרֵא פָּחוֹת מִשְׁלשָׁה פְּסוּקִים.
דשְׁלשָׁה שֶׁקָרְאוּ עֲשָׂרָה פְּסוּקִים – שְׁנַיִם קוֹרְאִין שְׁלשָׁה שְׁלשָׁה; וְאֶחָד אַרְבָּעָה. וּבֵין שֶׁהָיָה הַקּוֹרֵא אַרְבָּעָה רִאשׁוֹן אוֹ אַחֲרוֹן אוֹ אֶמְצָעִי – הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.
הכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִן הַקּוֹרִין – פּוֹתֵחַ סֵפֶר תּוֹרָה וּמַבִּיט לַמָּקוֹם שֶׁהוּא קוֹרֵא בוֹ.
וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר: בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבוֹרָךְ, וְכָל הָעָם עוֹנִין: בָּרוּךְ ה' הַמְבוֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד; וְחוֹזֵר וּמְבָרֵךְ: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ נוֹתֵן הַתּוֹרָה, וְכָל הָעָם עוֹנִין אָמֵן. וְאַחַר כָּךְ קוֹרֵא עַד שֶׁיַּשְׁלִים לִקְרוֹת, וְגוֹלֵל הַסֵּפֶר, וּמְבָרֵךְ:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ תּוֹרָתוֹ תּוֹרַת אֱמֶת וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ נוֹתֵן הַתּוֹרָה.
ואֵין הַקּוֹרֵא בַתּוֹרָה רַשַּׁאי לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה עַד שֶׁיִּכְלֶה 'אָמֵן' מִפִּי הַצִּבּוּר. קָרָא וְטָעָה אֲפִלּוּ בְדִקְדּוּק אוֹת אַחַת – מַחֲזִירִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּקְרָאֶנָּה בְדִקְדּוּק.
וְלֹא יִקְרְאוּ שְׁנַיִם בַּתּוֹרָה, אֶלָּא הָאֶחָד לְבַדּוֹ. קָרָא וְנִשְׁתַּתֵּק – יַעֲמֹד אַחֵר תַּחְתָּיו, וְיַתְחִיל מִמָּקוֹם שֶׁהִתְחִיל הָרִאשׁוֹן שֶׁנִשְׁתַּתֵּק וּמְבָרֵךְ בְּסוֹף.
זאֵין הַקּוֹרֵא רַשַּׁאי לִקְרוֹת עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ גָּדוֹל שֶׁבַּצִּבּוּר לִקְרוֹת. וַאֲפִלּוּ חֲזַּן הַכְּנֶסֶת אוֹ רֹאשׁ הַכְּנֶסֶת, אֵינוֹ קוֹרֵא מֵעַצְמוֹ עַד שֶׁיֹּאמְרוּ לוֹ הַצִּבּוּר אוֹ גָּדוֹל שֶׁבָּהֶם לִקְרוֹת.
וְצָרִיךְ אֶחָד לַעֲמֹד עִמּוֹ בִּשְׁעַת קְרִיאָה כְּדֶרֶךְ חַזָּן הָעוֹמֵד עִם הַקּוֹרְאִין.
חהַקּוֹרֵא – יֵשׁ לוֹ לְדַלֵּג מִמָּקוֹם לְמָקוֹם בְּעִנְיָן אֶחָד, כְּגוֹן 'אַחֲרֵי מוֹת' וְ'אַךְ בֶּעָשׂוֹר' שֶׁבְּפָרָשַׁת 'אֱמוֹר אֶל הַכֹּהֲנִים'. וְהוּא שֶׁלֹּא יִקְרָא עַל פֶּה; שֶׁאָסוּר לִקְרוֹת שֶׁלֹּא מִן הַכְּתָב אֲפִלּוּ תֵּבָה אֶחָת. וְלֹא יִשְׁהֶה בְדִלּוּג אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיַּשְׁלִים הַתֻּרְגְּמָן תַּרְגּוּם הַפָּסוּק.
טכֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל הַקּוֹרֵא לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה, אָסוּר לְסַפֵּר אֲפִלּוּ בִּדְבַר הֲלָכָה; אֶלָּא הַכֹּל שׁוֹמְעִין וְשׁוֹתְקִין וּמְשִׂימִין לִבָּם לְמַה שֶּׁהוּא קוֹרֵא, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאָזְנֵי כָל הָעָם אֶל סֵפֶר הַתּוֹרָה" (נחמיה ח, ג).
וְאָסוּר לָצֵאת מִן הַכְּנֶסֶת בְּשָׁעָה שֶׁהַקּוֹרֵא קוֹרֵא; וּמֻתָּר לָצֵאת בֵּין אִישׁ לְאִישׁ.
ומִי שֶׁהוּא עוֹסֵק בַּתּוֹרָה תָּמִיד וְתוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ – מֻתָּר לוֹ לַעֲסֹק בְּתַלְמוד תּוֹרָה בְּשָׁעָה שֶׁהַקּוֹרֵא קוֹרֵא בַתּוֹרָה.
ימִימוֹת עֶזְרָא, נָהֲגוּ שֶׁיְּהֵא שָׁם תֻּרְגְּמָן מְתַרְגֵּם לָעָם מַה שֶׁהַקּוֹרֵא קוֹרֵא בַּתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁיָּבִינוּ עִנְיָן הַדְּבָרִים.
וְהַקּוֹרֵא קוֹרֵא פָּסוּק אֶחָד בִּלְבָד וְשׁוֹתֵק עַד שֶׁיְּתַרְגֵּם אוֹתוֹ הַתֻּרְגְּמָן; וְחוֹזֵר וְקוֹרֵא פָסוּק שֵׁנִי. וְאֵין הַקּוֹרֵא רַשַּׁאי לִקְרוֹת לַמְתֻּרְגְּמָן יוֹתֵר מִפָּסוּק אֶחָד.
יאאֵין הַקּוֹרֵא רַשַּׁאי לְהַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ יוֹתֵר מִן הַמְתַרְגֵּם; וְהַמְתַרְגֵּם לֹא יַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ יוֹתֵר מִן הַקּוֹרֵא. וְאֵין הַמְתַרְגֵּם רַשַּׁאי לְתַרְגֵּם עַד שֶׁיִּכְלֶה הַפָּסוּק מִפִּי הַקּוֹרֵא; וְאֵין הַקּוֹרֵא רַשַּׁאי לִקְרוֹת פָּסוּק אַחֵר עַד שֶׁיִּכְלֶה הַתַּרְגּוּם מִפִּי הַתֻּרְגְּמָן.
וְאֵין הַתֻּרְגְּמָן נִשְׁעָן לֹא לְעָמּוּד וְלֹא לְקוֹרָה, אֶלָּא עוֹמֵד בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה. וְלֹא יְתַרְגֵּם מִתּוֹךְ הַכְּתָב אֶלָּא עַל פֶּה.
וְאֵין הַקּוֹרֵא רַשַּׁאי לְסַיֵּעַ לַתֻּרְגְּמָן, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ תַּרְגּוּם כָּתוּב בַּתּוֹרָה. וְהַקָטָן מְתַרְגֵּם עַל יְדֵי גָּדוֹל; וְאֵין כָּבוֹד לְגָּדוֹל שֶׁיְּתַרְגֵּם עַל יְדֵי קָטָן.
וְלֹא יִהְיוּ הַמְתַרְגְּמִין שְׁנַיִם כְּאֶחָד, אֶלָּא אֶחָד קוֹרֵא וְאֶחָד מְתַרְגֵּם.
יבוְלֹא כָּל הַמִּקְרָאוֹת מְתַרְגְּמִין בְּצִבּוּר: מַעֲשֶׂה רְאוּבֵן, וּבִרְכַּת כֹּהֲנִים, וּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל מִן וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל אַהֲרֹן עַד וַיַרְא משֶׁה אֶת הָעָם וְגוֹ' וְעוֹד פָּסוּק אֶחָד וַיִּגֹף ה' אֶת הָעָם – כֻּלָּם נִקְרָאִין וְלֹא מִתַּרְגְּמִין.
