העולם אוהב גיבורים. בכל עונה, הוליווד צריכה להמציא גיבורים וסופר-גיבורים חדשים כדי למלא את קופות בתי הקולנוע. מדוע? נעסוק בכך בהזדמנות אחרת. הפעם אגע בשאלה מיהו גיבור, וליתר דיוק, מיהו גיבור בעיניי.

סופר-גיבורים הם פנטסטיים. אך אתה מוכרח להודות, שהם עברו כבר את המכסה, שהם שייכים לעולם אחר, ואם נדבר במונחים מציאותיים – הם מעבר להשגתנו. אנו יכולים לפנטז שאנו עפים בשמיים עטופים בשכמיה, מטפסים על גורדי שחקים בעזרת הקורים שלנו ומצילים עלמות במצוקה; אולם בסופו של יום, זה לא יותר מאשר חלום בהקיץ. איזו השפעה יש לכך עלי ועל חיי, עלי ועל בעיותיי? התשובה היא: לא גדולה במיוחד.

זו הסיבה שדמותו של נח תמיד דברה אלי. הוא מופיע כגיבור חי ואמיתי, אמיתי במובן של אנושי ולא סופרמן, ולכן באופן מעשי ניתן לחקותו.

רש"י מתאר את נח כאדם שהוא "מקטני אמונה", שהיו לו ספקות אם המבול אכן יתרחש. למעשה, לפי הבנתם של המפרשים הגדולים, הוא לא נכנס לתיבה עד שהגשם אכן התחיל ומי המבול דחפו אותו להיכנס. זה מסביר מדוע הרבה אנשים בזים לנח, במיוחד כאשר הם משווים בינו לבין סופר-גיבורים תנ"כיים אחרים, בשיעור קומתם של אברהם אבינו ומשה רבנו.

אישית, זה בדיוק מה שעושה את נח לגיבור שלי. הוא אמיתי, הוא אנושי. יש לו ספקות, בדיוק כמו לי ולך. אני יודע שאנו אמורים להגיד "מתי יגיעו פעולותיי לדרגת פעולותיהם של אבותינו וגיבורינו מימי קדם"? אך אני מודה, בשבילי זו דרישה מוגזמת. נח, לעומת זאת, הוא בחור רגיל. מציקים לו ספקות ומאבקי אמונה פנימיים, ואלה הם בדיוק מה שעושה אותו לגיבור. מפני שהעובדה היא, שבסופו של יום, נח עושה את העבודה. הוא בונה את התיבה, סוחב פנימה את כל החיות, מציל את האנושות והולך לבנות מחדש עולם שנהרס. ספקות, שמקות, נח עשה מה שהיה צריך לעשות.

ביידיש יש פתגם ישן שאומר "פון א קשיא שטארבט מען נישט" – כלומר, אף אחד עוד לא מת בשל שאלה. זה לא סוף העולם אם לא קיבלת תשובה לכל שאלותיך. אנחנו יכולים לחיות עם שאלות בלתי פתורות. העיקר שלא נרשה לעצמנו להיות משותקים על ידי הספקות שלנו. אנחנו עדיין יכולים לעשות מה שצריך לעשות, למרות הספקות.

ברור שהייתי שמח לו יכולתי לענות על כל שאלה שכל אחד מאנשי קהילתי אי פעם שאל. אך הסיכויים שלי הם, שלא אוכל לפתור את הספקות והדילמות של כל אחד ואחד. ובכנות, פחות איכפת לי מהספקות שלהם מאשר מן המעשים שלהם. משאלה עוד אף אחד לא מת. מה שבאמת חשוב הוא כיצד אנו מתנהגים.

נח, הגיבור הפשוט, יכול בקלות להיות השכן ממול. הוא אחד משלנו. הגדולה שלו היא, על כן, ניתנת להשגה. אין כאן מגדלים פורחים באוויר. הגבורה שלו היא כזו שניתן לחקותה. אם אברהם ומשה נדמים לנו כסופר-גיבורים, שלנו, בני תמותה רגילים, קשה לראות בהם מודל מעשי, הרי נח יוצר תהודה עם המציאות. אחרי הכל, גם לו היו ספקות משלו, בדיוק כמו לי ולך.

אז נח, הגיבור שאינו מתלהב, מזכיר לנו שאינך צריך להיות חסר-פחדים כדי להיות מעורב. אינך צריך להיות צדיק כדי לעשות מצווה. אינך צריך להיות קדוש כדי לשמור כשרות, ואינך צריך להיות פרופסור כדי לבוא לשיעור תורה.

אמונתו של נח היתה אולי בלתי יציבה. אולי היה הססן ופקפקן. אך בשורה התחתונה, הוא ביצע את המשימה. זהו הגיבור שלי.