פרק יא

1וַיַּעַן צֹפַ֥ר הַנַּֽעֲמָתִ֗י וַיֹּֽאמַר:
2הֲרֹ֣ב דְּ֖בָרִים לֹ֣א יֵֽעָנֶ֑ה וְאִם־אִ֖ישׁ שְׂפָתַ֣יִם יִצְדָּֽק:
לא יענה.  מאחרים מפני רוב דבריו:
3בַּדֶּיךָ מְתִ֣ים יַֽחֲרִ֑ישׁוּ וַ֜תִּלְעַ֗ג וְאֵ֣ין מַכְלִֽם:
בדיך.  שאתה בודה מלבך:
מתים יחרישו.  בני אדם:
4וַתֹּאמֶר זַ֣ךְ לִקְחִ֑י וּ֜בַ֗ר הָיִ֥יתִי בְעֵינֶֽיךָ:
ותאמר.  להקב"ה זך לקחי ובר הייתי בעיניך:
5וְֽאוּלָ֗ם מִֽי־יִתֵּ֣ן אֱל֣וֹהַּ דַּבֵּ֑ר וְיִפְתַּ֖ח שְׂפָתָ֣יו עִמָּֽךְ:
6וְיַגֶּד־לְךָ | תַּֽעֲלֻמ֣וֹת חָכְמָה֘ כִּֽי־כִפְלַ֪יִם לְֽתֽוּשִׁ֫יָּ֥ה וְדַ֡ע כִּֽי־יַשֶּׁ֥ה לְךָ֥ אֱ֜ל֗וֹהַּ מֵֽעֲו‍ֹנֶֽךָ:
תעלומות חכמה.  ותדע כי כפלים לתושיה יש לתורה שלא קיימת:
כי (השורש) ישה.  כמו (דברים כ״ד:י׳) כי תשה ברעך (כלומר) הרבה יש לו עוד חוב עליך בדברי עוניך:
7הַחֵ֣קֶר אֱל֣וֹהַּ תִּמְצָ֑א אִ֚ם עַד־תַּכְלִ֖ית שַׁדַּ֣י תִּמְצָֽא:
החקר אלוה תמצא.  שאתה סבור שקיימת הכל:
8גָּבְהֵ֣י שָׁ֖מַיִם מַה־תִּפְעָ֣ל עֲמֻקָּ֥ה מִ֜שְּׁא֗וֹל מַה־תֵּדָֽע:
גבהי שמים.  דבר שהוא גבוה כגובהי שמים מה תפעל עתה ועמוקה היא החכמה משאול:
9אֲרֻכָּ֣ה מֵאֶ֣רֶץ מִדָּ֑הּ וּרְ֜חָבָ֗ה מִנִּי־יָֽם:
מדה.  מדוד שלה (ס"א מד' שלה) וכאן הזכיר מידוד בל' זכר (שלא אמר מדתה):
10אִם־יַֽחֲלֹ֥ף וְיַסְגִּ֑יר וְ֜יַקְהִ֗יל וּמִ֣י יְשִׁיבֶֽנּוּ:
אם יחלוף ויסגיר.  ביסורין את מי שירצה:
ויקהיל.  כל פמליאות שלו לווכח על שהסגיר:
ומי.  בהן ישיבנו בדברים למצא עול בפעלו ואם מפני שהנידון שליו ושקט ימים רבים, כן דרכו:
11כִּי־ה֖וּא יָדַ֣ע מְתֵי־שָׁ֑וְא וַיַּרְא־אָ֜וֶ֗ן וְלֹ֣א יִתְבּוֹנָֽן:
כי הוא ידע מתי שוא וירא און ולא יתבונן.  שהם עושים ימים ושנים ודומה כמי שלא יתבונן (יתבוננו) כי מאריך אפו:
12וְאִ֣ישׁ נָ֖בוּב יִלָּבֵ֑ב וְעַ֥יִר פֶּ֜֗רֶא אָדָ֥ם יִוָּלֵֽד:
ואיש נבוב.  חלול בלא לב אשר לא הבין דרכו:
ילבב.  יקנה לו לב לשוב לבוראו ולפשפש במעשיו או אדם אשר היה כעיר פרא לימוד מדבר קל בלא דעת:
אדם יולד.  ילמד עצמו להיות אדם חדש כסדר בני אדם ויכוין דרכו:
13אִם־אַ֖תָּה הֲכִינ֣וֹתָ לִבֶּ֑ךָ וּפָרַשְׂתָּ֖ אֵלָ֣יו כַּפֶּֽךָ:
אם אתה.  היית מכוין לבך אחר יסורין:
ופרשת אליו כפיך.  בתחנה ותרחק און מידך ואל תשכן באהליך עולה:
14אִם־אָ֣וֶן בְּ֖יָֽדְךָ הַרְחִיקֵ֑הוּ וְאַל־תַּשְׁכֵּ֖ן בְּאֹֽהָלֶ֣יךָ עַוְלָֽה:
15כִּֽי־אָ֚ז | תִּשָּׂ֣א פָנֶ֣יךָ מִמּ֑וּם וְהָיִ֥יתָ מֻ֜צָּ֗ק וְלֹ֣א תִירָֽא:
כי אז.  אם אתה היית בטוח שתשא פניך ממום שתגרום לעצמך לשאת פניך מכל מום (מתוך כך):
והיית מוצק.  חזק כמו מצוקי ארץ:
16כִּֽי־אַ֖תָּה עָמָ֣ל תִּשְׁכָּ֑ח כְּמַ֖יִם עָֽבְר֣וּ תִזְכֹּֽר:
עמל תשכח.  וכל עמל היית שוכח:
וכמים עברו.  וחלפו כן יהיה לך כל זכרון עמל:
17וּֽמִצָּֽהֳרַיִם יָק֣וּם חָ֑לֶד תָּ֜עֻ֗פָה כַּבֹּ֥קֶר תִּהְיֶֽה:
ומצהרים יקום חלד.  יותר מאור צהרים יקום לך חלד מזל וזמן כמו וחלדי כאין נגדך (תהילים ל״ט:ו׳) ד"א יקום חלד כמו יקום אור חלודה שלך כלומר שיהיה מקום אפילה מאיר יותר מאור צהרים זו שמעתי אבל הראשון לא נראה (סא"א):
תעופה.  אפילה שלך כבקר תהיה ע"א תעופה לשון עפעפי שחר (לעיל ג) שאם הוא לשון אופל היה לו לומר תעופה נקוד בשו"א כמו תנופה תקומה תרומה תנומה:
18וּֽבָטַחְתָּ כִּי־יֵ֣שׁ תִּקְוָ֑ה וְ֜חָֽפַרְתָּ֗ לָבֶ֥טַח תִּשְׁכָּֽב:
19וְרָֽבַצְתָּ וְאֵ֣ין מַֽחֲרִ֑יד וְחִלּ֖וּ פָנֶ֣יךָ רַבִּֽים:
20וְעֵינֵ֥י רְשָׁעִ֗ים תִּ֫כְלֶ֥ינָה וּ֖מָנוֹס אָבַ֣ד מִנְּהֶ֑ם וְ֜תִקְוָתָ֗ם מַֽפַּח־נָֽפֶשׁ:
ועיני רשעים.  שונאיך תכלנה בפנותם ברעתך לראות ולא ישיגו (תאוותם) וכל כליון עינים שבלשון קודש זהו המצפה לראות ואינו משיג וכמו ועיניך רואות וכלות אליהם וגו' (דברים כ״ח:ל״ב):
ומנוס.  הוא מבטח:
ותקותם.  מה שהם מקוים לראות בך למפח נפש יהיה להם: