הקטורת בהיסטוריה

בנדודיהם של בני-ישראל במדבר, הקטורת הייתה חלק משני אירועים טראגיים. הראשון1 היה כאשר נדב ואביהוא, בניו של אהרון, נכנסו למשכן והעלו שם קטורת זרה ללא ציווי האלוקים. כעונש על כך הם מתו באש שיצאה מן השמיים.

בפרשת קורח2 , לאחר שקבוצת אנשים התלוננה על מנהיגותם של משה ואהרן, הציע להם משה להקטיר קטורת בעצמם. שוב יצאה אש ושרפה את כולם למוות.

כך נוצרה לקטורת תדמית לא נכונה כדבר קטלני, אך זמן קצר לאחר מכן הם נוכחו לדעת שבשימוש נכון וראוי הקטורת עשויה להציל.

היה זה בעת שהשתוללה מגפה בעם. אהרון הכוהן, בהוראת משה, הקטיר על המזבח קטורת במחתה, ורץ אתה אל תוך מחנה העם. כאשר נכנס אהרון עם הקטורת אל המחנה פסקה המגפה3 . אז הבינו כולם כי אם רק עושים בה שימוש נכון בהתאם להוראות האלוקיות, הקטורת מביאה ברכה לעולם.

בזוהר הקדוש4 מובא סיפור על עיר בה פרצה מגיפה, והאמורא רב אחא שלח מניינים של תלמידי חכמים לקרוא את פיטום הקטורת בארבע פינות העיר, והמגיפה נעצרה.

ממה הייתה עשוייה הקטורת? איך היו מקטירים אותה? ומתי? על כך ועוד בשורות הבאות:.

קח לך סמים

את הציווי על הכנת והקטרת הקטורת אנו מוצאים בספר שמות5 :

קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבונה זכה . . ועשית אותה קטורת . . ושחקת ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדות באהל מועד . . קדש קדשים תהיה לכם.

את הקטורת יש להעלות פעמיים ביום על מזבח המיוחד לכך6 :

והקטיר עליו אהרן קטורת סמים, בבקר בבקר בהיטיבו את הנרות יקטירנה. ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה, קטורת תמיד לפני ה' לדורותיכם.

כיצד מקטירים קטורת

הרכיבים: בפסוק מוזכרים רק ארבעה סממנים, אבל בנוסח פיטום הקטורת המפורסם אנו מוצאים 11 סממנים. ישנם מסבירים7 שהשבעה הנוספים נאמרו על ידי הבורא למשה אך לא נכתבו בתורה, ונמסרו מפה לאוזן במשך הדורות. אחרים אומרים8 שהבורא ציווה את משה להוסיף לארבעת הרכיבים שפירט עוד שבעה נוספים אך לא פירש איזה רכיבים.

הנה הרשימה המלאה של רכיבי הקטורת: צרי, ציפורן, חלבנה, לבונה, מור, קציעה, שיבולת נרד, כרכום, קשט, קילופה וקינמון.

מלבד אחד עשר רכיבי הבושם הוסיפו אל הקטורת רכיבים נוספים כמו בורית כרשינה, יין מקפריסין, מלח שנקרא בשם מלח סדומית, וצמח בשם מעלה עשן9 שגרם לעשן להיתמר מעלה בצורה ישרה.

ההכנה: את הקטורת היו מכינים פעם בשנה על-ידי כתישת הרכיבים יחדיו. בעת הכתישה היה הכוהן המכין את הקטורת מכריז10 בפיו "הדק היטב" זאת על-פי המסורת שהבל הדיבור מועילה לבשמים.

הכנת הקטורת דרשה אמנות מיוחדת, בעיקר בגלל שילוב הצמח מעלה עשן שכאמור העלה את העשן מעלה כמקל. התלמוד11 מספר על משפחת אבטינס שהייתה המשפחה היחידה שידעה כיצד להכין את הקטורת – ושמרה על סודה בקנאות12 .

ההקטרה: כמו בשאר עבודות המשכן והמקדש, הייתה נערכת הגרלה בין הכוהנים מי יזכה להקטיר את הקטורת. אך בהגרלה על העלאת הקטורת יכול היה להשתתף רק מי שעדיין לא זכה להעלות את הקטורת מעולם13 שכן הייתה זו סגולה לעשירות.

הכוהן שזכה בהגרלה היה לוקח חצי מנֶה (מידה תלמודית, כ-285 גרם) קטורת בכלי, אותו היה מכניס לכלי אחר ומכסה בפיסת בד. עם הקטורת וערימת גחלים בוערות ניגש הכוהן אל המזבח, ערם עליו את הגחלים ופיזר את הקטורת בזהירות שלא יכווה.כאשר מילא עשן הקטורת את היכל המקדש היה הכוהן משתחווה ופונה לצאת14 .

זהו השלב בו ריח הקטורת הערב מתפשט בכל העיר ואף מחוצה לו. כך15 למרות שחיטת והקרבת הקורבנות הרבים בבית המקדש, הניחוח שעלה ממנו הזכיר חנות תמרוקים ולא בית מטבחיים.

הקטרה מיוחדת התרחשה ביום הכיפורים. אז נכנס הכוהן הגדול למקום המקודש ביותר, החדר הפנימי בבית המקדש – "קודש הקודשים", והקטיר בתוכו כמות מוגדלת של קטורת שנכתשה פעמיים על גבי מחתה מלאה בגחלים בוערות.

רק את/ה ובורא העולם

"התכלית של כל העבודות במשכן היא – עבודת הקטורת שהיתה על מזבח הזהב, ששם היה נכנס רק הכהן שהקטיר את הקטורת, ושם היו רק הכהן והקדוש ברוך הוא... ושם היתה השראת השכינה.

"וכן הוא בעבודת האדם לקונו בכל יום: התכלית והשלימות של העבודה היא – לזכות לעסוק בתורה ומצוות בכלל ובצדקה בפרט ללא פירסום; לא כאותם שנוהגים לעשות תמונות ומדפיסים בעיתונים, אלא שיהי' באופן של "מתן בסתר", שאף אחד לא ידע מזה, מלבד הקדוש ברוך הוא."

- הרבי16 .