בס"ד. ר"ד יום שמחת תורה בעת הסעודה, ה'תשל"א.

רשימה פרטית בלתי מוגה

על השאלה בנוגע לדברי רבינו הזקן בהקדמה לתניא שהצורך בהדפסת הספר הוא בגלל ש"ע"י ריבוי ההעתקות שונות רבו .. הט"ס במאד", דלכאורה, גם בלאה"כ צריכים להפיץ חסידות – השיב כ"ק אדמו"ר שליט"א: הפצת החסידות כשלעצמה היתה יכולה להיות גם ע"י הקונטרסים (בקופּיר כו').

והוסיף: עיקר הפלא הוא בנוגע לשלחן-ערוך, שלא נדפס ע"י רבינו הזקן – אע"פ שכתיבת השו"ע היתה ע"פ ציווי הרב המגיד1, "ומשמיא אסכימו על ידו לעשות אך טוב לישראל כו'", "ונתקבל בכל תפוצות ישראל להלכה"2, והרי הלכות ציצית והלכות פסח נגמרו כבר עוד בהיותו במעזריטש אצל המגיד (כמ"ש בהקדמת הרבנים בני הגאון המחבר), קודם הסתלקותו בשנת תקל"ג, ואעפ"כ, נדפס השו"ע רק לאחרי הסתלקות רבינו הזקן, ארבעים שנה לאח"ז!

וכן דובר אודות אדמו"ר מהורש"ב נ"ע3, שבודאי הי' להוט ("זיך געקאָכט") להפיץ חסידות, ואעפ"כ, לא הדפיס את כתבי החסידות שלו4 – לא רק המשכים, כמו המשך תרס"ו5, אלא אפילו הקונטרסים, כמו קונטרס עץ החיים, שבו מבאר דרך הלימוד כו', שלפלא שלא הדפיסם (וגם כ"ק מו"ח אדמו"ר, שבודאי הי' עושה כל התלוי בו להדפיס כתבי אביו – לא הדפיס ההמשכים כו', ובודאי הי' זה בכוונה כו').

כן הזכיר כ"ק אדמו"ר שליט"א ששמע מר' אנשיל אַראָנאָוויטש מוילנא אודות דברי הרד"ץ6 בנוגע להדפסת הלקו"ת לאחרי הגהה ותיקון שלשת אלפים טעויות: עד עכשיו הי' צורך להתייגע על מאמר ("וואָרט") חסידות, וחבל שעכשיו יהי' הלימוד ללא יגיעה ("אַזוי ווי וואַסער")... באמרו, שאצל הרד"ץ הי' העיקר היגיעה בלימוד החסידות, ולא כ"כ ההבנה וההשגה ("יע פאַרשטיין, ניט פאַרשטיין").

א' המסובים הזכיר מה שאמר אדמו"ר מהוריי"צ אודות המאמרים שר' אברהם פּאַריז7 הי' מפרסם עם ריבוי שגיאות: "מ'מעג האָרעווען אויף אברהם'ס גרייזן". ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

כ"ק מו"ח אדמו"ר – כפי שהכרתיו – בודאי רצה שכל דבר יודפס נכון וללא שגיאות, כך, שפתגם הנ"ל נאמר רק בתור לימוד זכות.