החודש הזה לכם, ראש-חודש ניסן, ה'תשכ"ט

בס"ד. ראש חודש ניסן (אחר תפלת שחרית)* , ה'תשכ"ט

(הנחה בלתי מוגה)

החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה1, ואיתא במאמרי רבותינו נשיאינו בזה2, אמר ר' יצחק לא הי' צריך להתחיל התורה אלא מהחודש הזה לכם, ומה טעם פתח בבראשית, משום כח3 מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים4. ומבואר הדיוק דאמר ר' יצחק5, שיצחק הוא מלשון צחוק עשה לי אלקים6, היינו, שכאשר מהפכים את השם אלקים שהו"ע כח וגבורה דין וצמצום, ומוסיפים ומגלים את ביטול היש לאין, אזי נעשה אמיתית ענין הצחוק7 [וזהו ג"כ כללות הענין דיוסף8 הוי' לי בן אחר9, כהפירוש בזה10 שגם מבחי' אחר יעשו בחי' בן, שאז הוא אמיתית ענין ההוספה]. וזהו שאמר ר' יצחק לא הי' צריך להתחיל התורה אלא מהחודש הזה לכם, כי, כללות הענין דהחודש הזה לכם הו"ע ביטול היש לאין, כדלקמן.

ב) והענין בזה, כמבואר בעמק המלך11 בפירוש מאמר ר' יצחק לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם ומה טעם פתח בבראשית כו', שכללות סיפור מעשה בראשית הרי זה רק אחר הצמצום, שזהו מש"נ בראשית ברא אלקים, אלקים דייקא, שמורה על בחי' גבורה, שעי"ז נעשה אפשריות לענין הצמצום ואח"כ נעשה מזה המציאות של הצמצום בפועל. אמנם כללות ענין התורה הוא מלשון תורה אור12, היינו, לגלות האמת הוי' לעולם13. ולכן לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם, שזוהי עבודתם של ישראל בקיום התומ"צ, שעי"ז פועלים גם ביטול היש לאין, לגלות בבראשית ברא אלקים את האמת הוי'.

וזהו גם כללות הענין דראש חודש, כולל גם ר"ח ניסן, ראשון הוא לכם לחדשי השנה, שיש בו כל עניני ראשי חדשים של כל השנה, שלכן הוא אחד מארבעה ראשי שנים (כמבואר ענינם בקבלה ובכ"מ), כמארז"ל14 באחד בניסן ר"ה למלכים ולרגלים, והוא ראשון גם במנין החדשים (שלכן נקרא חודש תשרי בשם חודש השביעי), ולכן נקרא חודש ניסן גם בשם חודש האביב15, שמורה על ענין של התחלה16. ומזה מובן שבר"ח ניסן ישנו הענין הכללי של כל החדשים, ונוסף לזה יש בו ענין מיוחד השייך לר"ח ניסן, שלכן ראשון הוא לכם לחדשי השנה. והענין בזה, דהנה, ענינו של ראש חודש הוא שכולל את כל החודש כולו (שלכן נקרא בשם ראש חודש, כמבואר בהדרושים דר"ה17 ), והענין דחודש הוא כמ"ש18 חודש אשתו, שהו"ע ההתחדשות, שאז נעשה לידת הלבנה מחדש, והיינו, שבערב ר"ח שהוא ההקדמה לר"ח נעשית הלבנה בבחי' אין (והו"ע ביטול היש אל האין), ובר"ח נעשית הולדה חדשה, שלכן נקרא בשם מולד הלבנה, ובדוגמת ברישא חשוכא והדר נהורא19. והענין בזה, שהלבנה שמקבלת אורה מהשמש יש בה שינויים, והרי אמיתית ענין השינוי הוא ע"י עבודת האדם (לגלות בבראשית ברא אלקים את האמת הוי'), משא"כ כל הענינים שבסדר ההשתלשלות אינם באופן של שינוי. והיינו, שכללות הענין דראשי חדשים (שישנו גם בר"ח ניסן, ראשון הוא לכם לחדשי השנה, שכולל כל ראשי חדשים והוא העיקר שלהם) הוא השינוי והחידוש שנעשה ע"י עבודת האדם בביטול היש אל האין.

ויש להוסיף בזה, ע"פ המבואר בתוספות20 בדיוק הלשון ארבעה ראשי שנים (שר"ח ניסן הוא הראשון ביניהם) הם, שזהו לפי שבא לבאר את הראשי שנים עצמם, משא"כ כאשר לא תני הם, משום דקאי אבתרי'. והרי זהו גם החילוק בין סדר ההשתלשלות שהוא בשביל הבירור הנעשה בו, להענין דראשי שנים ועאכו"כ ראשי חדשים, שהוא בשביל החידוש, שזהו עיקר הענין, התכלית לעצמו.

ג) והנה נוסף על האמור בנוגע לכללות הענין דראשי חדשים, ישנו הענין דר"ח ניסן שהוא עולה על כולנה, עד שנקרא ראשון הוא לכם לחדשי השנה. והענין בזה, דהנה כתיב21 שער החצר הפנימית הפונה קדים גו' ביום החודש יפתח. ומבואר בדרושי החודש הזה לכם22, שחצר הפנימית הוא בחי' בינה [וזהו גם הענין דספר תורה23, כמבואר בכ"מ24 שענינה הוא בחי' הבינה], ושער החצר הפנימית פונה קדים, כי גילוי עתיקא (קדים) הוא בבינה25. וענינו בעבודה הו"ע התשובה, כידוע שתשובה היא בחי' בינה26. וזהו שמצינו בנוגע לערב ראש חודש, כמובא בהדרושים דהחודש הזה לכם (במקומות מועטים)22 שנקרא בשם יו"כ קטן27, שהו"ע התשובה. וענין זה הוא בכל ראשי חדשים, וביתר שאת בר"ח ניסן, להיותו ראשון הוא לכם לחדשי השנה, ומזה מובן שגם ערב ר"ח ניסן הוא באופן של הוספה ביותר, מכיון שר"ח שלאחריו הוא באופן של הוספה ביותר. והיינו, שישנה כללות העבודה בתומ"צ, כולל גם עבודת התשובה, כפי שהיא במשך כל השנה, שאז אפילו עבודת התשובה היא עבודה מסודרה. ולמעלה מזה היא העבודה דחודש ניסן, דהנה, באחד בניסן ר"ה לרגלים, רגל שבו (רגל שהוא בחודש הנכנס באחד בניסן הוא) ר"ה לרגלים28, דהיינו חג הפסח, ופסח הוא מלשון דילוג29, שהו"ע הדילוג בעבודה דתומ"צ, ואפילו ענין הדילוג בעבודת התשובה, באופן נעלה יותר מענין התשובה כפי שהוא מצד עצמו. ויש לומר, שזהו החילוק בין בחי' אתערותא דלתתא ואתערותא דלעילא התלוי' באתעדל"ת (שבזה נכלל גם ענין התשובה, שהו"ע בכל מאדך30, שלפי ערך העבודה דמאד שלך31 מעוררים את המאד שלמעלה), ובין בחינת אתעדל"ע שלמעלה מבחינת אתעדל"ע התלוי' באתעדל"ת32, שהיא למעלה גם מענין התשובה33 (אף שענין התשובה בכלל הוא בחי' אתעדל"ע שלמעלה מאתעדל"ע התלוי' באתעדל"ת). ויש לומר בדרך אפשר, שכללות התשובה דחודש ניסן הו"ע תשובת הצדיקים, שעל זה אמרו שמשיח אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא34.

