העיר העלומה

עוד כשבני ישראל היו במדבר אמר להם משה רבינו שהמשכן הנייד שמלווה את מסעותיהם במדבר הוא זמני, וכאשר יבואו 'אל המנוחה ואל הנחלה', כלומר לארץ ישראל, יבחר ה' מקום ספציפי מיוחד ששם יש לבנות בית מקדש קבוע שבו יוקרבו הקורבנות:

"בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לְךָ לְרִשְׁתָּהּ כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה . . אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱ-לֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם, לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה. וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם וְאֵת מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וְאֵת תְּרוּמַת יֶדְכֶם וְנִדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם וּבְכֹרֹת בְּקַרְכֶם וְצֹאנְכֶם..."1

שימו לב: משה רבינו מנבא כי ה' יבחר בעתיד את המקום שבו ייבנה בית המקדש הקבוע, אבל אינו מפרט על איזו עיר או מקום מדובר, כך שמה של ירושלים לא מוזכר באופן מפורש בתורה כמקום מקודש במיוחד. גם במשך מאות שנים אחרי שעם ישראל כבש את רוב ארץ ישראל והתיישב בה עדיין לא הגיעה העת לבנות את בית המקדש הקבוע2.

ירושלים – עירו של דוד המלך

לאחר שדוד המלך כובש את ירושלים מידי העם היבוסי הוא בוחר לבנות בה את ארמונו ובכך הופך אותה לבירת ישראל. לאחר מכן הוא מעלה לשם את ארון הברית3 לתוך אוהל מיוחד שהוא בונה עבור הארון הקדוש בתוך העיר.

הסיבות שהביאו את דוד המלך לבחור דווקא בירושלים כמקום המתאים לבית המקדש אינן מפורשות במקרא. יש המסבירים שהייתה בידו מסורת קדומה כי בית המקדש ייבנה בעיר ירושלים4.

למעשה, למרות רצונו של דוד המלך לבנות כבר את בית המקדש, ה' שולח את נתן הנביא להבהיר לדוד כי הוא לא יזכה בעצמו לבנות את בית המקדש והזכות תישמר לבנו שייולד לו בעתיד (לימים יתברר שהכוונה לשלמה המלך).

באותו זמן, למרות שארון הברית כבר שהה בירושלים, המשכן ובו המזבח המרכזי של עם ישראל נותר בגבעון5.

בהוראת הנביא: דוד בונה מזבח

עד היום שבו דוד המלך ערך מפקד אוכלוסין בממלכתו, בניגוד לרצון ה', וכעונש על כך פורצת מגיפה קשה בעם ובתוך שעה אחת6 מתים 70,000 איש מבני ישראל. באותה שעה ראה דוד את מלאך ה' עומד בין שמים לארץ בסמוך לגורן של אָרְנָן7 היבוסי שבירושלים כשחרבו של המלאך שלופה בידו.

כראותו זאת, עמד שם דוד והתפלל לה' שתיעצר המגיפה והתוודה על חטאתו. תפילתו אכן התקבלה וירושלים ניצלה מהמגיפה. אז בא הנביא גד וציווה על דוד לבנות במקום הגורן מזבח לה'8.

מקום המזבח שבנה דוד על פי ציווּיוֹ של גד הנביא, הוא המקום שעליו בנה שלמה המלך את המזבח ובית המקדש הראשון, ושם חזר ונבנה המזבח ששימש בבית המקדש השני, שאותו בנו עולי בבל.

הסוד של ירושלים

אבל חשיבותה ההיסטורית של ירושלים לא מתחילה בימי דוד. למעשה, החשיבות של ירושלים הולכת אחורה מאות ואלפי שנים עד ראשית הבריאה, יום ברוא האדם. חז"ל מספרים לנו שאדם הראשון נברא מעפר שנקלח ממקום המזבח בהר המוריה ושהוא עצמו בנה שם מזבח והקריב עליו קרבן לה'.

גם קין והבל, שני בניו של אדם הראשון הקריבו את הקורבנות שלהם על גבי המזבח באותו מקום. ושמונה דורות אחר כך, כאשר נוח שורד את המבול ויוצא מן התיבה הוא הולך לשם, בונה מזבח ומקריב עליו קורבנות. וגם עקידת יצחק והאייל שהוקרב במקומו היו על גבי אותו מזבח.

נשאלת השאלה: כיון שירושלים והר המוריה היו מקומות מקודשים ובעלי חשיבות עוד מראשית הבריאה, מדוע משה רבינו אינו מציין במפורש שאת בית המקדש הקבוע יש לבנות בירושלים?

נאמרו על כך כמה הסברים:

1. אלוקים חיכה שנחפש את זה בעצמנו

מיקום המקדש לא נאמר באופן מפורש כיון שבית המקדש לא יכול להיבנות מבלי שעם ישראל ידרוש זאת מעצמו. שכך נאמר בפסוק: "לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ" – רק אחרי שדוד המלך דרש וחיפש מעצמו את המקום המתאים ביותר להשראת השכינה, נאמר לו בנבואה שאכן המקום שבחר הוא המקום הנכון9.

2. כדי לא להקשות על השגת השטח

ההיסטוריה המיוחדת של מקום המקדש נשמרה בסוד כדי לא להפוך את ירושלים לאזור קרבות תמידי בין ממלכות ועמים שירצו להשיג שליטה במקום החשוב בעולם10.

3. כדי לשמור על המקום

אם עמי כנען שהחזיקו בשטח היו יודעים את מה המשמעות של המקום עבור עם ישראל, היו מנסים בכל כוח לפגוע במקום להשחית ולטמא אותו. האנונימיות של השטח היא זו ששמרה עליו עד שהגיעו בני ישראל ובנו שם את בית המקדש11.

4. רק אחרי שהעם יתאחד

בית המקדש הוא בית של שלום ואחדות. אי אפשר לבנות בית מקדש כשיש מריבות וסכסוכים בעם ישראל. מסיבה זו, הסוד של ירושלים נשמר גם מבני ישראל עצמם כדי שלא יתפתחו מריבות ומחלוקות פנימיות בין השבטים בעם ישראל למי שייכת העיר.

רק לאחר שכל שבט קיבל את הנחלה שלו בארץ והעם כולו התאחד בבחירת מלכותו של דוד, הגיע הזמן לבנות את בית המקדש בירושלים12.

ואכן, דוד המלך התעקש על כך שהשטח שעליו ייבנה בית המקדש ייקנה בכסף מלא, למרות שארנן היבוסי הציע לתת אותו בחינם13, על מנת שכל אחד משנים-עשר השבטים של עם ישראל ישתתף בחלק שווה בקניית הקרקע14. כי בית המקדש צריך להיות של כל עם ישראל כאחד.