פרק מו

1כֹּֽה־אָמַר֘ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ שַׁ֜עַר הֶֽחָצֵ֚ר הַפְּנִימִית֙ הַפֹּנֶ֣ה קָדִ֔ים יִֽהְיֶ֣ה סָג֔וּר שֵׁ֖שֶׁת יְמֵ֣י הַמַּֽעֲשֶׂ֑ה וּבְי֚וֹם הַשַּׁבָּת֙ יִפָּתֵ֔חַ וּבְי֥וֹם הַחֹ֖דֶשׁ יִפָּתֵֽחַ:
שער החצר הפנימית הפונה קדים וגו': שנו רבותינו במסכת מדות שני פשפשין היו לו לשער ההיכל אחד בדרום ואחד בצפון שבדרום עליו מפורש בקבלה (לעיל מ"ד) איש לא יבא בו והיה סגור:
2וּבָ֣א הַנָּשִׂ֡יא דֶּרֶךְ֩ אוּלָ֨ם הַשַּׁ֜עַר מִח֗וּץ וְעָמַד֙ עַל־מְזוּזַ֣ת הַשַּׁ֔עַר וְעָשׂ֣וּ הַכֹּֽהֲנִ֗ים אֶת־עֽוֹלָתוֹ֙ וְאֶת־שְׁלָמָ֔יו וְהִֽשְׁתַּֽחֲוָ֛ה עַל־מִפְתַּ֥ן הַשַּׁ֖עַר וְיָצָ֑א וְהַשַּׁ֥עַר לֹֽא־יִסָּגֵ֖ר עַד־הָעָֽרֶב:
דרך אולם השער מחוץ: כמו שאמור למעל' ואילמיו אל החצר החיצונה דרך אולם השער של עזרה כלומר יכנס בדרך שער מזרחי שהוא משמש כניסה ויציאה ובא לו לאותו הפשפש:
ועמד על מזוזת השער: אותו שער הקטן הוא הפשפש:
את עולתו ואת שלמיו: עולת ראיה ושלמי חגיגה ומקרא זה מוסב על יום טוב, כך מצאתי בפירושים מדוייקים:
ועמד על מזוזת השער: שער הפנימית היא אשר באר הוא הפשפש כדאמר מר איפשר קרבנו של אדם קרב ואינו עומד על גביו:
ולא יסגר עד הערב: למה לא יסגר:
3וְהִֽשְׁתַּֽחֲו֣וּ עַם־הָאָ֗רֶץ פֶּתַח הַשַּׁ֣עַר הַה֔וּא בַּשַּׁבָּת֖וֹת וּבֶֽחֳדָשִׁ֑ים לִפְנֵ֖י יְהֹוָֽה:
והשתחוו עם הארץ: כל היום וגם כל הבא ולערב יסגרוהו:
4וְהָ֣עֹלָ֔ה אֲשֶׁר־יַקְרִ֥ב הַנָּשִׂ֖יא לַֽיהֹוָ֑ה בְּי֣וֹם הַשַּׁבָּ֗ת שִׁשָּׁ֧ה כְבָשִׂ֛ים תְּמִימִ֖ם וְאַ֥יִל תָּמִֽים:
ביום השבת ששה כבשים: לא ידעתי למה שהרי אמרה תורה שני כבשים (מדבר כח) וביום השבת משמע שבת בראשית ומשמע יום טוב ואומר אני שבת זו אינה שבת בראשית אלא י"ט שטעון שבעה כבשים ושני אילים ובא ולימדך שאין מעכבין זה את זה ואם לא מצא שבעה יביא ששה ואם לא מצא שני אילים יביא אחד כמו שדרשו חכמים לענין ראש חדש:
5וּמִנְחָה֙ אֵיפָ֣ה לָאַ֔יִל וְלַכְּבָשִׂ֥ים מִנְחָ֖ה מַתַּ֣ת יָד֑וֹ וְשֶׁ֖מֶן הִ֥ין לָאֵיפָֽה:
מתת ידו: לימד שאין המנחות מעכבות זו את זו:
6וּבְי֣וֹם הַחֹ֔דֶשׁ פַּ֥ר בֶּן־בָּקָ֖ר תְּמִימִ֑ם וְשֵׁ֧שֶׁת כְּבָשִׂ֛ים וָאַ֖יִל תְּמִימִ֥ם יִֽהְיֽוּ:
