רחמים אמיתיים אינם מוגבלים. הם אינם בטוי נוסף של צרכיך אשר מוגדרים ע"י נקודת ראייתך המוגבלת.

רחמים מושגים על ידי ביטול האני והעמדת עצמך במקומו של השני.

שאלות לבחינה עצמית

האם אני עומד בתנאים הנ"ל? אם לא, מדוע? האם אני מצליח לבטא ולממש את רגש הרחמים וההזדהות שבליבי? אם לא, מה חוסם בעדי מלממש זאת? האם רחמי הם תוצאה של רגשי אשמה יותר מאשר הזדהות אמיתית? האם אני מרחם בגלל שאני מרגיש מחוייב? האם רחמי הם תוצאה של הרגל או שאני מצליח באמת ליישם, לבחון, ולזכך את רחמי תוך שאני מבחין במגבלותי הפנימיות והחציוניות כאחד?

האתגר היומי

השתדל להביע רחמיך לאדם איתו התנהגת בנוקשות, תוך יציאה ממגבלותיך הקודמות.