| 1לַֽמְנַצֵּ֥חַ עַל־הַגִּתִּ֑ית לִבְנֵי־קֹ֥רַח מִזְמֽוֹר: |
| 2מַה־יְּדִיד֥וֹת מִשְׁכְּנוֹתֶ֗יךָ יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת: |
| מה ידידות משכנותיך.
כמה אהובות וחביבות משכנותיך:
|
| 3נִכְסְפָ֬ה וְגַם־כָּלְתָ֨ה | נַפְשִׁי֘ לְחַצְר֪וֹת יְהֹ֫וָ֥ה לִבִּ֥י וּבְשָׂרִ֑י יְ֜רַנְּנ֗וּ אֶל־אֵ֥ל חָֽי: |
| נכספה.
נחמדה:
|
| כלתה.
נתאותה כמו (שמואל ב י״ג:ל״ט) ותכל דוד המלך לצאת אל אבשלום:
|
| לחצרות ה'.
כי חרבו ועל הגלות אמרה:
|
| לבי ובשרי ירננו.
יתפללו על זאת:
|
| 4גַּם־צִפּ֨וֹר | מָ֪צְאָה בַ֡יִת וּדְר֚וֹר קֵ֥ן | לָהּ֘ אֲשֶׁר־שָׁ֪תָה אֶפְרֹ֫חֶ֥יהָ אֶת־מִ֖זְבְּחוֹתֶיךָ יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת מַ֜לְכִּ֗י וֵֽאלֹהָֽי: |
| גם צפור מצאה בית.
בחרבנו קננו בו הצפרים, ומדרש אגדה בבניינו מדבר והצפור היא כנסת ישראל:
|
| אשר שתה.
שמה:
|
| 5אַשְׁרֵי יֽוֹשְׁבֵ֣י בֵיתֶ֑ךָ ע֜֗וֹד יְהַֽלְל֥וּךָ סֶּֽלָה: |
| אשרי.
מי שיגיע עוד לישב בביתך ועוד יהללוך בתוכו:
|
| 6אַשְׁרֵ֣י אָ֖דָם ע֣וֹז לוֹ־בָ֑ךְ מְ֜סִלּ֗וֹת בִּלְבָבָֽם: |
| עוז לו בך.
אשר שם אותך עוז מבטחו:
|
| מסלות בלבבם.
מחשב בלבו מסלות דרכיו ליישר את דרכו:
|
| 7עֹֽבְרֵ֚י | בְּעֵ֣מֶק הַ֖בָּכָא מַעְיָ֣ן יְשִׁית֑וּהוּ גַּם־בְּ֜רָכ֗וֹת יַעְטֶּ֥ה מוֹרֶֽה: |
| עוברי בעמק הבכא.
אותם העוברים על דתך והנם בעומקה של גיהנם בבכי ויללה:
|
| מעין ישיתוהו.
בדמעות עיניהם:
|
| גם ברכות יעטה מורה.
מברכים ומודים לשמו ואומרים יפה דן אותנו ואמת דינו וברכות יעטה לנו המורים אותנו ללכת בדרך הטוב ולא שמענו לו:
|
| 8יֵֽלְכוּ מֵחַ֣יִל אֶל־חָ֑יִל יֵֽרָאֶ֖ה אֶל־אֱלֹהִ֣ים בְּצִיּֽוֹן: |
| ילכו מחיל אל חיל.
אותם הנזכרים למעלה יושבי ביתך אשר מסילות בלבבם:
|
| מחיל אל חיל.
מבית המדרש לב"ה ויראה צבאם וחילם אל הקב"ה בציון:
|
| 9יְהֹוָ֚ה אֱלֹהִ֣ים צְ֖בָאוֹת שִׁמְעָ֣ה תְפִלָּתִ֑י הַֽאֲזִ֨ינָה אֱלֹהֵ֖י יַֽעֲקֹ֣ב סֶֽלָה: |
| שמעה תפלתי.
לבנות ביתך:
|
| 10מָ֣גִנֵּנוּ רְאֵ֣ה אֱלֹהִ֑ים וְ֜הַבֵּ֗ט פְּנֵ֣י מְשִׁיחֶֽךָ: |
| מגננו.
הוא בית המקדש המגין עלינו:
|
| והבט פני.
(דוד) משיחך והסתכל בחסדיו ובטרחו אשר טרח וייגע על בנינו:
|
| 11כִּ֚י טוֹב־י֥וֹם בַּֽחֲצֵרֶ֗יךָ מֵ֫אָ֥לֶף בָּחַ֗רְתִּי הִ֖סְתּוֹפֵף בְּבֵ֣ית אֱלֹהַ֑י מִ֜דּ֗וּר בְּאָֽהֳלֵי־רֶֽשַׁע: |
| כי טוב יום.
אחד בחצריך ולמחר ימות מלחיות אלף שנים במקום אחר:
|
| בחרתי הסתופף.
על הסף ועל המזוזות לשקוד:
|
| מדור באהלי רשע.
מלהיות דר בשלוה באהלי עשו הרשע להדבק בהם:
|
| 12כִּ֚י שֶׁ֨מֶשׁ | וּמָגֵן֘ יְהֹוָ֪ה אֱלֹ֫הִ֥ים חֵ֣ן וְ֖כָבוֹד יִתֵּ֣ן יְהֹוָ֑ה לֹֽא־יִמְנַ֥ע ט֜֗וֹב לַהֹֽלְכִ֥ים בְּתָמִֽים: |
| כי שמש ומגן.
יש לפתור שמש כמשמעו, ומדרש תהלים פותרו ל' שיני חומה:
|
| 13יְהֹוָ֥ה צְבָא֑וֹת אַשְׁרֵ֥י אָ֜דָ֗ם בֹּטֵ֥חַ בָּֽךְ: |
