בס"ד. יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ג.

בלתי מוגה

א. [כ"ק אדמו"ר שליט"א נטל ידיו הק' לסעודה, ואח"כ אמר:]

כיון שכללות סעודה זו (בסיומו של יום ב' דראש השנה) היא דבר חידוש1, יכולים להוסיף בזה עוד חידוש – שכל הקהל יאמרו "לחיים", ויבקשו ברכה כו', וע"י ההתכללות ("אַז מ'וועט זיך כולל זיין") עם הכלל, כל אלה שנמצאים כאן, ובכל העולם כולו – יפעלו זאת.

[אחרי אמירת לחיים, צוה כ"ק אדמו"ר שליט"א לנגן ניגון ה"בינוני", וניגון כ"ק אדמו"ר הזקן.

אח"כ ברך כ"ק אדמו"ר שליט"א על הכוס, ולאחר ברכת המזון נתן בידו הק' לכל המסובים מ"כוס של ברכה"].

* * *

ב. כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר מאמר ד"ה היום הרת עולם.

* * *

ג. כיון שבנ"י מבקשים מהקב"ה – וע"י בקשתם פועלים זאת – שתהי' ההמשכה מבחי' "תחלת מעשיך", היינו, לא רק מבחי' שענינה גילוי לזולתו, ואפילו לא רק מבחי' הגילוי לעצמו, אלא גם מבחי' עצם האור, ולמעלה יותר, מבחי' העצמות ממש, ומשם יומשך למטה בעוה"ז, היינו, שההשפעה הגשמית תהי' "מידו המלאה כו' והרחבה", מצד הבלי גבול דבחי' העצמות (כמדובר לעיל בהמאמר2) –

הנה הכלי לזה – עי"ז שפועלים בנוגע לעבודה דר"ה (שעל ידה נעשית ההמשכה מבחי' "תחלת מעשיך", כנ"ל בהמאמר), שההתעוררות דר"ה וההחלטות טובות שמחליטים בר"ה יומשכו בפועל בכל השנה, היינו, שהעבודה דקיום התומ"צ בכל השנה תהי' כמו שהיא מצד ההתעוררות דר"ה,

וכאשר העבודה היא באופן שבכל השנה נרגשת ההתעוררות דר"ה, פועלים כן גם למעלה – שההמשכה ד"תחלת מעשיך" בר"ה תומשך במציאות העולם למטה גם בגשמיות.

ד. וכיון ש"אין דנין את האדם אלא לפי מעשיו של אותה שעה"3 – הרי כאשר מחליטים בר"ה להמשיך את ההתעוררות דר"ה בכל השנה, אזי נידונין לפי "אותה שעה", להיות ההמשכה הגשמית, בבני חיי ומזונא רויחא, באופן של בלי גבול, כפי שהוא מצד הבלי גבול דבחי' העצמות.

והענין בזה – כידוע שאצל בנ"י באה הגשמיות מן הרוחניות, כמ"ש4 "כי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב", והיינו, שהענין ד"חק לישראל", מלשון "הטריפני לחם חוקי"5, דקאי על הענינים הגשמיים6, נמשך מה"משפט לאלקי יעקב", האלקות דיעקב7, דקאי על הענינים הרוחניים6.

ולכן, כאשר ישנו הענין ד"תחלת מעשיך" ברוחניות, שזוהי ההחלטה שההנהגה בכל השנה תהי' בהתאם להתעוררות דר"ה, ומחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה8 – אזי נעשה כן גם בגשמיות, שההשפעה הגשמית היא באופן של בלי גבול,

ונכתבין ונחתמין לאלתר בספרן של צדיקים9, כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, בתוך כלל ישראל.

[כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן "ניע זשוריצי כלאָפּצי"].

* * *

ה. [אחרי תפלת ערבית והבדלה – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:]

אע"פ שענין ההבדלה, "המבדיל בין קודש לחול", הוא התעלמות הקדושה דשבת ויו"ט, מ"מ, הרי הכוונה בהתעלמות זו היא – בשביל שיהי' החיפוש אחר קדושת שבת ויו"ט, כמשל האב המסתיר את עצמו מבנו כדי שיחפשנו כו'10.

וענין זה נקל יותר מיד לאחרי ר"ה, כיון שהעבודה דר"ה מהוה נתינת-כח שבכל השנה יוכלו לחפש ולמצוא את הענינים דר"ה.

(וסיים כ"ק אדמו"ר שליט"א:) יתן השי"ת שיהי' ענין החיפוש כו', ובלשון הכתוב11: "דרשו הוי'", ואז יהי' "בהמצאו"; שיהי' "קראוהו", ואז – "בהיותו קרוב".

כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.