וּבְמַעֲשֶׂה אַמְנוֹן בַּמָּקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר 'אַמְנוֹן בֶּן דָּוִד' – לֹא נִקְרָא, וְלֹא מִתַּרְגֵּם.
יגהַמַּפְטִיר בְּנָבִיא – צָרִיךְ לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה. אֲפִלּוּ שְׁלשָׁה פְּסוּקִים, חוֹזֵר וְקוֹרֵא מַה שֶׁקָרָא לְפָנָיו. וְלֹא יַפְטִיר בְּנָבִיא עַד שֶׁיִּגְלֹל סֵפֶר תּוֹרָה. וְלֹא יִפְחוֹת מֵעֶשְׂרִים וְאֶחָד פְּסוּקִים; וְאִם שָׁלַם הָעִנְיָן בְּפָחוֹת מֵאֵלּוּ אֵינוֹ צָרִיךְ לְהוֹסִיף. וְאִם קָרָא עֲשָׂרָה פְּסוּקִים וְתִרְגְּמָן הַמְתַּרְגֵּם – דַיּוֹ וַאֲפִלּוּ לֹא שָׁלַם הָעִנְיָן.
וּבְנָבִיא – אֶחָד קוֹרֵא וַאֲפִלּוּ שְׁנַיִם מְתַרְגְּמִין; וּמְדַלֵּג מֵעִנְיָן לְעִנְיָן אַחֵר. וְאֵינוֹ מְדַלֵּג מִנָבִיא לְנָּבִיא אֶלָּא בַנְּבִיאִים שֶׁל שְׁנֵים עָשָׂר בִּלְבָד, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְדַלֵּג מִסּוֹף הַסֵּפֶר לִתְּחִלָּתוֹ. וְכָל הַמְדַלֵּג, לֹא יִשְׁהֶה בַדִּלּוּג אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיַּשְׁלִים הַמְתַרְגֵּם תַּרְגּוּמוֹ.
ידהַקּוֹרֵא בְּנָבִיא – יֵשׁ לוֹ לִקְרוֹת לַתֻּרְגְּמָן שְׁלשָׁה פְּסוּקִים וְהַמְתַרְגֵּם מְתַרְגֵּם שְׁלָשְׁתָּן זֶה אַחַר זֶה. וְאִם הָיוּ שְׁלשָׁה הַפְּסוּקִים שָׁלשׁ פַּרְשִׁיּוֹת, לֹא יִקְרָא לַתֻּרְגְּמָן אֶלָּא אֶחָד אֶחָד בִּלְבָד.
טוהַמַפְטִיר בְּנָבִיא, מְבָרֵךְ לְפָנָיו בְּרָכָה אַחַת: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּחַר בִּנְבִיאִים וְכוּ'; וּמְבָרֵךְ לְאַחֲרָיו אַרְבַּע בְּרָכוֹת: בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה – חוֹתֵם בָּהּ הָאֵל הַנֶּאֱמָן בְּכָל דְּבָרָיו. שְׁנִיָּה חוֹתֵם בָּהּ בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. שְׁלִישִׁית חוֹתֵם בָּהּ מָגֵן דָּוִד. רְבִיעִית – חוֹתֵם בָּהּ עִנְיַן קְדֻשַּׁת הַיוֹם כְּמוֹ שֶׁחוֹתֵם בַּתְּפִלָּה. וְכֵן אִם חָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת – הַמַּפְטִיר בְּנָבִיא מַזְכִּיר רֹאשׁ חֹדֶשׁ בִּבְרָכָה זוֹ כְּמוֹ שֶׁמַזְכִּיר בַּתְּפִלָּה.
טזכַּמָּה הֵן הַקּוֹרְאִין? בְּשַׁבָּת בְּשַׁחֲרִית קוֹרְאִין שִׁבְעָה; וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים שִׁשָּׁה; וּבְיָמִים טוֹבִים חֲמִשָׁה – אֵין פוֹחֲתִין מֵהֶן, אֲבָל מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶם. בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּבְחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד – קוֹרִין אַרְבָּעָה. בְּשַׁבָּת וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּמִנְחָה; וּבְשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה; וּבַחֲנֻכָּה וּבְפּוּרִים בְּשַׁחֲרִית; וּבִימֵי הַתַּעֲנִית בְּשַׁחֲרִית וּבְמִנְחָה – קוֹרִין שְׁלשָׁה, אֵין פּוֹחֲתִין מִמִּנְיָן זֶה וְאֵין מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן.
