האם היהדות מאמינה בכשפים?

התשובה לשאלה 'מה יחסה של היהדות להיתכנות קסמים וכשפים?' נראית פשוטה למדי: התורה עצמה מתייחסת לכישוף בתחילת ספר שמות, כאשר קוסמי פרעה מצליחים לחקות את נס המטה של משה שנהפך לנחש, וגם חלק מהמכות1 . כמו כן, מספר פסוקים בתורה אוסרים על קסם וכישוף: "מכשפה לא תחיה"2 , ו"לא ימצא בך... קוסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף... כי תועבת ה' כל עושה אלה"3 .

נראה אם כן שהתורה מאמינה בהיתכנות קסם וכישוף, שהרי אחרת לא הייתה אוסרת את זה.

אבל האמת היא שהנושא מורכב יותר. הרמב"ם, לדוגמה, סובר שאין ממשות בקסמים, ומדובר באחיזת עיניים בלבד. לעומתו, רבים אחרים4 סבורים, שהתרחשויות חוץ-טבעיות כאלו הן בהחלט אפשריות. בשורות הבאות נלמד על הרעיונות שעומדים מאחורי מחלוקת זו.

גישת הרמב"ם: אחיזת עיניים

לאחר שמפרט את ההלכות הנוגעות לעשיית קסמים, הרמב"ם5 ממשיך ומסביר, שלמעשה אין בכך כלום:

"ודברים האלו כולן דברי שקר וכזב הן, והם שהטעו בהן עובדי כוכבים הקדמונים לגויי הארצות, כדי שינהגו אחריהן. ואין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להימשך בהבלים אלו, ולא להעלות על לב שיש תועלת בהן, שנאמר: "כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל"6 . ונאמר: "כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו ואתה לא כן..."7 . כל המאמין בדברים האלו וכיוצא בהן, ומחשב בלבו שהן אמת ודבר חכמה אבל התורה אסרתן, אינן אלא מן הסכלים ומחסֵרֵי הדעת, ובכלל הנשים והקטנים שאין דעתן שלימה. אבל בעלי החכמה ותמימי הדעת ידעו בראיות ברורות, שכל אלו הדברים שאסרה תורה אינם דברי חכמה אלא תהו והבל שנמשכו בהן חסרי הדעת, ונטשו כל דרכי האמת בגללן. ומפני זה אמרה תורה כשהזהירה על כל אלו ההבלים: "תמים תהיה עם ה' אלוקיך"8 .

לדעת הרמב"ם, קסמים וכישוף אסורים דווקא משום שהם "תוהו והבל"!

ומה עם הקסמים המופיעים בסיפורי התורה? גם הם, מסביר הרמב"ם, היו אחיזת עיניים ואשליה בלבד9.

ניצול לרעה של הכוח הרוחני

את הגישה ההפוכה מוביל הרמב"ן, שסובר שמקור האיסור נעוץ בעובדה שהקסמים אכן 'עובדים':

"ועתה דע והבן בעניני הכשפים כי הבורא יתברך כאשר ברא הכל מאין, עשה העליונים מנהיגי התחתונים אשר למטה מהן, ונתן כח הארץ וכל אשר עליה בכוכבים ובמזלות לפי הנהגתם ומבטם בהם, כאשר הוא מנוסה בחכמת האיצטגנינות... וזה סוד הכשפים וכוחם שאמרו בהם שהם מכחישים פמלייא של מעלה, לומר שהם היפך הכוחות הפשוטים והם הכחשה לפמלייא בצד מהצדדין, ועל כן ראוי שתאסור אותם התורה, שיונח העולם למנהגו ולטבעו הפשוט שהוא חפץ בוראו"10 .

לדעת הרמב"ן, התנהלותו הטבעית של העולם מונהגת באמצעות הכוכבים וגרמי השמים. לכן השפעה על הכוכבים והמזלות למעלה, בכוחה לחולל שינויים בעולם. זה סוד הכשפים והקסמים – מדובר בחכמה מסתורית שבכוחה להשפיע על הכוכבים, ומכך נגזרת התרחשות מסוימת בעולם.

עם זאת, לא כל מה שהוא רוחני הוא בהכרח "אלוקי" או "קדוש". לפעמים בדיוק להפך. אלוקים ברא את הטבע יחד עם חוקיו, והוא מעוניין שהעולם יתנהל על פי תוכניתו, במסגרת חוקים אלו. התערבות בהנהגת העולם שלא בהוראת ה', היא מנוגדת לרצונו ואסורה.

קיימת כאן בעיה נוספת: ברגע שאדם מבין שיש כוח רוחני שמשפיע על העולם ומתחיל להשתמש בו, הוא עלול לחשוב שמדובר בישות נוספת שמנהלת את העולם. זו עבודה זרה. האמת היא שה' הוא המנהיג הבלעדי של העולם, וגרמי השמים אלו רק האמצעים דרכם הוא פועל (כמו 'גרזן ביד החוצב').

הסוד של הרמב"ם

בפשטות, שתי הגישות סותרות זו את זו. עם זאת, לאור המקרים הרבים של כישוף וקסם הנידונים הן בתנ"ך והן בתלמוד, יש המנסים לתווך בין הגישות.

הם מסבירים כי למרות הסבריו, הרמב"ם עצמו מאמין בקיומם של קסמים. הסיבה שהוא בז להם ומציג אותם כתרמית, היא כדי למנוע מאנשים להתקרב לאומנות זו. ויש לכך שתי סיבות: 1. מקור הקסם הוא בכוחות הטומאה11 . 2. הקסם פועל כאשר מאמינים בו.

לכן מסביר הרמב"ם שקסמים הם מצג שווא. ביחס לעין הרע ולדברים אחרים בעלי אופי דומה, התלמוד קובע כי אם לא מאמינים בהם ולא מייחסים להם חשיבות הם מפסיקים להתקיים. לכן, שכנוע אנשים שקסם לא באמת עובד, הוא בעצם הגורם לכך שהוא אכן לא יעבוד12 .

כך או כך - בין אם קסמים אכן אפשריים ובין אם לא - כולם מסכימים כי אין זו סתירה לאחדות ה' ולבלעדיותו בהנהגת העולם. בהנחה שקסם וכישוף הם אמיתיים, הם עצמם יצירה אלוקית. אמנם בימינו, לעיתים זהו אתגר להכיר באחדותו של ה', הן במישור הטבעי והן במישור הרוחני, אך אנו מחכים ליום בו תוכרז אחדותו על ידי כל העולם, כלשון הפסוק: "והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד"13 .