היא מרהיבה וצבעונית אבל יש אומרים שאסור להסתכל עליה; היא תזכורת לדבר מאוד שלילי, אבל גם מייצגת את יופיו של הבורא; אבל דבר אחד בטוח: בכל פעם שהיא מופיעה בשמיים אנו מברכים עליה ברכה מיוחדת.

הפעם נלמד על הקשת בענן.

הברית והקשת

1,656 שנה לאחר בריאת העולם הביא הקדוש ברוך הוא מבול שהחריב את כל היקום. היה זה עונש על ההתדרדרות המוסרית של האנושות באותם הימים. היחידים ששרדו את המבול היו נח, משפחתו וקבוצת בעלי חיים שנכנסו אל התיבה.

לאחר שנח יצא מן התיבה הוא בנה מזבח והעלה קורבנות לאלוקים. על מה שקרה לאחר-מכן מסופר בפרשת נח1 :

"וירח ה' את ריח הניחוח, ויאמר ה' אל לבו: לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם, כי יצר לב האדם רע מנעוריו! ולא אוסיף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי...

"ויאמר אלוקים אל נח ואל בניו איתו לאמור:

"ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם... ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול, ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ!... זאת אות הברית אשר אני נותן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם לדורות עולם:

"את קשתי נתתי בענן והייתה לאות ברית ביני ובין הארץ, והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן, וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר. והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכור ברית עולם בין אלוקים ובין כל נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ."

בתרגום קצר לעברית מודרנית, בורא העולם הבטיח לא להביא שוב מבול על העולם ויצר את הקשת כאות וסימן להבטחה זו. בכל פעם שבני האדם חוטאים הוא מראה את הקשת בענן כתזכורת לאותה הברית שהוא כרת עם העולם.

מה מברכים על הקשת?

כאשר הקשת מופיעה בשמיים יש להודות לאלוקים על כך שהוא לא יביא שוב את המבול למרות חטאינו. אנו עושים זאת באמצעות ברכה מיוחדת.

בתלמוד2 נחלקו החכמים איזו ברכה יש לומר. דיעה אחת טענה כי נוסח הברכה הוא "ברוך אתה ה'... זוכר הברית", ואילו הדיעה השניה העדיפה את הטקסט "ברוך אתה ה'... נאמן בבריתו וקיים במאמרו". לבסוף נקבע לומר ברכה אחת המכילה את שתי הדיעות:

ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו.

דור בלי קשת

אם הקשת מסמלת את חטאי בני האדם, דור בו הקשת לא מופיעה הוא דור ברמה רוחנית-מוסרית גבוהה במיוחד3 .

מסופר4 על כמה דורות של צדיקים גדולים בדורם לא נראתה הקשת בענן: דורו של המלך חזקיהו, אנשי כנסת הגדולה, דורו של רבי שמעון בר יוחאי (אגב: לכן משחקים בל"ג בעומר בחץ וקשת) ושל רבי יהושע בן לוי5 .

אי-הופעת הקשת בענן הייתה הסימן האולטמטיבי לכך שמדובר בצדיק יסוד עולם. כך מסופר6 על מפגש בגן עדן בין רבי יהושע בן לוי ורבי שמעון בר יוחאי, ורבי שמעון שאל את רבי יהושע האם נראתה הקשת בימיו. כשרבי יהושע הצטנע ואמר בענווה שהקשת נראתה בחייו, קבע רבי שמעון "אין אתה בן לוי!"

הקשת: תופעה טבעית או משהו שנוצר אחרי המבול?

הקשת היא לא מעשה ניסים אלא תופעה טבעית עם הסבר מדעי פשוט. ואם נצרף לכך גם את העובדה שהקשת נבראה כבר בששת ימי בראשית7 , תתעורר שאלה מה בדיוק אירע לאחר המבול – כשבורא העולם קבע שהקשת תשמש לאות על הברית שכרת עם נח ובניו.

במשך הדורות ניתנו לכך פירושים שונים.

הרמב"ן מציין כי אכן הקשת הייתה קיימת זמן רב לפני המבול, אבל לאחר המבול בורא העולם החליט להפוך אותה לסימן לחטאי בני האדם.

רבי אברהם אבן עזרא והאברבנאל ציינו כי לאחר המבול אירעו שינויים פיזיים בעולם שאיפשרו את הופעת הקשת. לדברי האבן עזרא אורה של השמש התחזק, ולדברי האברבנאל העננים הפכו להיות דלילים יותר.

בספר כלי יקר מובא הסבר אחר: הקשת נראית תמיד, אבל בדורות בהם אנשים לא חוטאים הם לא טורחים להסתכל על הקשת ולחשוש ממנה כי הם בטוחים שלא יארע להם דבר8 .

הרבי9 מסביר זאת לאור החסידות: למרות שהמבול הביא חורבן על הארץ, הייתה טמונה בו גם ברכה. הוא זיכך את העולם כך שגם בני האדם יוכלו להביא רוחניות ולעדן את החומריות. העננים נוצרים מן האדים שעולים מן האדמה. לכן, אחרי המבול העננים הפכו להיות דלילים יותר, מסמלים את עבודת האדם המזככת את העולם.

יופי השכינה, וגם: להסתכל או לא?

הקשת היא לא רק סימן לחטאים; אנו מוצאים אותה גם כחלק מתיאור התגלות אלוקית. הנביא יחזקאל10 תיאר חזיון בו הוא ראה את השכינה העליונה "כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם, כן מראה הנוגה סביב, הוא מראה דמות כבוד ה'. ואראה, ואפול על פני, ואשמע קול מדבר..."

לאור פסוק זה, היה תנא שסבר11 שכאשר אדם רואה קשת עליו לכרוע ולהשתחוות; אחרים אסרו לעשות זאת מחשש שהדבר יראה כהשתחוואה אל הקשת.

מכיוון שהקשת מייצגת את יופי השכינה, נאמר12 שלא ראוי להסתכל בקשת המגלה את כבודו של בורא העולם. עם זאת, מותר להסתכל על הקשת כדי לברך את הברכה המיוחדת לה.

קשת יפה וצבעונית סימן לביאת המשיח

בזוהר13 נאמר כי לפני ביאת המשיח תופיע קשת שתאיר בצבעים בהירים ומאירים במיוחד.

הלוואי ונזכה לכך במהרה בימינו14 .