שאלה:
למה בקריאת שמע, אחרי שאומרים "שמע ישראל", קוראים את הפסוק "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בשקט?
תשובה:
זה בהחלט נשמע מוזר ודורש הסבר... ובכן, במשפט אחד, הסיבה לזה שאומרים "ברוך שם" בשקט היא מפני שהפסוק הזה איננו חלק מקריאת שמע.
נסביר:
יש מצוות עשה מן התורה לקרוא קריאת שמע בלילה ובבוקר, כמו שנאמר: "וְדִבַּרְתָּ בָּם... וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ1". המצווה היא לקרוא שלושה קטעים מהתורה: פרשת "שמע", שבה מדובר על קבלת עול מלכות שמיים, אחדות השם ואהבת השם2; פרשת "והיה אם שמוע", שבה מדובר על קבלת עול המצוות3; ופרשת ציצית, שבה מדובר על מצוות ציצית וזכירת יציאת מצרים4.
זוהי קריאת שמע מן התורה. אז איך נכנס הפסוק "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" לתוך קריאת שמע, מיד אחרי "שמע ישראל"? למעשה, הפסוק הזה אפילו לא מופיע בתנ"ך!
ההסבר:
חז"ל מסבירים שהפסוק "שמע ישראל" נאמר לראשונה מפני שנים עשר השבטים, בניו של יעקב אבינו. ברגעים האחרונים לפני מיתתו, אסף יעקב את כל בניו וביקש לוודא שכולם, ללא יוצא מן הכלל, שלמים באמונתם באלוקים. שאל אותם יעקב: "בניי, האם יש בכם אחד שאינו הגון?", וכולם ענו לו ביחד: "שמע ישראל, השם אלוקינו השם אחד" – כלומר, כולנו מאמינים באחדות השם, ו"כשם שאין בליבך אלא אחד, כך אין בלבנו אלא אחד!5". כששמע זאת יעקב אבינו, מיד הודה לקדוש ברוך הוא ואמר: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".
מסיבה זו, בכל פעם שאנו קוראים קריאת שמע ואומרים "שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד", גם אנו משבחים את הקדוש ברוך הוא באותו פסוק שקרא יעקב אבינו.
אבל, כדי להבדיל בין "ברוך שם" לבין הטקסט המקורי של קריאת שמע שנאמר בתורה, אנו אומרים אותו בשקט6.
משה רבינו 'גנב' את "ברוך שם" מהמלאכים
טעם נוסף נאמר במדרש7:
הפסוק "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" הוא חלק מתפילת המלאכים, והוא הגיע אלינו על ידי משה רבינו. כאשר משה עלה למרום לקבל את התורה, הוא שמע את מלאכי השרת משבחים כך את הקדוש ברוך הוא, והביא לנו 'משם' את הסוד הזה.
המדרש ממשיל את זה לאורח שביקר בארמון המלך וגנב משם תכשיט יפה ויקר שעונדים אותו רק בארמון, והזהיר את אשתו להתקשט בתכשיט הגנוב רק בצנעה, בתוך הבית, כדי שהגניבה לא תתגלה... כך גם אנחנו לא 'צועקים' בקול את הסוד ש'גנבנו' מהמלאכים8...
מומלץ לקרוא גם:
אז מדוע במודה אני בבוקר חלק מן הפסוקים זה ברוך שם כבוד מלכותו ואומרים אותו בקול?
אין לי תירוץ. גם אני מחפש למצוא הסבר על זה.
כיתבו תגובה...
בס"ד
הבחנה בין: לימוד, יראה ויחוד.
כאשר אדם לומד, כל התפילה נלמדת כמקשה אחת. כאשר המטרה היא – שינון.
"שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד"
לאחר שאדם הפנים את תלמודו, הוא מגלה את כבוד השם, וירא מפניו.
לכן, נעתקות המילים מפיו, והוא לוחש את מילות הכבוד ביראה.
"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"
לאחר שתובנה זו מבשילה בנפשו, בהדרגה הופכת היראה, לאהבה.
ברגעים אלו של אהבה נשגבה, מבקש הוא להתייחד עם "הקדוש ברוך הוא",
ולוא רק לשנייה אחת.
ואז לוחשות שפתיו את המילים, תוך דבקות בקדוש ברוך הוא, ובכוונה טהורה
של אהבת אמת.
"ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך"
כלומר, מדובר בעליה הדרגתית במעלות "סולם יעקב" לאהבת השם.
כלומר: חכמנו הצפינו בתפילה את הסולם, כדי שאנו נוכל לזכות לטעום טעמו של "גן עדן"
עוד בחיינו ובעולמינו זה.