הסידור והתפילה

בפרק הראשון של הפודקאסט 'הסידור והתפילה' בני והרב שמואל מדברים על אבני היסוד מהם בנוי סידור התפילה, מי כתב אותו, ולמה בכלל אומרים לנו מה להתפלל במקום שכל אחד ידבר פשוט מהלב?

בפרק השני של הפודקאסט 'הסידור והתפילה' מדברים בני והרב שמואל על הנוסחאות של התפילה: מדוע יש כל כך הרבה וכיצד הם נוצרו? באיזה בית הכנסת כדאי להתפלל? ואיזה סידור תפילה 'יורש' את נוסח ארץ ישראל הקדום?

בפרק השלישי של הפודקאסט 'הסידור והתפילה' מדברים בני והרב שמואל על תפילת 'מודה אני' הפותחת את היום. למה מתחילים להתפלל כשאנחנו עוד חצי ישנים? מהו הביטוי 'מלך חי וקיים'? ואיזה סודות מסתתרים בטקסט הזה שפותח את סדר היום שלנו?

בפרק הרביעי של הפודקאסט 'הסידור והתפילה' מדברים בני והרב שמואל על נטילת הידיים שבתחילת היום. למה עושים זאת? מהי המשמעות של ה"רוח הרעה" השורה על הידיים? וכיצד שפיכת מים תעזור לה? עם עוד מסרים ותובנות מעולם החסידות וההלכה.

בפרק החמישי של הפודקאסט 'הסידור והתפילה' מדברים בני והרב שמואל על עולם הברכות הממלאות את הסידור מתחילתו ועד סופו. האם האלוקים זקוק לברכות שלנו? מה זה 'ברוך'? ולמה חשוב לומר זאת? ועוד רעיונות סביב עולם הברכות.

מה זה "נקבים נקבים, חלולים חלולים"? מדוע אומרים את הברכה הזו עם היציאה מהשירותים? ומה קשור כאן "רופא כל בשר"? - ובונוס: בני משתף תובנות מעולם הרפואה

מהי ה'נשמה', ומיהו ה'אני' ש"בו" ניתנת הנשמה? מה תפקידה של הנשמה, ומה התהליכים שהיא עוברת? ומדוע זה בכלל חשוב לנו על הבוקר?

ברכת 'אלוקיי נשמה' היא ברכה עמוקה ומעוררת השראה באופן מיוחד. במפגש הקודם עסקו כבר בני והרב שמואל בחלקה הראשון, בסוד ירידת הנשמה. והיום, במפגש הסוגר על הברכה הזו הם עוסקים בשאלת קיומה של הנשמה כאן בעולם, תפקידיה וכמובן בשאלת העתיד ותחיית המתים. תוך התייחסות מעט מפתיעה לגוף הנושא את הנשמה.

בפרק התשיעי של הפודקאסט 'הסידור והתפילה' עוסקים בני והרב שמואל בסדרת "ברכות השחר" מה יש לנו עם השכווי, והאם אי פעם ביקרנו בבית האסורים? למה אנחנו צריכים בכל בוקר להודות על כך שה' "רוקע הארץ על המים", ומה המשמעות של "המכין לי כל צרכי"?

הטרילוגיה "שלא עשני גוי, עבד אשה" מעוררת אצל האדם המודרני אי-נחת. בתת-סדרה בת שני פרקים מנסים בני והרב שמואל לקלף את ההיבטים השונים מעל הברכות הללו, מדוע הן נאמרות בכלל, ומה הן מסתירות מאחוריהן.

פרק שני בתת הסדרה המיוחדת על "שלא עשני אשה" שהוקלט בעקבות התגובות הרבות על החלק הראשון. בני והרב שמואל יוצאים למצוא את התשובות לכמה שאלות מציקות על הנושא בספיישל מיוחד על גבר ואשה בעולם הקבלה ובדרכם של חז"ל.

סיימנו את ברכות השחר, ואנחנו עם רגל אחת בחוץ כשהחשש מתעורר: מה צופן בתוכו היום הזה, שזה עתה מתחיל, מה ממתין לנו שם מעבר לפינה? בפרק השנים-עשר של הפודקאסט על הסידור והתפילה, דנים בני והרב שמואל בברכת "הגומל חסדים טובים לעמו ישראל", על החשש, על יצר טוב ויצר הרע, ועל כל מה שיהודי טובים מאחלים לעצמם.

הברכה על התורה חייבת להיאמן מתוך שמחה, כך במקורות. ואנחנו מבקשים שהיא תהיה ערבה בפינו. מדוע חשובה כל כך השמחה והעריבות של התורה? ומה הכוונה "כולנו יודעי שמך"? והאם ידעתם שבית המקדש נחרב בגלל שלא ברכו ברכת התורה? בפרק השלושה-עשר של הפודקאסט על הסידור והתפילה, דנים בני והרב שמואל בשלוש ברכות התורה, ובפסוקי 'יברכך' ומשנת 'אלו דברים' הנאמרים לאחריהם, ומגלים דברים חדשים על תלמוד תורה שכנגד כולם

טרם התפילה מתעטף היהודי בטלית ומניח תפילין, מה משמעות הפרקטיקות הללו, וכיצד הן חלק מתהליך התפילה. שיחה קצרה על בגדי התפילה

בשורה קטנה וקצרה אחרי ברכות השחר נאמר "הריני מקבל עלי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך" - מדוע חשוב לומר זאת? מדוע דוקא את מצוות אהבת ישראל אנחנו מקבלים על עצמנו, ולא למשל מצוות ידיעת השם?

התפילה החסידית באה תמיד אחרי "הכנות". הכנות שלעתים אורכות יותר מהתפילה בעצמה. הפעם נשוחח על המקווה, על הצדקה, על לימוד החסידות. מה הסיפור של ה'גארטל'? וגם, מי ניצח בתחרות על העוגייה?

עם הכניסה לבית הכנסת, אנחנו פותחים בשלושה פסוקים של "מה טובו". הפסוקים הללו מפארים את קדושת המקום. מדוע חשוב לומר זאת? מדוע בכלל אנחנו זקוקים לבית הכנסת ולא יכולים להסתפק בתפילה בבית? שיחה מרתקת על יסודות כל כך מרכזיים בעולם התפילה.

התפילה פותחת בפיוט "אדון עולם", שזכה למנגינות מוכרות ולפרסום רחב. הפיוט הזה יושב בדיוק בנקודה הפותחת של התפילה, כי הוא מהווה 'התבוננות' מעמיקה בגדולת השם, ובחיבור שלו עם הפינה הקטנה שלנו. ועל הדרך: למה הקב"ה נקרא "נורא", מה זה "להמשיל לו להחבירה", איך מלך יכול למלוך לפני שיש לו בכלל עם, ומה עשו חסידים כשלא היה להם זמן להתפלל?

בכל בוקר אומרים את פרשת העקידה. רגע קודם מבקשים תחינה מיוחדת של "אלוקינו ואלוקי אבותינו", זהו קטע תפילה שמופיע באותיות קטנות, ולכן הוא נראה לעתים שולי. אך מסתבר שהוא צופן בתוכו רעיונות משמעותיים הנוגעים לכל מהלך התפילה. הנה חלק מהנושאים המדוברים במפגש הזה: - מה פירוש הביטוי "אלוקינו ואלוקי אבותינו"? - מה זה "שמי שמי קדם", ומהי "אהבת הקדמונים"? - מדוע אנחנו מסתמכים כל כך הרבה על "זכות אבות"? - מדוע צריכים להזכיר לאלוקים את השבועה שלו?

חלק מסדרת 'התפילה שלפני התפילה' כוללת הקראה ארוכה-ארוכה של פרשת העקדה מספר בראשית, והפעם נעסוק בה ובתחינה הבאה אחריה. נבין מדוע היא נאמרת ומה המשמעויות שלה לבוקר שלנו. הנה חלק מהנושאים המדוברים במפגש הזה: - מה המשמעות הרלוונטית של "וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו"? - מה זה "ימי קדם", ומהם "ימי עולם"? - את הפסוק "ושימחתים בבית תפילתי" מפרש התלמוד: אלוקים גם הוא מתפלל! - מה הכוונה 'אלוקים מתפלל'? ולמי? ועל מה? - וממש שם בהמשך מופיע השיר 'תניא' של אברהם פריד, מכירים? - שם האלוקים מבקש מרבי ישמעאל בן אלישע שיתפלל גם הוא עליו, מה הולך שם?

אדם צריך להיות ירא שמים בסתר, ולומר תפילה ארוכה שבמרכזה קריאת שמע, וסביבה התבוננות מעמיקה באפסות העולם ובגדלות הנשמה. הפעם עסקנו בתפילת "לעולם יהא אדם". הנה חלק מהנושאים המדוברים במפגש הזה: - מה הדגש על יראת שמים בסתר ? - מדוע הגדרת הנשמה היא בכך שהיא עתידה ליתן דין וחשבון לפני כסא כבודך ? - האמנם 'אשרינו מה טוב חלקנו'? - כמה עוצמתית ההיסטוריה של הברכה "ברוך המקדש שמו ברבים"?

סדרי ה'קרבנות' שלפני התפילה פותחים בפרשה מעניינת: תרומת ופינוי הדשן שעל גבי המזבח, ואנו אומרים זאת מידי יום! הנה חלק מהנושאים המדוברים במפגש הזה: - מדוע חשוב לדבר מידי יום על פינוי הדשנים מהמזבח? - מה המשמעות בכלל של קריאת פסוקי הקרבנות? - למה אנחנו טוענים שהרוע היום הוא רוע לא רציני? - ואיך משתמשים באש התמיד שיוקדת על המזבח שבלב?

רגע לפני שמתחילים לקרוא את פרשת הקרבנות, אנחנו מקדימים הקדמה מוזרה: תפילה למחילת עוונות, עם הזכרתו - שדי התרגלנו אליה - של משה רבינו. מה מסתתר מאחורי התפילה הזו: - מה הקשר בין קרבן תמיד ובין חטאים עוונות ופשעים? - משה רבינו, הוא שליח האלוקים, מדוע צריכים להזכיר אותו בצורה מפורשת שהוא מי שמסר לנו את המצווה הזו? - מהי בכלל מטרת הקרבנות? - ואיך זה מתקשר לחלק הזה בתפילה?

היום עסקנו בפרשת הקרבנות, ובמיוחד בקרבן התמיד - הקרבת כבש אחד בבוקר והשני בין הערביים. הדיון עורר שאלות מעמיקות ותובנות מעניינות: מה הופך את פרשת הקרבנות לכה משמעותית ויוצאת דופן? מה המשמעות העמוקה מאחורי הקרבת קרבן פעמיים ביום? ומדוע ראו התנאים בפסוק זה את אחד הפסוקים החשובים והכלליים ביותר בתורה? בני הציע ראייה מעניינת של הקרבן כ"לחם" שאלוקים כביכול צורך. אבל המשל הזה נשמע מאוד מוזר כשמדובר באלוקים...

בני, חדש בבית הכנסת, מבקש סדר בענייני חודש אלול, מה זה ועל מה זה - פרק ראשון בספיישל חגי תשרי

אנחנו עוד בספיישל אלול, והפעם על נושא אלולי שכרוך גם עם כל ימות השנה. מה יש לנו עם ספר התהלים... בני מתאר חוויה מאוד מיוחדת שהוא גילה כאשר החל לומר תהלים בקביעות. הרב שמואל מנסה להסביר לו מה הוא חווה.