לא רוצה לסלוח!

בכל לילה לפני השינה אני קורא קריאת שמע שעל המיטה ופוגש את הקטע הבא: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵינִי מוֹחֵל לְכָל מִי שֶׁהִכְעִיס וְהִקְנִיט אוֹתִי אוֹ שֶׁחָטָא כְּנֶגְדִּי, בֵּין בְּגוּפִי בֵּין בְּמָמוֹנִי בֵּין בִּכְבוֹדִי בֵּין בְּכָל אֲשֶׁר לִי; בֵּין בְּאוֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, בֵּין בְּדִבּוּר בֵּין בְּמַעֲשֶׂה".

אני לא מסוגל לומר את הקטע הזה בלב שלם. יש הרבה אנשים שפגעו בי ואני לא מעוניין לסלוח להם! האם אני יכול פשוט לוותר עליו?

זו זכות שלך לבחור בסליחה

אתה יודע מה המקור לקטע הסליחה הזה? שמע סיפור שהגמרא1 מספרת.

תלמידיו של רבי נחוניא ביקשו ממנו שיגלה את הסוד שלו לאריכות ימים. הוא ענה להם: "מימיי לא התכבדתי בִּקְלוֹן חברי, ולא עלתה על מיטתי קללת חברי, וותרן בממוני הייתי". זאת אומרת שבכל לילה לפני שהלך לישון רבי נחוניא היה מוחל לכל מי שציער אותו במשך היום.

סיפור דומה מסופר על חכם תלמודי אחר בשם מר זוטרא. תלמידיו שמו לב שלפני שמר זוטרא היה עולה למיטה לישון, הוא היה אומר: "כל מי שציער אותי – מחול לו!".

ובספר הזוהר2 מסופר הסיפור המיוחד הבא:

התנא רבי אבא ישב בשער הכניסה של לוד. ראה איש אחד שהגיע עייף מהדרך, התיישב לנוח על זיז שמצא ונרדם. בזמן שהאיש ישן, הבחין רבי אבא בנחש שמתקדם לכיוונו של האיש, אבל לפני שהנחש הספיק להכיש אותו נפל עליו ענף כבד מעץ סמוך והרג אותו3.

כשהתעורר האיש וראה לפניו את הנחש המת, זינק מיד ממקומו. רגע אחר כך, הזיז שעליו ישב האיש התמוטט ונפל עמוק למטה. האיש ניצל שוב, גם מהנפילה.

ניגש רבי אבא לאיש ושאל אותו: "מי אתה ומה מעשיך? הרי לא לחינם עשה לך הקדוש ברוך הוא את שני הניסים הללו". אמר לו האיש: "אין אדם בעולם שעשה לי רע ולא התפייסתי אתו ומחלתי לו. ומי שלא הצלחתי להתפייס אתו, לא עליתי על מיטתי עד שמחלתי לו. לא התעסקתי בפגיעה שפגעו בי, ולא רק זה אלא שהשתדלתי לעשות רק טוב למי שפגע בי".

בשורה התחתונה, כשאתה הולך לישון ומסכם את היום שעבר, אתה נזכר גם בדברים הלא-נעימים שחווית. כשאתה חש שממש אין לך חשק למחול לאלו שפגעו בך, אמור לעצמך: אולי בכל זאת אמחל להם, לא בשבילם אלא בשבילי. אולי שווה לי למחול ולוותר כדי לזכות לאריכות ימים ולניסים מיוחדים בחיים?

בסוף, הבחירה היא רק שלך.

· כיצד אפשר לסלוח למישהו שבאמת פגע בך? – מדריך מקוצר ומועיל

· להניח לעבר: מאיפה מצא יוסף את הכוחות לשכוח ולמחול לאֶחָיו?