איראן והיהודים: 10 עובדות על קהילת יהודי פרס

1. קהילה מתקופת התנ"ך

יהודים חיים בפרס, החופפת במידה רבה לגבולותיה של מדינת איראן בימינו, מאז שלהי תקופת בית המקדש הראשון.

למעשה, אירועי פורים (המתוארים במגילת אסתר) התרחשו בעיר שׁוּשַׁן, בירתה של הממלכה הפרסית האחמנית, שיש המזהים אותה עם העיר שנקראת בספר עזרא1 "אַחְמְתָא" הלא היא הַמדַאן של ימינו.

• ראו גם: האם אחשוורוש באמת שלט בכל העולם?

2. קברי נביאים ונביאות

יהודי פרס (ולהבדיל, גם המוסלמים המקומיים) מצביעים בגאווה ויראת כבוד על אתרים מסוימים ברחבי איראן שלפי המסורת שבידם אלו הם קברי נביאים ונביאות: של מרדכי ואסתר בהמדאן, של חבקוק הנביא בטוסרקאן, של דניאל בשׁוּשׁ, ואפילו של סרח בת אשר באספהאן.

• כדאי לקרוא: 20 עובדות ש(כנראה) לא ידעתם על מרדכי היהודי

"קבר דניאל" בעיר שוש באיראן. (האנציקלופדיה היהודית 1901-1906).

3. הם לא "ספרדים"

יהדות פרס היא אחת מ"עדות המזרח".

בעקבות ההשפעה העמוקה של מגורשי ספרד על הקהילות היהודיות המקומיות ברחבי האימפריה העות'מאנית במזרח התיכון, רבים מזהים בטעות את כל בני עדות המזרח בתור "ספרדים".

טעות זו צורמת במיוחד במקרה של יהדות פרס, שכן פרס ברובה לא הייתה חלק מהאימפריה העות'מאנית ולכן ההגירה של מגורשי ספרד לפרס הייתה מוגבלת והשפעתם על הקהילה המקומית מצומצמת יחסית.

משום כך, יהודי פרס למעשה אינם "ספרדים", אלא שייכים לקהילה נפרדת בעלת מורשת עתיקת יומין עם מנהגים ייחודיים משלה.

• ראו גם: 20 עובדות מרתקות על יהדות סוריה

4. רבניהם נקראים "מוּלוֹת"

דוגמה מעניינת לתרבות הייחודית של קהילת יהודי פרס, היא ההתייחסות לחכמי ורבני הקהילה בתואר "מוּלוֹת" – ביחיד: "מוּלָא" – שמשמעותו בערבית (וגם בפרסית) "אדון".

רבי מרדכי, המכונה "מולַא מוראד", רבם של יהודי משהד באיראן, הודו וירושלים (1850-1936).

5. שמות משפחה אופייניים

שמות משפחה פרסיים רבים מורכבים משמו הפרטי של אבי המשפחה (למשל רחמים או אברהם) ואחריו הסיומת "זאדה", "יאן", "פּור" או "פאר". לדוגמה: דוידזאדה, יומטוביאן, חיימפּור וניקפאר. קבוצה אחרת של שמות משפחה הם כאלה המשקפים ערי מוצא (טהראני, שיראזי, קשאני ועוד) או שמות של בעלי מקצוע בפרסית (כמו זַרגַר – צורף זהב).

6. זהות ייחודית לכל תת-קהילה

יהודים פרסיים רבים יספרו לכם שהמשפחה שלהם היא טהראנית (מטהראן),

שיראזית (משיראז) או אספהנית (מאספהאן). למעשה, יהדות פרס מתחלקת לתתי-קהילות רבות הנבדלות זו מזו בניואנסים תרבותיים, מסורת, אוכל ומנהגים. הזהות התת-קהילתית בפרס כה דומיננטית שלעתים לא רחוקות יעדיפו יהודי אזור מסוים בפרס להינשא דווקא למשפחות מהאזור שלהם.

בית הכנסת "יוסף עבאד", אחד מבתי הכנסת הגדולים בטהראן.

(צילום: Orijentolog, באדיבות קרן ויקימדיה)

7. הסיפור יוצא הדופן של יהודי מַשְׁהַד

יוצא דופן הוא סיפורם של יהודי העיר משהד הממוקמת בצפון-מזרח איראן.

יהודים הגיעו להתגורר בעיר באמצע המאה ה-18. פחות מ-100 שנים לאחר מכן, בשנת ה'תקצ"ט (1839), הופצה עלילת-דם על יהודי העיר שהם מבזים את היום הקדוש לבני הדת המוסלמית-שיעית והמון מוסת התפרץ לרחובות היהודים וביצע בהם טבח מזעזע וזרע הרס וחורבן ברכושם ובבתי הכנסת.

לאחר הפרעות העמידו תושבי העיר בפני היהודים את הברירה היחידה לקבל עליהם את דת האסלאם או למות. יהודי העיר "התאסלמו" למראת עין אך בסתר המשיכו לדבוק בדת היהודית ולשמור את כל המצוות בתחכום ובמסירות נפש.

במשך כ-120 שנים חיו יהודי משהד כאנוסים. בתקופה זו ניסו רבים מהם להגר מן העיר למקומות אחרים, כולל מזרחה – לאזורים שהפכו במהרה לחלק מברית המועצות הקומוניסטית שגם בה נאסר ונרדף אורח החיים היהודי.

גם בימינו שומרים קהילת יוצאי משהד – המרוכזים בעיקר בישראל, מילאנו, וניו-יורק – על שמותיהם ומנהגיהם הייחודיים ולרוב הם מתחתנים רק בתוך הקהילה.

לוחית זיכרון משנת ה'תרס"ב - 1902, המעטרת בית כנסת של יהודים יוצאי משהד בירושלים.

צילום: תמר הירדני

8. ריכוז יהודי במזרח התיכון

כיום חיים באיראן , לפי הערכות שונות, כ-10,000 יהודים. למעשה, זו המדינה עם הכי הרבה יהודים במזרח התיכון – אחרי ישראל. אבל זוהי רק שארית קטנה מהקהילה המקורית שמנתה בשיאה, לפני מאה שנה, יותר מפי עשרה.

מה שהחל אז כטפטוף קל של הגירת יהודים מהמדינה, התפתח לגל משמעותי עם הקמת מדינת ישראל, והפך לשיטפון של עזיבה המונית בעקבות אירועי המהפכה האסלאמית בשנת 1979.

9. המרכז הגדול ביותר: ארץ ישראל

הריכוז הגדול ביותר של יהודים יוצאי איראן (כ-200,000 נפש) נמצא בישראל. ריכוזים משמעותיים נוספים הם הכפר גרֵייט-נק בלוֹנג-אַיילֶנד, ניו-יורק, והעיירה בֶּוֶורְלִי-הִילס בקליפורניה.

בית כנסת של יוצאי פרס בגרייט-נק

(צילום: Jim.henderson, באדיבות קרן ויקימדיה)

10. שגשוג בין הצלצלים

גם בשנים האחרונות מקיימים יהודי איראן חיים יהודיים מלאים הכוללים ייצור מזון כשר, בתי כנסת, מקוואות ואפילו ישיבות וכוללים משלהם. לקהילה היהודים יש גם נציג בפרלמנט האיראני (מג'לס) והמשטר נוהג להחצין את יחסו הסבלני והאוהד כלפי היהודים.

עם זאת, בצל האויבות המרה בין מדינת איראן לישראל, נתונים היהודים במדינה בחשש מתמיד מפני חשדנות יתר של השלטונות, שהתעצמה מאוד עם פריצת המלחמה הממשית בין המדינות.

תודה לגולדי ירושלמי, ילדת איראן, על הערותיה המחכימות ועזרתה בהכנת המאמר.