פאר, אפר ותחייה: סיפורה של יהדות קרקוב ב-13 עובדות מרתקות

במשך מאות שנים הייתה קְרַקוֹב (נכתבה בעבר: "קרַאקָא") הייתה מרכז החיים היהודיים בפולין במשך מאות שנים. מקום מושבם ההיסטורי של מלכי ממלכת פולין, הוא גם ביתם של כמה מגדולי חכמי ישראל ומקום שבו היסטוריה יהודית מפוארת הוכתה בחורבן איום וקמה לתחייה מחדש. הכירו את סיפורה של אחת מהקהילות היהודיות החשובות בהיסטוריה ב-13 עובדות קצרות ומרתקות:

1. מעל 700 שנות היסטוריה יהודית

יהודים התיישבו לראשונה בקרקוב כבר בסוף המאה ה-13 בעקבות ההזדמנויות העסקיות שהציעה העיר המתפתחת. בתקופה זו חוותה העיר צמיחה מהירה והפכה למרכז מסחרי ותרבותי, וסוחרים יהודים קבעו בה את מקום מושבם. התיישבות יהודית מוקדמת זו הניחה את היסודות למה שברבות הימים תהפוך לאחת הקהילות היהודיות הגדולות והמשפיעות ביותר באירופה.

ראו גם: מה קרה ליהדות פולין במאה ה-13?

2. הגירוש לקז'ימייז' והקמת הרובע היהודי

זוג יהודים צועד ברחוב "איזאקא" (יצחק) ברובע היהודי קוז'מייז' בקרקוב

רומן וישניאק

בשנת ה'נ"ה (1495) גורשו יהודי קרקוב מתחום העיר המקורית לפרבר סמוך בשם קזִ'ימְיֶיז', המוכר ביידיש בשם קוזמיר. בפרבר זה נבנתה שכונה יהודית מוקפת חומה שנקראה בפי המקומיים "אוֹפּידוּם יוּדַאֶאוֹרוּם" ("Oppidum Judaeorum" – בלטינית: "עיר היהודים"). הרובע היהודי התוסס התפתח למרכז של חיי רוח ולמדנות יהודית והוקמו בה בתי כנסת, בתי מדרש וישיבות שהצמיחו חכמים מפורסמים שהטביעו חותם בעיצוב המחשבה היהודית.

מבט מעמיק על האנטישמיות: למה הם שונאים אותנו?

3. עיר של חכמים וסופרים

יהודי זקן חבוש בשטריימל, קרקוב.

רומן וישניאק

המאות ה-16 וה-17 היו "תור הזהב" של יהודי פולין. בתקופה זו חיו ופעלו בקרקוב גדולי עולם כמו רבי משה איסרליש ("הרמ"א"), רבי העשיל מקרַאקָא, רבי יואל סירקיש ("הב"ח"), רבי נתן נטע שפירא ("מגלה עמוקות") ורבי יום-טוב ליפמן הֶלֶר ("תוספות יום טוב"). קרקוב הפכה למרכז תורני עולמי, וחיבוריהם החשובים של חכמים אלו, ואחרים כמותם, התקבלו כספרי יסוד בלימוד התורה ופסיקת ההלכה עד לימינו אנו1.

"להשיב את יהדות פולין לתפארתה" – הרבי מליובאוויטש בשיחה עם רבה הראשי של וורשה

4. "ארץ ישראל הקטנה"

שגשוגה הרוחני של הקהילה היהודית של קרקוב באותה תקופה הקנה לה תהילת עולם, והיא זכתה למקום של כבוד בתור אחת מהקהילות היהודיות החשובות ביותר. עדות עתיקה מספרת כי רבי יוסף קארו (מחבר ה'שולחן ערוך') ביקש מעמיתו הרמ"א לספר לו אודות קהילתו, ובתשובתו אליו מספר הרמ"א כי מקובל לכנות את עירו בשם "ארץ ישראל הקטנה" – "כי ממנהּ תֵּצֵא תורה, ומָלְאָה דעה כמים לים מכסים"2.

ראו גם: 25 עובדות שכל יהודי צריך לדעת על ארץ ישראל

5. בתי הכנסת העתיקים שלה עדיין עומדים

"בית הכנסת הישן" של קרקוב - מבט מבפנים.

