1. להיזהר. לא להיבהל

אתם מכירים את זה. יש את אלה שכבר רוקנו את הסופר ומסתגרים בביתם, לא יוצאים לאירועים ומתרחקים מתחבורה ציבורית. לעומתם, יש את אלה שטוענים: מי שמאמין לא מפחד, לנו יש את מלך העולם והוא שומר עלינו מכולם.

אתמול הוויכוח הזה התפרץ גם בבית הכנסת שלנו, כשהפעם גם המקורות היהודיים שלנו מגויסים לכל צד בוויכוח. שמעון, זה שלאחרונה נאלץ כמעט לצעוק כדי שישמעו אותו (הוא החליט לשמור מרחק של מטר לפחות מכל אחד) אמר שזה פסוק מפורש בספר משלי: "אשרי אדם מפחד תמיד"1; ואוהד, האיש הכי אופטימי שאני מכיר, טען שבתהלים כתוב את ההפך: "אשרי אדם בוטח בך"2.

ואז, כמו תמיד, אני נאלצתי להכריע.

נו, מי צודק? שתי האמירות כתובות בתורה אז ברור ששתיהן אמת, צריך רק להבין כיצד הן הולכות ביחד.

מי שבאמת מגן עלינו מכל רע זה רק אלוקים הכול-יכול ולא אמצעי הזהירות שננקוט. אבל כדי לזכות בהגנה שלו צריך לעמוד בכמה תנאים, אחד מהם הוא לא להיכנס למצבים מסוכנים. וכך אומר התלמוד3: "הכל בידי שמים, חוץ מ"צנים פחים" (= צינון ומכת שמש), שנאמר4: 'צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ, שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם'" – אם מישהו בוחר להיות עקשן ולהסתכן, זו כבר בעיה שלו ובמצב כזה אלוקים לא מתחייב להתערב כדי להציל אותו.

לכן, חשוב לציית להוראות גורמי המקצוע ומשרד הבריאות ולמלא אחריהן בדייקנות5, אבל רק בגלל שכך הקדוש-ברוך-הוא קבע ולא בגלל שזה באמת מה שיציל אותנו. אמצעי הזהירות הן רק החלק הקטן שאותו אנחנו צריכים למלא כדי לזכות בהגנה האמיתית של בורא העולם.

הנוסחה היא: להיזהר? בהחלט; לפחד? ממש לא.6

בסופו של דבר, גם נהלי הבטיחות הכי מחמירים לא יכולים להשקיט לגמרי את החרדות, אבל כשיודעים שהכול בידי שמיים יש באמת על מי לסמוך.

אז במקום לרדוף אחרי עוד מסכה כירורגית מיותרת או לברוח מתחבורה ציבורית, עדיף להירגע ולזכור שיש אלוקים שדואג לנו. תסמכו עליו.

קראו כאן: האם דאגת יתר היא עלולה להזיק?

2. רגע, חושבים

לעולם הזה יש מנהיג ודברים לא קורים בו סתם. כשמדינות סוגרות את שעריהן ומכניסות עשרות אלפי אזרחים לבידוד, יש כאן אירוע בסדר גודל שלא מתרחש בכל יום. זה מחייב אותנו לעצור ולחשוב: מה קורה פה?

במצבים דומים חכמינו היו קובעים "תעניות ציבור"7 כשמטרת התענית היא כפולה: תפילה לעצירת המפגע8, וגם הזדמנות לעצור ממרוץ החיים ולהטות את האוזן ואת הלב כדי להקשיב למסר שמועבר אלינו משמיים באמצעות המאורע: משהו בהתנהגות שלנו טעון שיפור!9

אמנם קביעת תעניות היא בסמכותם של רבנים ואנשי הלכה בלבד, והם לוקחים שיקולים רבים נוספים לפני שבוחרים בהחלטה שכזו. אבל לעצור כמה רגעים, להתבונן במתרחש ולהסיק מסקנות אישיות – את זאת יכולים וצריכים כל אחד ואחת לעשות.

ראו כאן: איך לערוך חשבון נפש בארבעה שלבים? – מדריך שימושי

3. לפעמים בידוד עשוי להיות דבר טוב

אף אחד לא הוסמך כעורך דינו של בורא העולם. אין זה תפקידנו ולא בסמכותנו למצוא הסברים לתופעות כואבות ולהצביע על 'חטאים' כאלה או אחרים ולקבוע שדווקא בגללם הגענו למצב הזה.