יזאִשָּׁה לֹא תִקְרָא בְצִבּוּר מִפְּנֵי כְבוֹד הַצִּבּוּר. קָטָן הַיּוֹדֵעַ לִקְרוֹת וְיוֹדֵעַ לְמִי מְבָרְכִין – עוֹלֶה מִמִּנְיַן הַקּוֹרְאִים. וְכֵן מַפְטִיר עוֹלֶה מֵהַמִּנְיָן שֶׁהֲרֵי הוּא קוֹרֵא בַתּוֹרָה. וְאִם הִפְסִיק שְׁלִיחַ צִבּוּר בְּקַדִּישׁ, בֵּין מַשְׁלִים וּבֵין הַמַּפְטִיר אֵינוֹ עוֹלֶה מִן הַמִּנְיָן. צִבּוּר שֶׁלֹּא הָיָה בָהֶם יוֹדֵעַ לִקְרוֹת אֶלָּא אֶחָד – עוֹלֶה וְקוֹרֵא וְיוֹרֵד; וְחוֹזֵר וְקוֹרֵא שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית, עַד שֶׁיִּגְמוֹר מִנְיָן הַקּוֹרְאִים שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם.
יחבְּכָל קְרִיאָה וּקְרִיאָה מֵאֵלּוּ – כֹּהֵן קוֹרֵא רִאשׁוֹן; וְאַחֲרָיו לֵוִי וְאַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל. וּמִנְהָג פָּשׁוּט הוּא הַיּוֹם, שֶׁאֲפִלּוּ כֹּהֵן עַם הָאָרֶץ, קֹדֶם לִקְרוֹת לִפְנֵי חָכָם גָּדוֹל יִשְׂרָאֵל. וְכָל מִי שֶׁהוּא גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ בְּחָכְמָה קֹדֶם לִקְרוֹת. וְהָאַחֲרוֹן שֶׁגּוֹלֵל סֵפֶר תּוֹרָה נוֹטֵל שָׂכָר כְּנֶגֶד הַכֹּל; לְפִיכָךְ עוֹלֶה וּמַשְׁלִים אֲפִלּוּ גָּדוֹל שֶׁבַּצִּבּוּר.
יטאֵין שָׁם כֹּהֵן – עוֹלֶה יִשְׂרָאֵל; וְלֹא יַעֲלֶה אַחֲרָיו לֵוִי כְּלָל. אֵין שָׁם לֵוִי – כֹּהֵן שֶׁקָרָא רִאשׁוֹן חוֹזֵר וְקוֹרֵא הוּא עַצְמוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה בִּמְקוֹם לֵוִי. אֲבָל לֹא יִקְרָא אַחֲרָיו כֹּהֵן אַחֵר, שֶׁמָּא יֹאמְרוּ הָרִאשׁוֹן פָּסוּל וּלְפִיכָךְ עוֹלֶה כֹּהֵן אַחֵר. וְכֵן לֹא יִקְרָא לֵוִי אַחַר לֵוִי, שֶׁמָּא יֹאמְרוּ אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם פָּסוּל.
ככֵּיצַד סֵדֶר הַקְּרִיאָה בַתּוֹרָה (אחר) [עִם] הַתְּפִלָה? כָּל יוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תְּפִלַּת מוּסָף, אַחַר שֶׁיִּגְמוֹר שְׁלִיחַ צִבּוּר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית – אוֹמֵר קַדִּישׁ וּמוֹצִיא סֵפֶר תּוֹרָה, וְקוֹרֵא לְאֶחָד אֶחָד מִן הַצִּבּוּר וְעוֹלִין וְקוֹרִין בַּתּוֹרָה. וּכְשֶׁגּוֹמְרִין, מַחֲזִיר סֵפֶר תּוֹרָה לִמְקוֹמָהּ וְאוֹמֵר קַדִּישׁ וּמִתְפַּלְּלִין תְּפִלַּת מוּסָף.
וְיָמִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מַפְטִיר וּמוּסָף – נָהֲגוּ לוֹמַר קַדִּישׁ קֹדֶם שֶׁיַּעֲלֶה הַמַּפְטִיר; וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ לוֹמַר קַדִּישׁ אַחַר הַמַּפְטִיר.
כאוּבְמִנְחָה שֶׁל שַׁבָּת וְשֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים: אַחַר שֶׁיִּגְמוֹר שְׁלִיחַ צִבּוּר תְּהִלָּה לְדָוִד וְסֵדֶר הַיוֹם אוֹמֵר קַדִּישׁ, וּמוֹצִיא סֵפֶר תּוֹרָה וְעוֹלִין וְקוֹרִין בּוֹ; וּמַחֲזִירוֹ וְאוֹמֵר קַדִּישׁ וּמִתְפַּלְּלִין מִנְחָה. וְכֵן בְּתַעֲנִית קוֹרְאִין בְּמִנְחָה, וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר קַדִּישׁ וּמִתְפַּלְּלִין תְּפִלַּת מִנְחָה. אֲבָל בְּיוֹם טוֹב לֹא נָהֲגוּ לִקְרוֹת בְּמִנְחָה.
כבוְיוֹם שֶׁאֵין בּוֹ מוּסָף, כְּשֶׁגּוֹמֵר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית אוֹמֵר קַדִּישׁ; וּמוֹצִיא סֵפֶר תּוֹרָה וְקוֹרְאִין בּוֹ וּמַחֲזִירוֹ.
וְאוֹמֵר קַדִּישׁ, וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר תְּהִלָּה לְדָוִד וְסֵדֶר הַיוֹם כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם וְאוֹמֵר קַדִּישׁ וְכָל הָעָם נִפְטָרִין.
כגאֵין קוֹרְאִין בְּחֻמָּשִׁין בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת, מִשּׁוּם כְּבוֹד צִבּוּר.
וְאֵין גּוֹלְלִין סֵפֶר תּוֹרָה בְּצִבּוּר מִפְּנֵי טֹרַח הַצִּבּוּר, שֶׁלֹּא יַטְרִיחַ עֲלֵיהֶם לִהְיוֹתָן עוֹמְדִין עַד שֶׁיִּגְלֹל סֵפֶר תּוֹרָה. לְפִיכָךְ אִם יִצְטָרְכוּ לִקְרוֹת שְׁנֵי עִנְיָנִים מוֹצִיאִין שְׁנֵי סִפְרֵי תּוֹרָה. וְלֹא יִקְרָא אִישׁ אֶחָד עִנְיָן אֶחָד בִּשְׁתֵּי תוֹרוֹת, שֶׁמָּא יֹאמְרוּ סֵפֶר רִאשׁוֹן פָּגוּם הָיָה וּלְפִיכָךְ קוֹרֵא בְשֵׁנִי.
כדכָּל הַגּוֹלֵל סֵפֶר תּוֹרָה גּוֹלְלוֹ מִבַּחוּץ. וּכְשֶׁהוּא מְהַדְּקוֹ, מְהַדְּקוֹ מִבִּפְנִים. וְצָרִיךְ לְהַעֲמִידוֹ עַל הַתֶּפֶר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקָרֵעַ. מָקוֹם שֶׁמוֹצִיאִין סֵפֶר תּוֹרָה אַחַר שֶׁקּוֹרְאִין בּוֹ וּמוֹלִיכִין אוֹתוֹ לְבַיִת אַחֵר לְהַצְנִיעוֹ – אֵין הַצִּבּוּר רַשָּׁאִין לָצֵאת עַד שֶׁיֵּצֵא סֵפֶר תּוֹרָה, וִילַווּ אוֹתוֹ וְהֵם אַחֲרָיו עַד הַמָּקוֹם שֶׁמַצְנִיעִין אוֹתוֹ בּוֹ.