האזהרה שהזהרנו מלעזוב את הנלכד במשאו מעכב בדרך, אלא נעזרהו ונפרק מעליו עד שיתקן משאו, ונגביה עמו את משאו, או על גבו או על בהמתו, כמו שנתבאר בדיני מצווה זו, והוא אמרו: "וחדלת מעזב לו" (שם, ה).

ולשון המכילתא: "וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו', נמצינו למדין שהוא עובר על עשה ועל לא תעשה". ובא עוד לאו מיוחד בעניין זה והוא במשנה תורה: "לא תראה את חמור אחיך וגו'" (דברים כב, ד).

וספרי: "לא תראה את חמור אחיך' וכו' - מצוות לא תעשה ולהלן הוא אומר: 'כי תראה חמור שנאך' (שמות כג, ה) - מצוות עשה".

וכבר נתבארו גם דיני מצווה זו בפ"ב מבבא מציעא.