אמסטרדם עלתה לכותרות בהקשר הנורא של התפרעות אנטישמית ואלימות אכזרית כלפי יהודים, אבל האם ידעתם שהעיר מתהדרת בהיסטוריה יהודית עשירה בת יותר מ-400 שנה? שנים ארוכות שבהם שימשה מקלט עבור יהודים שנמלטו מרדיפות על רקע דתי הפכה העיר למכורתם של יהודים רבים, ספרדים וגם אשכנזים, שהשפעתם הורגשה למרחוק, וגם לאחר שכמעט נמחקו בשואה החיים היהודיים בעיר התעלות התאוששו ופרחו מחדש. בואו לקרוא 13 עובדות מרתקות על העבר הפורה וההווה התוסס של אמסטרדם היהודית.

1. זה התחיל במאה ה-16

סיפורה של אמסטרדם היהודית מתחיל במאה ה-16. על רקע אירופה רווּיַית הסכסוכים והרדיפות, בלטה הולנד כמרחב נדיר של סובלנות וחופש דת ומשכה אליה יהודים ממדינות שונות שביקשו מקלט מפני הרדיפות והגירושים. במהלך המאה ה-16 הפכה אמסטרדם, העיר הגדולה והחשובה במדינה, ליעד התיישבות פופולרי בקרב מגורשי ספרד.

2. מקלט לאנוסי ספרד

בשנת ה'של"ט – 1579, לאחר שהשתחררה מהשלטון הספרדי, הולנד הציעה מקלט בטוח ל"אנוסים" מפורטוגל וספרד. יהודים אלה שנאלצו להתנצר למראית עין ולהסתיר את אורח חייהם היהודי במשך שנים רבות, קיבלו שם מחדש את החירות לחזור בגלוי למורשתם היהודית מבלי לחשוש יותר מאימת האינקוויזיציה.

3. בית לפליטי מזרח אירופה

באמצע המאה ה-17 הגיע גל נוסף של פליטים יהודים לאמסטרדם, הפעם ממזרח אירופה. יהודים אשכנזים רבים נמלטו על נפשם ממסעות הטבח האלימים של הקוֹזָקִים בשטחי אוקראינה-פולין של ימינו, הידועים בתור "פרעות ת"ח ות"ט", הגיעו לאמסטרדם כשהם מחוסרי כל והתקבלו בחום על ידי אחיהם מהקהילה הספרדית המקומית, שבשלב זה כבר הייתה מבוססת ומפותחת, ואלו סייעו להם לשקם את חייהם בעיר המשגשגת.

4. אשכנזים לצד ספרדים

אמסטרדם הפכה אפוא לביתם של יהודים ספרדים ואשכנזים כאחד. כל קהילה בנתה מוסדות משלה ומינתה רבנים משלה ושתי הקהילות התקיימו יחד בהרמוניה, זו לצד זו, במשך מאות שנים.

5. כלכלה יהודית

המאה ה-17 סימנה את תור הזהב ההולדני, כאשר אמסטרדם הפכה לעיר העשירה ביותר במערב אירופה והמרכז הפיננסי השוקק שלה. סוחרים, בנקאים ויזמים יהודים מילאו תפקיד חיוני בשגשוג של העיר כשהם תורמים באופן משמעותי למסחר ואף סייעו במימון החברות "הודו המזרחית" ו"הודו המערבית" ההולנדיות.

6. עיר של רבנים

דף השער של ספר המוסר 'מסילת ישרלים' של הרמח"ל, שנדפס באמסטרדם
דף השער של ספר המוסר 'מסילת ישרלים' של הרמח"ל, שנדפס באמסטרדם

אמסטרדם משכה אליה רבנים בולטים שהובילו את שתי הקהילות היהודיות בעיר. בין היתר, כיהנו בעיר רבי מנשה בן ישראל, מ"אָנוּסֵי" פורטוגל, שעמד בראש הקהילה הספרדית (1604–1657); רבי צבי אשכנזי, המוכר בכינוי "חכם צבי" שהנהיג את הקהילה האשכנזית (1658–1718); רבי יצחק עוזיאל (1550–1622); רבי שאול מורטירה (1660–1596); ורבי אלעזר רוקח (1685–1741) שצדיקותו ולמדנותו העלו את קרנה של יהדות אמסטרדם והשלטונות אף הטביעו לכבודו מטבע זיכרון עם דיוקנו.

בשנת ה'תצ"ד (1734) התיישב בעיר רבי משה חיים לוצאטו ("הרמח"ל"), אז מלומד ומקובל איטלקי צעיר, ובה כתב ופרסם את חיבורו הקלאסי "מסילת ישרים", שקנה לו מקום של כבוד בין ספרי המוסר המוכרים והחשובים ביותר בארון הספרים היהודי.

7. בית הכנסת הפורטוגזי

פנים בית הכנסת הפורטגוזי באמסטרדם - איור משנת 1695
פנים בית הכנסת הפורטגוזי באמסטרדם - איור משנת 1695

בשנת ה'תל"ה (1675) השלימה הקילה הספרדית את בית הכנסת הפורטוגזי המפואר, ה"אֵסנוֹגָה" ("בית כנסת" בלאדינו). כאשר ביקר בעיר רבי חיים יוסף דוד אזולאי, "החיד"א", 80 שנה לאחר מכן, הוא הילל ושיבח את גודלו ופארו של בית הכנסת והתרשם במיוחד מהנגישות של המבנה והסדר המופתי של התפילות1.

בעת חנוכתו היה זה בית הכנסת הגדול בעולם, וכיום ניתן לומר שהוא עמד גם במבחן הזמן שכן בית הכנסת עומד על תילו וגם כיום מתקיימות בו התפילות כמיטב המסורת כשאפילו תאורת הנרות המקורית והמרשימה שלו לא הוחלפה עד ימינו.

8. מרכז הוצאה לאור

אמסטרדם הפכה למגדלור הוצאה-לאור של ספרות עברית ויהודית כאשר רבי מנשה בן ישראל הקים את בית הדפוס העברי הראשון בעיר בשנת ה'שפ"ו (1626). במהלך שתי המאות הבאות הודפסו באמסטרדם ספרי קודש באיכות ודיוק גבוהים שסייעו באופן משמעותי להפצת לימוד התורה ברחבי העולם.

9. תמיכה בלומדי תורה

יהודי אמסטרדם העשירים נועדו בנדיבותם ותמיכתם בלימוד התורה בעיר עצמה וגם מחוצה לה. שועי-עולם מפורסמים, כמו אברהם פְרֵיֵיר ובנו יצחק, ודוד דה-פינטו מימנו ישיבות בירושלים, חברון ואמסטרדם. אפרים בּוּאֶנוֹ, רופא מפורסם, מימן הדפסה של מהדורה חדשה ומדויקת של ספר ההלכה המכריע והמקובל ביותר בקהילות ישראל, ה'שולחן-ערוך'. את הנוסח במהדורה זו הגיה רבי משה רִבְקֶשׂ מליטא (1591–1671), והערותיו הרבות הפכו לחיבור הלכתי חשוב בפני עצמו, "באר הגולה", שמאז ועד ימינו צורף לרוב מהדורות השולחן-ערוך שהודפסו.

10. "ירושלים" של המערב

המוניטין של אמסטרדם בלימוד תורה והקהילה המשגשגת והעשירה שלה זיכו אותה בתואר "ירושלים של המערב", המדגיש את השפעתה מרחיקת הלכת ברחבי מערב אירופה ומחוצה לה.

11. ב"אמסטרדם החדשה" הסיפור היה שונה

בשנת ה'תי"ד (1654) הגיעו 23 יהודים ל"אמסטרדם החדשה" – מושבה הולנדית בחוף המזרחי של אמריקה הצפונית שלימים תהפוך לעיר ניו-יורק של ימינו. למרבה האירוניה, בעוד אמסטרדם המקורית העניקה שוויון זכויות ליהודים, המושל של ניו-אמסטרדם, פיטר סטויבסנט, ניסה לגרש את היהודים שהיגרו אל המושבה, עד שחדל מכך רק הודות להתערבותה של חברת הודו המערבית ההולנדית. חרף הראשית העגומה, ניו-יורק התפתחה בסופו של דבר למה שהיא כיום הריכוז היהודי הגדול ביותר בתפוצות.

12. אנה פרנק והמחבוא

כאשר הנאצים יימח-שמם כבשו את הולנד בשנת ה'ת"ש (1940), עמדה הקהילה היהודית באמסטרדם בפני סכנת כיליון. יותר משישים-אלף מתוך שמונים-אלף יהודי העיר נרצחו במהלך השואה, ביניהם הייתה גם הנערה אנה פרנק בת ה-15, שגורשה לאושוויץ לאחר שהאגף הסודי בו הסתתרה משפחתה התגלה לגסטפו.

13. עשורים של תחייה יהודית

אנשים, נשים וטף: יהודים חוגגים את חנוכה ברחובות אמסטרדם בימינו.
אנשים, נשים וטף: יהודים חוגגים את חנוכה ברחובות אמסטרדם בימינו.

למרות החורבן הקשה שחוותה הקהילה היהודית של אמסטרדם בשואה, היהדות בעיר קמה מאז לתחייה. כיום העיר היא ביתה של קהילה יהודית תוססת עם בתי כנסת פעילים, בתי ספר, מסעדות כשרות ומספר בתי חב"ד המשרתים את תושבי העיר ומבקריה הרבים מאז שנת תשכ"ד – 1964.