14 עובדות על עדת יהודי בוכרה

עדת יהודי בּוּכָרָה, שהתהוותה במרכז אסיה ובניה חיים כיום ברחבי העולם, הינה קהילה יהודית בעלת היסטוריה עשירה ביותר המשתרעת על פני אלפי שנים, ששורשיה נטועים עוד בעת העתיקה. רוצים לדעת יותר על העדה העתיקה והססגונית הזו? קבלו 13 עובדות מרתקות שיעשו לכם היכרות מזורזת עם היהודים הבוכרים:

1. אלפי שנות היסטוריה

היסטוריונים מעריכים כי תולדותיה של "יהדות בוכרה" חוזרות אחורה אלפי שנים, לתקופת התנ"ך.

לפי אחת ההשערות, מוצאם של יהודי בוכרה מצאצאי עשרת השבטים האבודים, אשר לפי המסופר בספר בתנ"ך1 הוגלו על ידי מלכי אַשׁוּר למספר מקומות, שאחד מהם נקרא "חָבוֹר"; המצדדים בטענה זו מצביעים על הדמיון הקיים בין השם "חָבוֹר" לשם "בוּכָר" – בהתחשב בכך שהיפוך אותיות הוא תופעה מוכרת בנדידה של שמות עתיקים בין עמים ושפות2.

ואולם, הדעה המקובלת יותר מייחסת את ראשית ההתיישבות היהודית באזור מרכז אסיה לתקופה מאוחרת בכ-150 שנה – ימי גלות בבל.

ראו גם: המסתורין הגדול – להיכן נעלמו עשרת השבטים?

2. בוכרים לא מבוכרה

דוד קלונטרוב ומשפחתו, שכונת היהודים בסמרקנד, לצד הסוכה המשפחתית שלהם, סוכות ה'תרס"ב (1902)

בּוּכָרָה היא עיר עתיקה באוזבקיסטן של ימינו שבה התקיימה בעבר קהילה יהודית גדולה. עם זאת, הכינוי "יהודי בוכרה" לא מתייחס רק ליהודי העיר בוכרה עצמה אלא לכל יהודי האזור, כולל הקהילות הגדולות של טַשְׁקֶנְט, סַמַרְקַנְד (באוזבקיסטן) ודוּשַׁנְבֶּה (בירת טג'יקיסטן של ימינו). נוסעים ומבקרים בעבר החלו לקרוא לכל יהודי האזור "יהודים בוכרים" וזיהוי זה התקבע עד לימינו.

3. יהודים בדרך המשי

"דרך המשי" האגדית, שחיברה בין אירופה למזרח הרחוק, עברה ממש בסמוך לערים בוכרה וסמרקנד. בעקבות כך סוחרים יהודים הגיעו להתיישב באזור שהיווה עורק תחבורתי וכלכלי חשוב. ברבות השנים התרחבה הקהילה כשיהודים רבים מארצות סמוכות – כמו פרס, אפגניסטאן והמזרח התיכון – התמזגו לתוך הקהילה המקומית ויצרו יחד קהילה יהודית מלוכדת וססגונית.

4. יש להם שפה משלהם

נערה יהודית בוכרית (בערך 1860).

בדומה לשפת היידיש שהתפתחה אצל יהודי אשכנז על בסיס השפה המקומית, ולשפת הלאדינו של היהודים הספרדים - גם ליהודי בוכרה יש שפה משלהם: "בוכרית". היא דומה לניב הטג'יקי של השפה הפרסית, אך כוללת גם מילים בעברית, ארמית ושפות נוספות. כיום, השפה מדוברת בעיקר בפיהם של המבוגרים ולפיכך נשקפת לה סכנת היכחדות.

ראו גם: איזו הברה נכונה? האשכנזית או הספרדית?

5. תנו כבוד למוּלוֹת

לצד התארים "רב" ו"חכם" המקובלים אצל יהודי ספרד והמזרח, יהודי בוכרה, כמו יהודי פרס, נוהגים לעתים לכנות את רבניהם ומנהיגים גם בתואר הפרסי-ערבי "מוּלָא" ("מוּלוֹת" ברבים), שמשמעותו "אדון".

