האזהרה שהזהרנו מלהניח גוי הגר בארצנו שיעביד בפרך עבד עברי שמכר לו את עצמו, והוא אמרו יתעלה: "לא ירדנו בפרך לעיניך" (שם, נג),

ולא נאמר הואיל ועבד זה פשע בעצמו ומכר עצמו לגוי נעזבנו לקבל פרי מעשיו, אלא נפקח על הגוי בכך ונמנענו מלהעבידו עבודת פרך.

ולשון ספרא: "לא ירדנו בפרך לעיניך - אין אתה מצווה אלא לעיניך", כלומר: שאינך מחייב לפקח עליו בביתו אם הוא מעבידו עבודת פרך או לא, אלא כל זמן שנראהו שהוא עושה זאת נזהירנו עליו.