ספר תורה הוא לא רק הנוסח השמור של חמשת חומשי התורה שנכתבו ונמסרו לנו על ידי משה רבינו לפני יותר משלושת אלפי שנה, זהו גם שמו של ספר פיזי, עשוי קלף מגולגל, הנכתב ומיוצר בצורה ידנית לפי מסורת מדויקת שנשמרת מפה לאוזן מימי משה רבינו ועד ימינו1.

דיני כתיבת ספר תורה מתייחסים לכל פרט במבנה ובמראה של הספר ובתהליך הייצור שלו, ואחד מהם קובע שכל האותיות בספר צריכות להיכתב בדיו שחור בלבד, ואפילו אם אות אחת בספר כתובה בצבע אחר, שאינו שחור, פוסלת את הספר כולו מלהיחשב ספר תורה כשר2.

כמו לא מעט הלכות אחרות, גם הלכה זו היא חלק מחוקי התורה העל-שכליים שנאמרו לנו ללא שום נימוק. ואולם, במהלך הדורות גילו חכמינו בהלכה זו טעמים ורמזים שונים:

אש שחורה ואש לבנה

חז"ל אומרים3 שמשה רבינו קיבל את התורה מהקדוש ברוך הוא כשהיא "כתובה באש שחורה על גבי אש לבנה". בהתאם לכך, ספר התורה צריך להיכתב בדיו שחור על גבי יריעת הקלף הלבנה.

ברור כמו שחור-לבן

רבי יהודה ליוואי, הידוע בתור 'המהר"ל מפראג' (המאה ה-16) מסביר4 שהתיאור "אש שחורה על גבי אש לבנה" הוא דימוי המבטא את שלושת התכונות של התורה: רוחנית, טובה וברורה.

אש הוא דבר חסר ממשות ולכן משמש כאן לתיאור הרוחניות והרוממות של התורה, לבל נטעה לחשוב שהיא בסך הכול מקבץ כללי התנהגות לקיום חברה בריאה ומוסרית; שכן, חרף החזות החיצונית של התורה, העוסקת בחיים האנושיים בעולם הגשמי, פנימיותה ומהותה של התורה היא חוכמתו הנשגבה של ה' הנעלית מכל מציאות גשמית.

הצבע הלבן מזכיר אור, ומשום כך נקראת התורה "אש לבנה" – כיון שהיא מאירה ונעימה ומעניקה טוב וחסד לכל מי שזוכה ללכת בדרכיה ולקיים את מצוותיה.

ועל רקע הנועם והטוב האלוקי של התורה, עומדת "האש השחורה" של האותיות, המוצגת בשחור על גבי לבן, בניגודיות הגבוהה ביותר, ומבטאת כי האמת של התורה מוחלטת ובלתי מתפשרת, והגבולות שהיא קובעת בחיי היומיום בין האסור למותר ובין הנכון לשגוי הם ברורים ומובהקים ובלתי ניתנים לטשטוש.

אור מעומעם

כשאור בוהק מידי הוא מסנוור ויש לעמעם אותו על מנת שיוכלו להביט בו. כך גם האור של התורה בהיר ונעלה כל כך שכדי שנוכל "להביט" בו – כלומר לקלט אותו בשכלנו ולנהל את חיינו על פיו – הוא "מושחר" ומוסתר ומתעמעם והופך לאותיות המרכיבות משפטים בעלי משמעות הגיונית שאותם ניתן ללמוד, להבין ואף ליישם5.

"העבודה השחורה" של לימוד התורה

יש מפרשים (על פי דברי הזוהר הקדוש) שהצבע השחור של האותיות מזכיר לנו שלימוד תורה זה לא פינוק. רק מי שמוכן "להשחיר" את עצמו על התורה6, להקריב עבורה ולהתייגע בלימוד מתוך ענווה והתבטלות, זוכה להתחבר לתורה ולקלוט לתוכו את האור שלה7.

הכוח עובר לאדם

רבי לוי יצחק מברדיטשוב מסביר זאת כך:

אירוע מתן תורה חולל מהפכה אדירה. הכוח העילאי של התורה נמסר לידי עם ישראל, ובעקבות זאת המציאות נקבעת לפי מה שמכריעים הצדיקים וחכמי התורה. עד כדי כך, שחז"ל אומרים שהצדיק יכול לבטל אפילו גזירה של הקדוש ברוך הוא!

ה"עליונות" הזו, כביכול, שיש לעם ישראל בזכות התורה מבטאת באש השחורה הממוקמת על גבי האש הלבנה:

את הצבע הלבן ניתן לצבוע בכל צבע אחר ולכן הוא מסמל את הרוחניות המופשטת של האלוקות כמות שהיא, הנעלית מכל הגדרה שהיא. מה שצבוע שחור לא ניתן יותר לצבוע בשום צבע אחר, וזה מסמל את האדם שהוא לא יותר ממה שהוא, על אופיו ומגבלותיו.

וכך, בזכות קדושת התורה מתרחש הפלא האדיר שה"שחור", כלומר האדם, עומד כביכול, מעל גבי, ממעל, ל"לבן" – לרוחניות והרוממות האלוקית!8.

מצוות ואיסורים

רבי שניאור זלמן, אדמו"ר הזקן, מסביר9 ש"האש הלבנה" מייצגת את ה'מצוות-עשה' של התורה – כל מה שהתורה מצווה עלינו לעשות ולקיים, ו"האש השחורה" של התורה כוללת את האיסורים, ה'מצוות-לא-תעשה', הדברים והפעולות שמהם צריך להימנע ולהישמר.

כשאנו עושים מצוות ומעשים טובים ניכר בבירור ההשפעה החיובית שיש למעשינו על העולם. ההשפעה הזו היא ביטוי לאור האלוקי של המצוות שנטמע במרחב הפיזי כאשר מקיימים אותן במעשה בפועל.

לעומת זאת, כשאנו נמנעים מפעולות אסורות ומתרחקים מדברים שליליים, קשה להצביע במה הבחירה שלנו הפכה את העולם למקום טוב יותר ממה שהיה קודם. ואולם, האמת היא שגם ההקפדה על איסורי התורה ובאמצעות ההתרחקות מהרע העולם משתנה לטובה באופן דרמטי. הסיבה שבגללה אנו לא חשים בשינוי שמתחולל היא שהאור האלוקי הטמון בציות למצוות ה"לא-תעשה" של התורה הוא מאוד נעלה וזך ולכן לא גלוי לעינינו המוגבלות.

משום כך ההשפעה האלוקית הגבוהה ששמירת איסורי התורה מביאה לעולם מיוצגת באותיות השחורות, הכבויות-כביכול, של התורה.

ובכל זאת, בקרוב ממש, לכשיבוא המשיח, גם האורות הכמוסים והעלומים הללו יהפכו גלויים ויאירו באופן מוחשי ומורגש את כל מרחבי העולם!

• מומלץ בשבילך: מדוע כותבים ספר תורה עם קולמוס?