כדאי לקרוא: 10 עובדות מרתקות על יהודי פרס

6. השכונה המפוארת של ירושלים

חצר טיפוסית בשכונת הבכורים בירושלים, כיום.

צילום: תמר הירדני (מתוך ויקיפדיה, רישיון CC BY-SA).

בסוף המאה ה-19 החלו גלי עלייה לארץ ישראל מקרב יהודי בוכרה. הם בנו את "שכונת הבוכרים" בירושלים – או בשמה המקורי: שכונת "רחובות" – אחת השכונות הראשונות בירושלים החדשה שמחוץ לחומות. השכונה התבלטה ברחובותיה הרחבים עטורי העצים ובבתיה המפוארים, ונחשבה לאחד האזורים האלגנטיים והיוקרתיים ביותר בעיר המתחדשת.

בשכונה נבנו בתי כנסת רבים, ביניהם קומפלקס בתי הכנסת בחצר משפחת "מוסיוף" שהוא גם המבנה הראשון שנבנה בשכונה. באולמות בית כנסת זה מתקיימים מנייני תפילה ושיעורי תורה בכל שעות היממה, והוא משמש כבית מדרש מפורסם שרבנים מפורסמים מכל העדות מסרו בו שיעורי תורה.

צפו: סיורים מצולמים בסיפורים והסודות של השכונות בארץ ישראל

7. הקשר עם חסידות חב"ד

לתנועת חב"ד-ליובאוויטש קשרים עמוקים ורבי-שנים עם קהילת יהודי בוכרה. בשנת ה'תרנ"ז (1897) שלח האדמו"ר החמישי בשושלת חב"ד, רבי שלום דובער (הרש"ב), את רבי שלמה יהודה לייב אליעזרוב לשמש כרב בסַמַרְקַנְד3, ומאוחר יותר מילא את מקומו אחיינו, רבי אברהם חיים נאה4. בתקופה הסובייטית שלח האדמו"ר השישי, רבי יוסף יצחק (הריי"צ), את רבי שמחה גוֹרוֹדֶצְקי לחזק את היהדות באזור חרף אימת השלטונות ופעילותו הנמרצת כמעט עלתה לו בחייו5.

במהלך מסעו ההיסטורי של האדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל, הגיע הרבי לביקור מיוחד ורב רושם בשכונת הבוכרים כדי להיפגש עם בני העדה וראשיה. לכבוד המאורע לבשו כל הקהילה חג, והתאספו, אנשים נשים וטף, ברחובות הסמוכים לבית הכנסת "מדרש שלמה", כשהם מצטופפים בחלונות ובגגות כדי לחזות במפגש המרגש של הרבי עם זקני ונכבדי העדה6.

ראו גם: "סמרקנד": סיפורה של המחתרת החבדי"ת שהאירה למרחקים

8. הארמון למלך המשיח

בית יהודיוף ("ארמון המשיח"), כיום - מבט מרחוב עזרא.

צילום: Sir Kiss; מקור: ויקיפדיה

בקצה שכונת הבוכרים עומד לו בניין רחב ידיים יוצא דופן בהדרו המפואר, שבזכות יופיו ומידותיו נקרא בפי הירושלמים "הארמון למלך המשיח". הבניין, או ה"ארמון", שבנייתו הושלמה בשנת ה'תרע"ד (1914), בנוי ברוב פאר והדר ומעוטר באלמנטים עיצוביים רבים, כולל ציורי קיר מרהיבים ומרצפות מעוצבות בסמלי מגן-דוד וסמלים יהודיים אחרים.

בניין זה נבנה בכספו של העשיר הנדבן ר' אלישע יהודיוף, בציוויו של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. בעת בנייתו, התגורר ר' אלישע באוזבקיסטן וניהל שם את עסקיו הענפים, אך כעבור כמה שנים, לאחר המהפכה הקומוניסטית, הלאימו השלטונות הסובייטים את כל רכושו שבאוזבקיסטן. הבית המפואר שבנה בירושלים נשאר לו אפוא לפליטה גדולה.

במהלך ביקורו של בנו, האדמו"ר הריי"צ, בשכונת הבוכרים, נענה הרבי להזמנתו של ר' אלישע וביקרו בביתו המפואר7. לימים, שימש הבניין כמקום משכנו של בית הספר התיכון החב"די של ירושלים, "בית חנה", במשך עשרות שנים.

כדאי לקרוא: מהו המשיח? מהי אחרית הימים?

משפחה יהודית בוכרית שעלתה ארצה והתיישבה בירושלים, 1909.

9. משפחת בּוּכַרוֹב

קל לזהות שם משפחה בוכרי לפי הסיומת "וֹב" או "יוֹף". שמות כמו "יצחקוֹב", "פנחסוֹב" ו"ברוכוב" מצביעים על שמו הפרטי של אבי השושלת המשפחתית; שמות משפחה אחרים עשויים לסמל מקצוע או מעמד, כמו "קלונטרוב" שפירושו מנהיג הקהילה, או "בַבַיוף" שמשמעותו "זקן".

10. לבוש מסורתי

גלימת "ג'ומה" מסורתית

אחת המסורות המרהיבות של יהודי בוכרה היא ה"ג'ומה" – גלימה מפוארת הרקומה בחוטי זהב ומשובצת אבנים יקרות. היא נלבשת בדרך כלל לאירועים חגיגיים וחשובים כגון חתונה ובר מצווה, וכן בימי החגים.

פריט לבוש אופייני נוסף הוא "הכיפה הבוכרית" – כיפה גדולה רקומה בצבעוניות המכסה בגאון ובתפארה את ראשיהם של בני העדה.

ראו: 9 דברים שכל גבר יהודי צריך לדעת על הכיפה

11. הכנסת אורחים לבבית

משפחה יהודית בוכרית (בערך 1880).

כשגרמניה הנאצית פלשה לברית המועצות (1941), יהודים רבים נסו לאוזבקיסטן המרוחקת כדי להימלט מאימת ההפצצות וההשמדה. יהודי בוכרה פתחו את ביתם לרווחה לאחיהם הפליטים וקיבלו אותם בזרועות פתוחות. הם סיפקו להם מחסה, מזון ותמיכה, במקרים רבים תוך התמסרות והקרבה עצמית מעוררת השתאות8.

סיפורים מרתקים על הכנסת אורחים

12. מצה קעורה

המצה הבוכרית איננה שטוחה ודקה כמו המצה המקובלת בימינו. גם היא מורכבת מקמח ומים בלבד ונעשית במהירות – כדי שלא תהפוך לחמץ – אבל צורתה שונה וייחודית: היא נאפית על גבי קירותיו של תנור חֵמר עגול בצורת כד הנקרא "טנדיר", ולכן מקבלת צורה מעוגלת, דומיית קערה.

מעניין לדעת: האם מותר לאפות מצות לפסח בבית?

13. מטבח מסורתי עשיר

ואם כבר מדברים על בוכרים ואוכל, אי אפשר להתעלם מהמבטח הבוכרי, העשיר במסורות קולינריות איכותיות. בין המנות הבוכריות הקלאסיות אפשר למנות את ה"בַּחְשׁ" (אורז ירוק עם עוף), ה"דוֹלְמָה" (כרוב ממולא) וה"אוֹשׁפַּלוֹב" (תבשיל בשר מתובל עם אורז וירקות). בקיצור, אם אי פעם תהיה לכם הזדמנות לטעום ממטבח בוכרי כשר – אל תחמיצו את החוויה...

צפו: האוכל של מאמא – סיפורים על מתכונים יהודיים אותנטיים

14. קהילות משגשגות בימינו

"כיפה בוכרית" מוזהבת

לאחר נפילת ברית המועצות, עזבו רוב יהודי בוכרה את מרכז אסיה והתיישבו בארץ ישראל, בארצות הברית ובמדינות נוספות. קהילות גדולות של יהודים בוכרים – כולל מוסדות חינוך, בתי כנסת ואפילו מסעדות בוכריות – שוכנות בירושלים, בנתניה, ובערים נוספות בארץ ובעולם, כשהקהילה הגדולה ביותר נמצאת בשכונת פוֹרְט הִילְס, ברובע קווינס בניו-יורק.

בכל מקום בו הם גרים, גאים היהודים הבוכרים במורשתם המפוארת ומעבירים את מסורותיהם העתיקות לדורות הבאים.