ובכל זאת, לפעמים כשעורכים חשבון-נפש נוקב צצות מסקנות מתבקשות. חשוב לי להדגיש שהשורות הבאות הינם פרי מחשבתי האישית אלו רק המחשבות שלי, ואני מזמין אתכם להוסיף את המחשבות שלכם:

בעקבות התפרצות הנגיף מוכנסים אנשים רבים לבידוד, למצב בו עליהם להיות לבדם ולא לצאת מהבית. כשמעיינים במקורותינו רואים מנהג כזה רק ביחס למי שלקה בצרעת, עליו אומרת התורה10 "בדד ישב".

מדוע באמת צריך המצורע לשבת בדד? – הצרעת היא עונש על לשון הרע. לשון הרע היא תופעה המתרחשת בדרך כלל במעגלים חברתיים, כשיושבים יחד ומרגישים חופשיים לדבר בגנותם של אנשים או קהלים אחרים. הישיבה בבידוד אמורה לגרום לאדם להתנתק לזמן-מה ממעגלי השיח השלילי וללמוד קצת... לשתוק11.

האם יכול להיות שבמהלך החודשים או השבועות האחרונים קצת הגזמנו עם השיח שלנו האחד על האחר?

סיפור: מעשה בפטפטן אחד ובכרית מלאה נוצות...

4. לא רק מסֵכות

לנו כיהודים יש מספר אמצעי התגוננות רוחניים מפני פגעים מהסוג הזה. הנה כמה מעשיים ויעילים ביותר:

א. בדיקת תפילין ומזוזות – בכל פעם שישנו מצב של סכנה, הורו גדולי ישראל12 לבדוק את התפילין והמזוזות ולוודא את כשרותם. סגולת המזוזה13 היא לשמור על הבית ועל היושבים בו מכל צרה וצוקה.

ב. נתינת צדקה – למתן צדקה יש יכולת חזקה ביותר לבטל את כל הגזירות והדינים14, במיוחד תופעות של תחלואה ציבורית, שלפי דברי המשנה15 מגיעות בעקבות התעלמות מצרכיהם של הנזקקים.

ג. שמחה – אחרי הכל אנחנו בחודש אדר ו"משנכנס אדר – מרבים בשמחה"16. החודש הזה נותן הרבה תקווה ומביא איתו מזל טוב וברכה17. זכרו: לשמחה יש כוח לשנות את המציאות ולהפוך אותה לטובה!18.

ראו: לשמוח? זה אפשרי וגם טבעי – דרכים יעילות להשגת שמחה בחיים

ד. התחזקות באמונה – מחשבה יוצרת מציאות. חשיבה חיובית ואופטימית יוצרת מציאות טובה19, שמחה ובריאה20. זהו ביטוי של ביטחון בהשם ועל זה נאמר21 "והבוטח בהשם חסד יסובבנהו".

אגב, גם הרופאים מסכימים לעצה הזו.

צפו בוידאו: "תחשוב טוב!" – העצה שהרבי נתן לרב אברהם רוטנברג בעקבות מצב בריאותו של אביו

ה. מאה ברכות בכל יום – המדרש22 מספר על מגיפה נוראה שהשתוללה בזמנו של דוד המלך: "בכל יום היו מתים מישראל מאה אנשים, בא דוד ותקן להם מאה ברכות; כיון שתקנם – נתעצרה המגפה". מאז ועד היום אנו מקפידים לברך את ה' לפחות 100 ברכות מדי יום.

כאן אתם מוזמנים לקרוא על ברכות השחר שבהן אנו מודים לה' מידי בוקר גם על הדברים האלמנטריים של החיים, וכאן על הברכות שצריך לומר לפני האוכל והשתייה. כי באמת אנו מוקפים בחסדי שמיים ושום דבר הוא לא מובן מאיליו.

ו. אות בספר תורה – סגולה רוחנית מיוחדת במינה שהציע הרבי מליובאוויטש לשמירה והצלה על ילדים וילדות: רכישת אות בספר התורה המיוחד שנכתב בירושלים עי הקודש לִזכוּת כל ילדי ישראל בעולם. הרבי קרא על המיזם הזה את הפסוק23 "וּבָעֵת הַהִיא יַעֲמֹד מִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל הָעֹמֵד עַל בְּנֵי עַמֶּךָ, וְהָיְתָה עֵת צָרָה אֲשֶׁר לֹא נִהְיְתָה מִהְיוֹת גּוֹי עַד הָעֵת הַהִיא, וּבָעֵת הַהִיא יִמָּלֵט עַמְּךָ כָּל הַנִּמְצָא כָּתוּב בַּסֵּפֶר".

אם לילד/ה שלכם עדיין אין אות בספר התורה, לחצו כאן.