פעם בערב ופעם בבוקר

התורה מצווה לקרוא את קריאת שמע פעמיים בכל יממה, פעם אחת בערב ופעם נוספת בבוקר. כפי שנאמר בפסוק: "וְדִבַּרְתָּ בָּם . . וּבְשׇׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ"1 – שפירושו: בזמן שבו מקובל לשכב לישון (בערב) ובזמן שבו מקובל לקום מהשינה (בבוקר)2.

"קריאת שמע" כוללת קריאה של שלושה "פרשות", כלומר שלושה קטעים מהתורה: 'פרשת שמע', 'פרשת והיה אם שמוע' ו'פרשת ציצית'.

בנוסף לקריאת שמע עצמה, תיקנו חז"ל את 'ברכות קריאת-שמע' שהן ברכות מיוחדות שאותן יש לברך לפני הקריאה ולאחריה (בקריאת-שמע של הלילה שתי ברכות לפני הקריאה ושתיים לאחרי הקריאה; ובקריאת-שמע של הבוקר שתי ברכות לפניה וברכה אחת לאחריה).

קריאת שמע עם הברכות הנאמרות לפניה ולאחריה, הוצמדו לתפילה המקורית שהיא תפילת העמידה (תפילת 'שמונה עשרה') וכך הפכו לחלק עיקרי מנוסח תפילת שחרית בבוקר ותפילת ערבית בערב3.

פעם נוספת: לפני השינה

בנוסף לשתי הפעמים שבהם מצווה מהתורה לקרוא את קריאת שמע במהלך היממה, חז"ל קבעו לקרוא קריאת-שמע פעם נוספת, שלישית, "על המיטה", כלומר לפני השינה, ולומר אחריה ברכה נוספת – ברכת "המפיל חבלי שינה" שבה מודים לה' על השינה, מבקשים להמשיך לעבוד אותו גם תוך כדי השינה ולהינצל מהרהורים וחלומות רעים ולקום מהשינה בבריאות ובשלום4.

קריאת שמע שנאמרת לפני השינה, יחד עם ברכת "המפיל" שנאמרת אחריה, נקראות "קריאת שמע שעל המיטה".

ובכן, מדוע תיקנו לקרוא פעם נוספת, שלישית, את קריאת שמע לפני השינה ולא מספיקה קריאת שמע שנאמרת בתפילת ערבית? הנה ההסברים שנאמרו על כך:

מסגרת נפשית נכונה

מטרה אחת של קריאת-שמע סמוך לשינה היא כדי ללכת לישון מתוך אמירת דברי תורה5.

כמו שאמר דוד המלך בתהלים6 "אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם, וְדֹמּוּ סֶלָה" – פירוש הפסוק: אִמְרוּ את 'פרשת שמע' שבה נאמר "וְהָיוּ הַדְּבָרִים . . עַל⁠ לְבָבֶךָ" כאשר אתם שוכבים לישון ולאחר מכן דוּמוּ, שִׁתְּקוּ ונוחו בשינה7.

הגנה רוחנית

בנוסף, ברכת "המפיל חבלי שינה" לפני השינה עוזרת לספק הגנה רוחנית מפני מחשבות רעות וכוחות טמאים ושליליים (גשמיים וגם רוחניים) במהלך הלילה8.

השינה נחשבת מעין טעימה קלה, של אחד משישים (1.6%) מהמוות9. היעדר החיים יוצר ואקום רוחני המושך אליו כוחות של טומאה ומחשבות לא רצויות. קריאת שמע מעניקה לאדם תוספת של חיות רוחנית ובזכותה ניתן להתגבר על דלדול החיות שמביאה איתה השינה.

מהטעם הזה נוהגים לומר את כל שלושת הפרשיות המרכיבות את קריאת שמע, ולא להסתפק באמירת הפרשייה הראשונה בלבד, שכן מניין התיבות הכולל של שלושת הפרשיות עולה רמ"ח (248)10, כמספר איבריו של האדם. רמ"ח התיבות מגנים ושומרים על רמ"ח האיברים11.

פתרון למקדימי תפילה

בקהילות מסוימות נהוג להתפלל ערבית מוקדם, אחרי שקיעת השמש אבל לפני צאת הכוכבים (המנהג מתקיים בפרט בימי שישי שבהם יש המקדימים להתפלל את תפילת ליל השבת אפילו קודם שקיעת החמה). אלו שנוהגים כך יוצאים ידי חובת התפילה אבל לא יוצאים ידי חובה במצוות קריאת שמע של ערבית כיון שאותה יש לקרוא דווקא בלילה, לאחר צאת הכוכבים.

אמירת קריאת שמע לפני השינה מספקת הזדמנות קבועה עבור מקדימי התפילה לקריאת שמע בלילה והם יכולים לצאת בכך ידי חובת המצווה אם אכן יכוונו לכך בשעת הקריאה ויקראו את כל שלושת הפרשיות12 כהלכתן תוך הקפדה על הריכוז ויראת הכבוד הנדרשים בקיום מצוות קריאת שמע13.

פסוקים של הגנה

התלמוד14 מספר שהחכם רבי יהושע בן לוי היה אומר לפני השינה, בנוסף לקריאת שמע, גם את מזמור צא בתהלים ("יושב בסתר עליון") לשם הגנה ושמירה, וכך נוהגים רבים. כמו כן, בסידורים ניתן למצוא תוספות של עוד פסוקים ותפילות המצורפים לאמירת קריאת שמע שעל המיטה, רובם קשורים עם הגנות ושמירות מפני סכנות רוחניות או גשמיות.

לנקות את הלב

בהיותה התפילה החותמת את היום, מהווה קריאת-שמע-שעל-המיטה גם רגע של התבוננות וחשבון-נפש על ההתנהגות במהלך היום שחלף, חזרה בתשובה ובקשת סליחה מאלוקים על החטאים שנעשו, והחלטה לשפר ולתקן את הטעון שיפור.

רגעי ההתבוננות החותמים את היום מאפשרים לנקות את הלב גם בעניינים שבין אדם לחברו, לוותר ולסלוח על הפגיעות שפגעו בנו ולפרוש לשינה מתוך לב נקי מטינה ומכעס. לשם כך חוברה התפילה "הריני מוחל" המצורפת לקריאת שמע שעל המיטה.

בסופו של דבר, יש קשר ישיר בין המצב התודעתי שבו אדם נשכב לישון למצב התודעתי בו יקום מהשינה. אם רוצים לקום ליום חדש, זורח ומאיר, פורח ומלא במשמעות רוחני. – יש להתחיל זאת כבר מהלילה, באמירת קריאת-שמע-שעל-המיטה.

ראו גם:

•אני לא מסוגל לומר 'הריני מוחל'! האם אפשר לדלג על הקטע הזה?

• מתי (ואיך) להיות עצובים? המדריך להתבוננות נוקבת