בקז'ימייז', הרובע היהודי של העיר, עומדים מספר בתי כנסת היסטוריים ששרדו את תלאות הזמן. ביניהם: "בית הכנסת הישן" – העתיק ביותר שנותר בפולין, שנבנה במאה ה-15; בית הכנסת של הרמ"א; בית הכנסת הגבוה ("דִי הוֹיכֶע שׁוּל"), שבנייתו הושלמה בשנת ה'שכ"ג (1563); ו"אייזיק שׁוּל" – בית הכנסת של אייזיק. כל אחד מבתי הכנסת הללו הוא בעל חשיבות היסטורית וסיפור ייחודי משלו:

ראו גם: היכן היה בית הכנסת הראשון? ומדוע צריך בית כנסת?

6. "לתפוס מניין" בבית הכנסת של הרמ"א

בית הכנסת הרמ"א

בית הכנסת של הרמ"א, הקרוי על שם רבי משה איסרליש, נבנה בשנת ה'שי"ג (1553) על ידי אביו של הרמ"א, רבי ישראל. הרמ"א הנהיג ישיבה יוקרתית בקרקוב, וחיבורו המפורסם, ה"מפה" (הגהותיו על השולחן ערוך), מהווה את הבסיס לפסיקת ההלכה עבור קהילות האשכנזים. בית הכנסת הקטן וההיסטורי הזה פעיל גם בימינו והוא פתוח לציבור המבקרים לתפילות מידי יום!

7. האגדה על בית הכנסת "אייזיק שׁוּל"

אגדה יוצאת דופן ישנה על תולדותיו של "בית הכנסת של אייזיק" שנבנה בשנת ה'ת"ד (1644). האגדה מספרת כי יהודי עני מקרקוב בשם ר' אַייזִיק יֶעקֶלֶס חלם חלום חוזר ונשנה על אוצר החבוי מתחת לגשר הסמוך לחצר המלך בפראג הרחוקה. עשה ר' אייזיק את דרכו בעקבות חלומו לעבר הגשר בפראג וניסה לתור אחר האוצר האבוד. גישושיו עוררו את חשדם של השומרים והוא נשאל על ידי מפקד המשמר המקומי לפשר מעשיו התמוהים. לאחר שסיפר לו ר' אייזיק אודות חלומו, צחק הלה בקול גדול על טיפשותו כשהוא מפטיר כי גם הוא חלם על אוצר הטמון תחת התנור בביתו של יהודי עני בקרקוב בשם אייזיק יעקלס, אך לא עלה על דעתו לנסוע עד קרקוב הרחוקה רק בגלל חלום. לשמע הדברים, מיהר ר' אייזיק לשוב לביתו, ניתץ את תנורו ואכן מצא תחתיו אוצר בלום והקדיש חלק ממנו לבניית בית הכנסת הנושא את שמו3.

ראו גם:האם לחלומות יש משמעות?

8. מצבות בנות מאות שנים

מצבתו של רבי משה איסרליש (הרמ"א) בבית העלמין היהודי של קרקוב

בית העלמין של הרמ"א, הסמוך לבית הכנסת, הוקם במאה ה-16. המצבות העתיקות ששכנו בו הושחתו על ידי הנאצים, אך רבות מהן שוחזרו מאז. בדרך נס, קברו של הרמ"א עצמו נותר ללא פגע, ועל מצבתו מופיע משפט ההערצה יוצא הדופן "ממשה עד משה לא קם כמשה בישראל"4. בנוסף, נמצא בקרקוב גם "בית העלמין היהודי החדש", שבנייתו מתוארכת לשנת ה'תק"ס (1800), בו טמונים חכמים וצדיקים רבים. שני בתי עלמין יהודיים נוספים שהיו בעיר, נחרבו על ידי הנאצים כדי להקים עליהם את מחנה הריכוז פלאשוב.

ראו גם: מדוע מניחים אבנים על מצבות?

