האזהרה שהזהרנו מלאכול פסולי המקודשין שאסור לאוכלם, הוא שיהיה מום שעשינוהו בהם בכוונה, כמו שנתבאר במסכת בכורות, או שנפסל אותו הקרבן אחר שחיטתו בדרך מדרכי הפסול המונעים אכילתו, והוא שנאמר: "לא תאכל כל תועבה" (דברים יד, ג).

ולשון ספרי: "לא תאכל כל תועבה" בפסולי המקדשין הכתוב מדבר. ושם אמרו: "ר' אליעזר בן יעקב אומר: מנין לצורם באוזן הבכור ואכל ממנו שעובר בלא תעשה? תלמוד לומר: "לא תאכל כל תועבה";

ומי שאכל לוקה.

וכבר נתבארו דיני מצווה זו במסכת בכורות.