אנו קוראים בספר בראשית כיצד בסופו של המבול נחה תיבת נח על הרי אררט (שיש המזהים אותה עם רמת ארמניה של היום). מאז התורה אינה מייחסת שום קדושה או בכלל שום יחס למה שקרה עם התיבה לאחר מכן. באמת שזה לא דבר כל כך מפתיע שברגע נח עוזב אותה, אין שום דיון אמיתי על מה שקרה לה. כי למה זה נוגע?! עם זאת, לאורך הדורות המיקום של תיבת נח היה מושא קסם לרבים, ויש אף שטענו שהם גם מצאו אותו.

בעוד שסביר להניח שהתיבה לא שרדה עד ימינו אלה, אבל בתלמוד ובמדרש מסופר שחלקים ממנה לכל הפחות, שרדו במשך אלפי שנים לאחר המבול.

האלוהות של סנחריב

בספר מלכים ב' אנו קוראים על סנחריב, מלך אשור, המתגורר בנינוה לאחר שצבאו הושמד במהלך המצור על ירושלים : "לז וַיְהִי הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרֹךְ אֱלֹהָיו, וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר (בָּנָיו) הִכֻּהוּ בַחֶרֶב, וְהֵמָּה נִמְלְטוּ, אֶרֶץ אֲרָרָט; וַיִּמְלֹךְ אֵסַר-חַדֹּן בְּנוֹ, תַּחְתָּיו."

בהסבר על כך, התלמוד מסביר כי "נסרוך" מקושר למילה נסר, ומתייחס לקורה שנלקחה מתיבת נח:

ביאור הקטע מתוך פירושו של הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)

אזל אשכח דפא מתיבותא [הלך סנחריב מצא קרש מתיבתו] של נח, אמר: היינו אלהא רבא דשיזביה [זהו האל הגדול שהצילו] את נח מטופנא [מהמבול], אמר: אי אזיל ההוא גברא ומצלח, מקרב להו לתרין בנוהי קמך [אם ילך אותו איש, כלומר, אני, ויצליח, יקריב את שני בניו לפניך]. שמעו בנוהי וקטלוהו [בניו והרגוהו], היינו דכתיב [זהו שנאמר]: "ויהי הוא משתחוה בית נסרך אלהיו ואדרמלך ושראצר בניו הכהו בחרב והמה נמלטו ארץ אררט" (מלכים ב' יט, לז) ומפרש "נסרוך" לשון נסר, שהשתחווה לנסר ועשו אלוה.

מעניין לציין כי יוספוס פלאוויוס, בספרו קדמוניות היהודים, טען כי הוא יודע היכן נמצאת תיבת נח וציטט היסטוריונים קודמים לו (כולל ברוסוס הכלדי שחי במאה ה-3 לפני הספירה) שמספרים כי אנשים נהגו לקחת חלקים מן התיבה ולשומרם כסגולה נגד מזיקים.

עץ התליה שהכין המן

קצת פחות מ- 200 שנה לאחר סנחריב, במהלך סיפור פורים, בנה המן עמוד תליה בגובה "50 אמה" (כ25 מטר) מתוך כוונה לתלות עליו את מרדכי היהודי. מסורת אחת במדרש 4 מספרת שאחד מילדיו של המן היה מושל הפרובינציה בה נמצאה תיבת נח, והוא סיפק להמן קורה מן התיבה, באורך של 50 אמה, לצורך התליה של מרדכי. 5

מדוע שרדה התיבה כל כך הרבה שנים?

דוד המלך כותב בתהילים: "זכר עשה לנפלאותיו, חנון ורחום ה'". כלומר, שהקב"ה משאיר עבורנו סימנים לזיכרון מן הניסים שעשה לנו כדי שנזכור תמוד את חסדו כלפינו.יש מן הפרשנים המסבירים שזאת הסיבה שהשתמרו שרידי התיבה.

הקב"ה תיזמן את הכל מראש. שהמן ישתמש בקורה מהתיבה כדי לבנות את עמוד התליה שעליו ייתלה הוא בעצמו בסופו של דבר. אותו עץ ששימש בתחילה להצלת האנושות שימש שוב להצלת העם היהודי.

הערות שוליים

1.

מלכים ב 19:37 .

2.

תלמוד, סנהדרין 96 א.

3.

ראה עתיקות יהודים 1.3.6.

4.

ראה ילקוט שמעוני, אסתר, 1056.

5.

בראשית 6:15 .

6.

תהילים 111: 4 .

7.

ראה מנות הלוי על אסתר ה '14 .

מאת יהודה שורפין