האזהרה שהזהר האונס מלגרש אנוסתו, הוא אמרו: "ולו תהיה לאשה [וגו'] לא יוכל שלחה כל ימיו" (שם כב, כט). ולאו זה קדמו עשה, והוא אמרו: "ולו תהיה לאשה".

וכך ביארו בגמרא מכות, שזה לאו שקדמו עשה, ושם אמרו: "אונס שגרש, אם ישראל הוא - מחזיר ואינו לוקה; ואם כהן הוא - לוקה ואינו מחזיר".

ודע שאפילו היה ישראל וגרש אנוסתו ומתה קדם שיחזירנה, או נשאת לאחר - לוקה, שהרי לא קיים עשה שבה, כפי שהכלל שאצלנו: קיימו ולא קיימו.

וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק ג' ובפרק ד' מכתובות.