ובזה יובן מה שמצינו בגמרא35 גבי ר' אלעזר בן ערך (שהי' אדם גדול36 ), שנמשך אחרי חמרא דפרוגייתא ומיא דדיומסת, בעא למיקרא החדש הזה לכם, אמר החרש הי' לבם, ועל זה אמר רבי נהוראי (שר' אלעזר בן ערך שמו) אֶל בינתך אַל תשען37. ובביאור הקשר והשייכות להחודש הזה לכם (שבזה הי' ניכר שנמשך אחר חמרא דפרוגייתא ומיא דדיומסת), אף שלכאורה שייך ענין זה לראשי חדשים של כל השנה, ולכללות השנה כולה, יש לומר, שהמכוון בזה, שלא מספיק כללות העבודה דקיום התומ"צ כולל גם עבודת התשובה כפי שהיא קשורה עם עניני הגוף והגבלת הגוף, אלא צריכה להיות העבודה באופן של דילוג דוקא, שזהו"ע דר"ח ניסן. וזהו גם מה שאמרו אל בינתך אל תשען, היינו, שצ"ל באופן שלמעלה גם מבחי' בינה (ענין התשובה), שער החצר הפנימית הפונה קדים, שזוהי התשובה דחודש ניסן, שענינה הוא לאתבא צדיקייא בתיובתא. וזהו שדוקא עי"ז נקרא בשם ר' נהוראי, שזהו ע"ד מ"ש38 ידע מה בחשוכא ונהורא עִמֵּהּ שְׁרֵא, שזהו בחי' החושך כמו שהוא למעלה.

ד) ועפ"ז יובן הפלוגתא דר"א (ר"א הגדול) ור"י אם בתשרי עתידין להגאל או בניסן עתידין להגאל39, ואזלי לשיטתייהו, דר"א הגדול ס"ל אם ישראל עושין תשובה נגאלין40, ולכן ס"ל שבתשרי עתידין להגאל, ור"י ס"ל שבניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל, כיון שס"ל שהתשובה שעל ידה תבוא הגאולה היא תשובה שבאה לגמרי מלמעלה (הקב"ה כו' מחזירן למוטב40), וכמשנת"ל שהתשובה דחודש ניסן היא בחי' אתעדל"ע שלמעלה מכל אתעדל"ת. והענין הוא, דהנה אמרו רז"ל41 לא זז מחבבה עד שקראה בתי כו' עד שקראה אחותי כו' עד שקראה אמי, ובמ"א איתא שיש בחי' בת שלמעלה גם מבחי' אמי, דקאי על בחי' המלכות (בת) כפי שתתעלה לעתיד לבוא42. והנה, קראה אמי קאי על בחי' הבינה, שהו"ע התשובה כנ"ל. וזהו שר"א ס"ל אם ישראל עושין תשובה נגאלין, ובתשרי עתידין להגאל, שזהו מצד המעלה דקראה אמי. אמנם, מבואר בכ"מ בחסידות43 שהפס"ד הוא כדעת ר"י שבניסן עתידין להגאל, שזהו כפי שבחי' בת מתעלית לבחי' אמי ועד שהיא למעלה גם מבחי' אמי, היינו, שישנו ענין התשובה (אמי), אלא שהתשובה היא באופן שבאה לגמרי מלמעלה (שזהו"ע בת, שהיא רק בבחי' מקבל).

ה) והנה כיון שכל הגילויים דלעתיד תלויים במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות44, ישנו ענין זה גם בר"ח, שזהו"ע דהחודש הזה לכם. והענין בזה, דהנה, ענינו של ר"ח הוא ספירת המלכות45, ענין הדיבור45, וע"י עבודת התשובה בער"ח, יו"כ קטן, מתעלית המלכות (בתי) לבחי' הבינה (אמי), שזהו ששער החצר הפנימית הפונה קדים גו' ביום החודש יפתח. אבל אעפ"כ, עלי' זו היא עדיין בסדר השתלשלות. אמנם, בראשי חדשים גופא ישנו הענין דר"ח ניסן, שעליו נאמר ראשון הוא לכם לחדשי השנה, שבו מתעלית המלכות למעלה מבחי' אמי, לאחרי שבערב ר"ח מתעלית לבחי' אמי, שזהו מצד מעלת התשובה באופן דלאתבא צדיקייא בתיובתא, היינו, שבנ"י עומדים בדרגת ובחינת עבודת הצדיקים, ובזה גופא ניתוסף העילוי דלאתבא צדיקייא בתיובתא. וענין זה (לאתבא צדיקייא בתיובתא) נעשה ע"י משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו, כימי צאתך מארץ מצרים46, שבניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל, ויקויים היעוד כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות.