בס"ד. ר"ד ליל שמחת תורה בעת הסעודה, ה'תשל"א.

רשימה פרטית בלתי מוגה

א. דובר אודות דברי אדמו"ר מהוריי"צ בשמח"ת תרצ"ט1, בנוגע להמבואר בלקו"ת2 בהגהת הצ"צ בענין ג' הכתרים, "כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות"3, שכתר מלכות הוא בר"ה, כתר כהונה הוא ביוהכ"פ, וכתר תורה הוא בשמע"צ (ושמח"ת), "וכתר שם טוב"3 הו"ע "גדול לימוד שמביא לידי מעשה"4, שפעם ביאר הצ"צ, שככתר שם טוב הו"ע הריקודים בשעת ההקפות.

ובין הדברים הזכיר כ"ק אדמו"ר שליט"א את דברי אדמו"ר מהוריי"צ לאביו אדנ"ע: מה שאצלך בדרך אפשר נעשה אצלי בפשיטות5.

ב. דובר אודות מעלת לוחות שניות – "כפלים לתושי'"6 – מצד מעלת התשובה, והזכירו את דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א בהתוועדות דליל שמח"ת7, בדיוק לשון חז"ל8 "מקום שבעלי תשובה עומדין אפילו צדיקים גמורים אין יכולים לעמוד שם", שאין זה אפילו ביכולת שלהם, היינו, שגם מצד בחי' היכולת, אין ביכלתם להגיע למעלת בעלי תשובה שזהו עילוי שבאין ערוך.

ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שענין זה נתחדש אצלו בשעת ההתוועדות, ואח"כ התבונן בזה וראה שנכון הדבר ("עס האַלט אויס").

ג. דובר אודות מעלת התשובה, שמגעת לבחי' בעל הרצון9, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

דיוק הלשון "בעל הרצון" הוא רק כדי לבאר הטעם שביכלתה לתקן ולמלא את הפגמים בענין קיום המצוות שהם רצון העליון, אבל אין הכוונה לשלול דרגא נעלית יותר (שהרי גם "בעל הרצון" אינו עצמות, וכמו שגם "יכולת" אינה עצמות, וכמשל היכולת שבאדם, שישנם עצם האדם וישנה היכולת שלו), כי האמת היא שתשובה מגעת בבחי' העצמות ממש10, אלא שמשתמשים בלשון "בעל הרצון", בגלל שאין ביטוי אחר כו'.