9. ערשׂ הולדתה של רשת מוסדות "בית יעקב"

שלג יורד בקוז'מייז', השכונה היהודית של קרקוב

רומן וישניאק

שרה שנִירֶר, ילידת קרקוב, יזמה את הקמת מערכת החינוך היהודית הממוסדת הראשונה לבנות. היא זיהתה את הצורך בחינוך יהודי מסורתי ואיכותי גם לבנות כדרך התמודדות מול סכנת החילון. בשנת ה'תרע"ז (1917), היא הקימה את בית הספר הראשון של "בית יעקב" בעיר הולדתה. עד פטירתה, בשנת ה'תרצ"ה (1935), כבר למדו כמעט 40,000 בנות באימפריית החינוך המתרחבת והולכת של בתי הספר "בית יעקב", ומורשתה החינוכית נמשכת עד עצם היום הזה במאות בתי הספר "בית יעקב" הפועלים כיום ברחבי העולם.

כדאי לקרוא: 5 פתגמים שמסבירים מה יחס היהדות לנשים

10. חורבן והשמדה

יהודים צועדים בטור, וחבילות בידם, במורד הרחוב הראשי בקרקוב במהלך השמדת גטו קרקוב בשנת 1943. קציניי אס-אס מפקחים על פעולות גירוש היהודים למחנות ההשמדה.

כשגרמניה הנאצית כבשה את קרקוֹב הפולנית בשנת ה'ת"ש (1939) דוכאו יהודי העיר ונרדפו באכזריות. רוב יהודי העיר, שמנו אז כ-70,000 איש, גורשו ממנה, וכ-15,000 היהודים שנותרו בה נדחסו בשנת ה'תש"א (1941) לגבולות גטו פודגורזה. משם, גורשו היהודים למחנות ההשמדה בלז'ץ ואושוויץ, או למחנה הריכוז המקומי פלאשוב. מקהילת הפאר האדירה הזו נותר רק שריד קטן.

תודו על האמת: השואה הייתה עונש מאלוקים או לא? – הרב עונה לשאלה נוקבת

11. מפעל ההצלה של שינדלר

במהלך השואה, אוסקר שינדלר, איש עסקים גרמני, ניהל מפעל לכלי אמייל סמוך לפלאשוב. יהודים רבים הועסקו במפעלו בכפייה, אך בניגוד ליחס שקיבלו במחנות עבודה אחרים, התייחס שינדלר בכבוד לעובדיו היהודים. בשנת ה'תש"ד (1944), עם התקדמות הצבא האדום, העתיק שינדלר את מפעלו מערבה, לברינליץ (Brünnlitz, כיום בצ'כיה). במאמץ ותחכום הצליח להעביר יחד עם המפעל מעל 1,000 יהודים שעבדו בו, וכך הציל את חייהם תוך סיכון חייו שלו עצמו.

הייתי ברשימת שינדלר – קיראו את סיפורו של ליאון ליסון

12. דמדומים בצל הקומוניזם

לאחר מלחמת העולם השנייה נותרו בקרקוב, הכבושה בידיי הסובייטים, רק אלפים בודדים של יהודים – צל חלש לקהילה התוססת שהתקיימה בה בעבר. מספר זה הצטמצם עוד יותר בעקבות פוגרום שנערך בעיר ביום השבת, ב' אלול ה'תש"ה (11 באוגוסט 1945), במהלכו נרצחה יהודייה אחת, כמה נפצעו ובית כנסת הוצת. מאוחר יותר, תחת השלטון הקומוניסטי, הוטלו מגבלות שהחלישו עוד יותר את החיים היהודיים בעיר.

סיפור: שליחות סודית לרוסיה הסובייטית

13. תחייה מחודשת

למרות שהחיים היהודיים בקרקוב כמעט נכחדו, הקהילה חווה פריחה מחודשת מאז סיום השלטון הקומוניסטי בפולין ב-1989. כיום, יש בקרקוב בית חב"ד, גן ילדים, בתי כנסת פעילים, אפשרויות לאוכל כשר, מקווה-טהרה ועוד. תיירים רבים המבקרים בקרקוב לאחר ביקור באושוויץ הסמוכה, מתרגשים לראות שהסיפור של קרקוב היהודית אינו רק נחלת העבר, אלא הווה חי וקיים, גדֵל ומתפתח.

הכי קרוב לאושוויץ: ראיון עם הרב גור-אריה – שליח חב"ד לקרקוב