וביום החדש פר בן בקר תמימים: מקרא זה דרשו רבותינו במנחות פר מה למדנו לפי שנא' בתורה (שם) ובראשי חדשיכם פרים בני בקר שנים מנין שאם לא מצא שנים יביא אחד לכך נאמר פר:
וששת כבשים: מה למדנו לפי שנאמר בתורה שבעה מנין שאם לא מצא שבעה יביא ששה לכך נאמר וששת כבשים ומנין אפילו אחד תלמוד לומר ולכבשים כאשר תשיג ידו, מצאתי:
7וְאֵיפָ֨ה לַפָּ֜ר וְאֵיפָ֚ה לָאַ֙יִל֙ יַֽעֲשֶׂ֣ה מִנְחָ֔ה וְלַ֨כְּבָשִׂ֔ים כַּֽאֲשֶׁ֥ר תַּשִּׂ֖יג יָד֑וֹ וְשֶׁ֖מֶן הִ֥ין לָאֵיפָֽה:
8וּבְב֖וֹא הַנָּשִׂ֑יא דֶּ֣רֶךְ אוּלָ֚ם הַשַּׁ֙עַר֙ יָב֔וֹא וּבְדַרְכּ֖וֹ יֵצֵֽא:
ובבוא הנשיא: ביום החודש ובשבת בראשית שאין ישראל מצווים על הראיה והוא בא להשתחוות:
דרך אולם השער יבוא ובדרכו יצא: באותו שער עצמו יצא ואינו מצווה לעשות העזרה קפנדריא אבל במועדים שנאמ' בהם (דברים ט"ז) יראה כל זכורך זקוק היא לעשו' קפנדריא כשאר העם היינו דכתיב בתוכם בבואם יבוא ובצאתם יצאו:
9וּבְב֨וֹא עַם־הָאָ֜רֶץ לִפְנֵ֣י יְהֹוָה֘ בַּמּֽוֹעֲדִים֒ הַבָּ֡א דֶּרֶ֩ךְ־שַׁ֨עַר צָפ֜וֹן לְהִֽשְׁתַּֽחֲו‍ֹ֗ת יֵצֵא֙ דֶּֽרֶךְ־שַׁ֣עַר נֶ֔גֶב וְהַבָּא֙ דֶּֽרֶךְ־שַׁ֣עַר נֶ֔גֶב יֵצֵ֖א דֶּֽרֶךְ־שַׁ֣עַר צָפ֑וֹנָה לֹ֣א יָשׁ֗וּב דֶּ֚רֶךְ הַשַּׁ֙עַר֙ אֲשֶׁר־בָּ֣א ב֔וֹ כִּ֥י נִכְח֖וֹ יֵצֵֽא (כתיב יֵצֵֽאו) :
ובבוא עם הארץ: דרך שער צפון וגו' כי נכחו. יצא. מצוה עליהם שיתראו בתוך העזרה יפה יפה:
10וְהַנָּשִׂ֑יא בְּתוֹכָ֚ם בְּבוֹאָם֙ יָב֔וֹא וּבְצֵאתָ֖ם יֵצֵֽאוּ:
והנשיא: גם הוא כשנכנס לעזרה לבא בפשפש ההיכל הדרומי להשתחוות גם הוא מצוה עליו לעשות העזרה קפנדריא ויבא דרך שער צפון ויצא דרך שער נגב עם שאר עם הארץ ונכנס ויצא נכחו דרך שער האחר וזהו בתוכם בבואם יבוא ובצאתם יצאו כולם הנשיא עם שאר העם ולא יבא דרך שער המזרחי כדרך שהוא בא ביו' החדש וביום שבת בראשית שהשער המזרחי אין נכחו שער במערב:
11וּבַֽחַגִּ֣ים וּבַמּֽוֹעֲדִ֗ים תִּהְיֶ֚ה הַמִּנְחָה֙ אֵיפָ֚ה לַפָּר֙ וְאֵיפָ֣ה לָאַ֔יִל וְלַכְּבָשִׂ֖ים מַתַּ֣ת יָד֑וֹ וְשֶׁ֖מֶן הִ֥ין לָֽאֵיפָֽה:
12וְכִי־יַֽעֲשֶׂה֩ הַנָּשִׂ֨יא נְדָבָ֜ה עוֹלָ֣ה אֽוֹ־שְׁלָמִים֘ נְדָבָ֣ה לַֽיהֹוָה֒ וּפָ֣תַח ל֗וֹ אֶת־הַשַּׁ֙עַר֙ הַפֹּנֶ֣ה קָדִ֔ים וְעָשָׂ֚ה אֶת־עֹֽלָתוֹ֙ וְאֶת־שְׁלָמָ֔יו כַּֽאֲשֶׁ֥ר יַֽעֲשֶׂ֖ה בְּי֣וֹם הַשַּׁבָּ֑ת וְיָצָ֛א וְסָגַ֥ר אֶת־הַשַּׁ֖עַר אַֽחֲרֵ֥י צֵאתֽוֹ:
וכי יעשה הנשיא נדבה: בששת ימי המעשה:
ופתח לו את השער וגו': לא נכנס בו להיכל אלא עומד שם והכהנים יעשו את עולתו ואת שלמיו והשתחוה ויצא שנאמר כאשר עשה ביום השבת ומה אומר ביום השבת (כאן) ועמד על מזוזת השער ועשו הכהנים את עולתו וגו':
אחרי צאתו: ואינו אומ' כאן והשע' לא יסגר עד הערב כמ"ש ביום השבת שביום השבת הוא אומר והשתחוו עם הארץ פתח השער ההוא לפיכך מניחו פתוח אבל בחול אין דרכם לבא להשתחות שכל אחד עסוק במלאכתו לפיכך וסגר את השער אחרי צאתו:
13וְכֶ֨בֶשׂ בֶּן־שְׁנָת֜וֹ תָּמִ֗ים תַּֽעֲשֶׂ֥ה עוֹלָ֛ה לַיּ֖וֹם לַֽיהֹוָ֑ה בַּבֹּ֥קֶר בַּבֹּ֖קֶר תַּֽעֲשֶׂ֥ה אֹתֽוֹ:
וכבש בן שנתו: עולת התמיד:
14וּמִנְחָה֩ תַֽעֲשֶׂ֨ה עָלָ֜יו בַּבֹּ֚קֶר בַּבֹּ֙קֶר֙ שִׁשִּׁ֣ית הָֽאֵיפָ֔ה וְשֶׁ֛מֶן שְׁלִישִׁ֥ית הַהִ֖ין לָרֹ֣ס אֶת־הַסֹּ֑לֶת מִנְחָה֙ לַֽיהֹוָ֔ה חֻקּ֥וֹת עוֹלָ֖ם תָּמִֽיד:
ששית האיפה: ירושלמית שהיא חומש של מדברית והן ב' עשרונים הא' למנחת התמיד וא' לחביתין ואף על פי שחביתין קריבין לחצאין מביא הוא בבקר עשרון שלם וחוצהו כמו ששנינו במנחות:
לרוס את הסולת: אילפר"יסיר בלע"ז ל"א אימ"לליר בלע"ז לרוס את הסולת לכתת ולבלול בו את הסלת לשון רסיס כמו (עמוס ו׳:י״א) והכה הבית הגדול רסיסים ולשון משנה אם היה עבה או מרוסס:
15 יַֽעֲשׂ֨וּ (כתיב וַֽעֲשׂ֨וּ) אֶת־הַכֶּ֧בֶשׂ וְאֶת־הַמִּנְחָ֛ה וְאֶת־הַשֶּׁ֖מֶן בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֑קֶר עוֹלַ֖ת תָּמִֽיד:
16כֹּה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה כִּֽי־יִתֵּ֨ן הַנָּשִׂ֚יא מַתָּנָה֙ לְאִ֣ישׁ מִבָּנָ֔יו נַֽחֲלָת֥וֹ הִ֖יא לְבָנָ֣יו תִּֽהְיֶ֑ה אֲחֻזָּתָ֥ם הִ֖יא בְּנַֽחֲלָֽה:
17וְכִֽי־יִתֵּ֨ן מַתָּנָ֜ה מִנַּֽחֲלָת֗וֹ לְאַחַד֙ מֵֽעֲבָדָ֔יו וְהָ֚יְתָה לּוֹ֙ עַד־שְׁנַ֣ת הַדְּר֔וֹר וְשָׁבַ֖ת לַנָּשִׂ֑יא אַךְ נַֽחֲלָת֔וֹ בָּנָ֖יו לָהֶ֥ם תִּהְיֶֽה:
שנת הדרור: שנת היובל:
ושבת: כמו ושבה:
אך נחלתו בניו להם תהיה: כמו אך לבניו תהיה נחלתו ולא תנתן לצמיתות לאחר:
18וְלֹֽא־יִקַּ֨ח הַנָּשִׂ֜יא מִנַּֽחֲלַ֣ת הָעָ֗ם לְהֽוֹנֹתָם֙ מֵֽאֲחֻזָּתָ֔ם מֵֽאֲחֻזָּת֖וֹ יַנְחִ֣ל אֶת־בָּנָ֑יו לְמַ֙עַן֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יָפֻ֣צוּ עַמִּ֔י אִ֖ישׁ מֵֽאֲחֻזָּתֽוֹ:
19וַיְבִיאֵ֣נִי בַמָּבוֹא֘ אֲשֶׁ֣ר עַל־כֶּ֣תֶף הַשַּׁעַר֒ אֶל־הַלִּֽשְׁכ֚וֹת הַקֹּ֙דֶשׁ֙ אֶל־הַכֹּֽהֲנִ֔ים הַפֹּנ֖וֹת צָפ֑וֹנָה וְהִנֵּה־שָׁ֣ם מָק֔וֹם בַּיַּרְכָתַ֖יִם (כתיב בַּיַּרְכָתִַ֖ם) יָֽמָּה:
ויביאני במבוא: דרך האמה שבזוית בית החליפו' שנכנסין בו לאויר עשרים שבין הלשכות שבצפון לבין תאי ההיכל:
אשר על כתף השער: שער הצפוני כתף השער אשר מן השער למערב:
הפינות צפונה: שיש להם פתחים לצד חצר החיצונה לצפון ופתחים היו להם לאויר העשרים:
בירכתים ימה: בסוף הלשכות למערב:
20וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י זֶ֣ה הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֚ר יְבַשְּׁלוּ־שָׁם֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים אֶת־הָֽאָשָׁ֖ם וְאֶת־הַֽחַטָּ֑את אֲשֶׁ֚ר יֹאפוּ֙ אֶת־הַמִּנְחָ֔ה לְבִלְתִּ֥י הוֹצִ֛יא אֶל־הֶֽחָצֵ֥ר הַחִֽיצוֹנָ֖ה לְקַדֵּ֥שׁ אֶת־הָעָֽם:
לבלתי הוציא: כמו להוציא שקדשי קדשים נפסלין ביוצא:
לקדש את העם: ת"י לאתערבא עם עמא:
21וַיּֽוֹצִיאֵ֗נִי אֶל־הֶֽחָצֵר֙ הַחִ֣יצֹנָ֔ה וַיַּ֣עֲבִרֵ֔נִי אֶל־אַרְבַּ֖עַת מִקְצוֹעֵ֣י הֶֽחָצֵ֑ר וְהִנֵּ֚ה חָצֵר֙ בְּמִקְצֹ֣עַ הֶֽחָצֵ֔ר חָצֵ֖ר בְּמִקְצֹ֥עַ הֶֽחָצֵֽר:
מקצוע: אנגל"אש בלע"ז:
22בְּאַרְבַּ֜עַת מִקְצֹעֹ֚ת הֶֽחָצֵר֙ חֲצֵר֣וֹת קְטֻר֔וֹת אַרְבָּעִ֣ים אֹ֔רֶךְ וּשְׁלֹשִׁ֖ים רֹ֑חַב מִדָּ֣ה אַחַ֔ת לְאַרְבַּעְתָּ֖ם מְ֗הֻ֗קְ֗צָ֗עֽ֗וֹ֗ת֗:
חצרות קטורות: שנינו במסכת מדות אין קטורו' אלא שאינן מקורות ושם מפרש מה היו משמשות:
מהקצעות: בזוית מקצעות החצר:
23וְט֨וּר סָבִ֥יב בָּהֶ֛ם סָבִ֖יב לְאַרְבַּעְתָּ֑ם וּמְבַשְּׁל֣וֹת עָשׂ֔וּי מִתַּ֥חַת הַטִּיר֖וֹת סָבִֽיב:
וטור סביב בהם: שורת נדבך חומת אבנים בולט מן החומה סמוך לארץ ובו נקבים מקום שפיתת קדרות ומתחת הטור חלל להסיק בו אור מתחתיו והקדרות מלמעלה:
ומבשלות עשוי: הוא החלל מתחת שפיתת הקדירות:
24וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑י אֵלֶּה בֵּ֣ית הַֽמְבַשְּׁלִ֔ים אֲשֶׁ֧ר יְבַשְּׁלוּ־שָׁ֛ם מְשָֽׁרְתֵ֥י הַבַּ֖יִת אֶת־זֶ֥בַח הָעָֽם:
את זבח העם: חזה ושוק של שלמים שאינן נפסלין בצאתו חוץ לעזרת ישראל כמו החטאת והאשם: